חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

שנה מעוברת

מאת הרב יוסף זילברפרב
רב שכונת "הדר עליון" והמרכז הרפואי "בני ציון", ראש רבני חיפה וארגון רבני השכונות בארץ
רח' בר גיורא 33, חיפה, טלפון: 04-8376489 נייד: 050-6267052, 052-7622072 פקס: 0772002756

* על שלשה דברים מעברים את השנה: "על האביב", כנאמר: "שמור את חדש האביב ...", ודרשו חז"ל: שמור אביב של תקופה שיהא בחודש ניסן, והטעם, שאז מבשילה התבואה, ויהא מהיכן להביא קרבן עומר.
"על פירות האילן", היות ומחג השבועות מצווין להביא ביכורים לביהמ"ק, אם מתאחרת הבשלת הפירות מזמן עצרת, צריך לטרוח ולעלות לירושלים פעם אחרת, לכן מעברים השנה, כדי לדחות את חג השבועות לעוד חודש.
"על התקופה", שחג הסוכות יחול בתקופת האסיף, כנאמר: "חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ...".
* ישנם סיבות נוספות שגרמו לעבר השנה, כמובא במסכת סנהדרין: מפני הדרכים: שנתקלקלו בימות החורף מפני הגשמים ועדיין לא נתקנו, ולא יוכלו עולי רגל לבוא. מפני הגשרים: שנתקלקלו הגשרים ועדיין לא תיקנום, וישנם אנשים שאינם יכולים לעלות לירושלים, היו מעברים השנה כדי שיהא זמן לתקנם, מפני תנורי פסחים: שהיו צולין בהם פסחיהם ונימוקו ע"י גשמי חורף וצריכים להתייבש בשמש, וראו שעדיין לא התייבשו, ולא יהיה להם תנור לצלות הקרבן פסח – היו מעברים השנה שעי"ז יספיקו התנורים להתייבש. מפני גלויות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא חזרו: שמעו הסנהדרין שיצאו ישראל ממקומן להגיע לארץ ישראל, ועדיין לא הספיקו להגיע – הוסיפו עוד חודש, כדי ליתן זמן שיהיו יכולים להגיע לפני חג הפסח.
* בשבת מברכים, יש נוהגים שבחודש אדר א' מברכים "אדר" סתם, ובאדר ב' אומרים "אדר שני", אך מסקנת האחרונים כמובא במשנ"ב לפרש בשניהם: אדר ראשון ואדר שני.
* משנכנס אדר מרבין בשמחה. בשנה מעוברת נוהגים כן גם באדר ראשון. גדר השמחה שכל אחד ישמח במה שמשמחו.
* יש הנוהגים לבדוק את המזוזות בביתם בחודש אדר של שנת העיבור, כיון שמזוזות צריכים לבדוק פעמיים בשבע שנים, והיות ואי אפשר להחזיק חשבון מתי נבדקו לאחרונה, הנהיגו לבדקם בכל אדר של שנות העיבור.
* מי שנולד בחודש אדר של שנה פשוטה, וכשנהיה י"ג – השנה מעוברת, לדעת הרמ"א נעשה גדול באדר שני.
* נולד בל' שבט בשנה פשוטה, שהוא ראש חודש אדר, ושנת הי"ג היא שנה מעוברת, לחומרא נעשה גדול מאדר ראשון.
* נולד בל' אדר ראשון בשנה מעוברת שהוא א' דראש חודש אדר שני, ושנת הי"ג שלו היא שנה פשוטה שאז אין ל' אדר כלל, נקטינן להחמיר שנעשה בר מצוה ביום ל' שבט – א' דר"ח אדר.
* שני ילדים, שאחד מהם נולד בכ"ט באדר ראשון והשני נולד בתחילת אדר שני, ושנת הי"ג שלהם היא שנה פשוטה, זה שנולד בתחילת אדר שני נעשה בר מצוה בתחילת אדר, וזה שנולד בכ"ט באדר ראשון, נעשה בר מצוה בכ"ט אדר. נמצא שהנולד קודם נעשה בר מצוה מאוחר מחבירו שנולד לאחריו.
* האבלים אומרים קדיש רק י"א חודש גם בשנה מעוברת.
* בשנה מעוברת המנהג לומר בתפילת מוסף של ראש חודש "ולכפרת פשע". המנהג הנפוץ לאומרו עד אחר ראש חודש אדר ב'.
* ביום י"ד וט"ו באדר א' אין אומרים תחנון ואין אומרים "למנצח יענך", ואין אומרים "א' ארך אפים", ואסור בהספד ובתענית.
* כמו כן אין אומרים תחנון או "צדקתך צדק" במנחה שלפניו שהוא י"ג אדר א'.
* אין אומרים "על הנסים" כיון שאין קוראין המגילה, ואם אמרו אין מחזירין אותו.
* ירבה קצת בסעודה, וטוב לב משתה תמיד.
* חתן ביום חופתו אינו מתענה, אבל יזהר שלא יהא רודף אחר מותרות מאכל ומשתה.
* מי שיושב שבעה על אחד מקרוביו, נוהג בו כל דיני האבלות ודלא כפורים שאין נוהגין בו. ואם חל יום פטירת אביו או אמו בפורים קטן, אינו מתענה.
* מי שנפטר לו אב או אם בחודש אדר בשנה פשוטה, כשמגיע לשנה מעוברת, למנהג הספרדים נוהגים לקבוע את יום השנה באדר ב' ולמנהג האשכנזים בשניהם. ולענין אבילות באדר ב' שהוא החודש השלשה עשר, כגון ללכת לחתונה, מותר.
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד