חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

עשרה בטבת – יום שלישי - תשע"ט

15/12/2018
עשרה בטבת – יום שלישי - תשע"ט
עשרה בטבת הוא תענית ציבור והכל חייבים להתענות ביום זה.
ביום התענית אין רשאים לשמוע כלי זמר.
איסורי התענית מתחילים מעלות השחר – 5.18, ומסתיימים בשעה 17.06. צריך להתנות לפני השינה על רצונו לאכול לפני עלות השחר, ורצוי להתנות גם על השתייה.
בנים שגילם פחות מ- 13, ובנות שגילן פחות מ- 12, אינם מתענים כלל, אך ראוי לחנכם לאכול מאכלים פשוטים כדי קיום הגוף.
חתן וכלה בתוך ימי המשתה מתענים.
כשחל פדיון הבן בעשרה בטבת, דעת רוב הפוסקים שיעשה הפדיון ביום התענית בסוף היום והסעודה בלילה שלאחריו.
כשחל עשרה בטבת בערב שבת, יעשו הפדיון בליל התענית וכן אפשר לעשות הפדיון בבוקר והסעודה בליל שבת, אך אין להשהות הפדיון עד מוצאי שבת.
חולה ויולדת בתוך שלושים ללידה, אוכלים כדרכם. בתחילת הריונן תופעות הגורמות להן צער, וכן אשה המקיאה במהלך הריונה, יש להקל להן שלא יתענו.
אשה בתוך כד' חודש ללידתה אך אינה מניקה, דעת רוב הפוסקים שצריכה להתענות, אך אם היא חלשה, דינה כמינקת ואינה צריכה להתענות.
אשה המניקה את התינוק חלקית, והתינוק ניזון גם משאר מאכלים, אינה צריכה להתענות.
הצריכים לאכול, לא יענגו עצמם בבשר ויין, רק יאכלו כפי מה שצריך להם.
מי שמתענה וזקוק לתרופה, רשאי לבלעה. ואם צריך לשתות מים עם התרופה, יערב קצת מהתרופה בתוך המים.
נהגו לאסור רחיצה בתענית, ודווקא במים חמים, אולם בצוננים מותר. פניו, ידיו ורגליו מותר אף בחמים.
אין לשטוף את הפה במים בבוקר הצום, ובמקום צער מותר, אך יזהר שלא יבלע מהמים.
מתפללים שחרית ומנחה כשאר הצומות, ואומרים "עננו" ו"אבינו מלכנו".
המנהג לתת צדקה בתפילת מנחה בתענית, ויש נוהגים לשער מה שהיה אוכל ביום התענית, וכשיעור זה נותן לעניים בערב.
שליח ציבור אומר "עננו" ברכה בפני עצמה לפני רפאנו, בשחרית ומנחה, והקהל רק במנחה בברכת "שומע תפילה".
אמר "עננו" וסיים בטעות "ברוך אתה ה' העונה בעת צרה", ונזכר תוך כדי דיבור – יאמר "שומע תפילה". נזכר אחר תוך כדי דיבור – חוזר ל"שמע קולנו". 
האוכל בתענית ציבור בשוגג יכול לומר "עננו", ויאמר "ביום צום התענית הזה", ובמזיד אינו אומר כלל "עננו", וכן הדין בחולה וקטן שאכלו.
מי שצם עד חצות היום (11.35), וטרם שאכל התפלל מנחה (לא לפני 12.06) – אומר "עננו" ב"שומע תפילה".
מי שאינו מתענה לא יהיה שליח ציבור.
אין לקרוא לעליה לתורה מי שאין בדעתו להתענות כל היום.
היה בבית הכנסת כהן שאינו מתענה והוא יחידי, חייב לצאת החוצה קודם התחלת הקריאה, ולאחר שעלה אחר, יוכל לחזור.
אם יש בבית הכנסת לכל הפחות ששה שמתענים – קוראים "ויחל".
הפסוקים שהקהל אומר בקול, הבעל קורא והעולה לתורה לא יאמרום עם הקהל, אלא ימתינו עד שיסיימו הקהל ואח"כ יאמרו מתוך הכתב.

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד