חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הלכות פורים - תשע"ט

הרב יוסף זילברפרב
רב שכונת "הדר עליון" והמרכז הרפואי "בני ציון"
ראש רבני חיפה  וארגון רבני השכונות והמחלקות בארץ
רח' בר גיורא 33, חיפה 
 טלפון: 04-8376489 נייד: 050-6267052, 052-7622072
yozefzil@gmail.com

בס"ד, אדר תשע"ט

עיבור השנה, מהלכות פרשת "זכור", תענית אסתר ופורים דפרזים

* על שלשה דברים מעברים את השנה: "על האביב", כנאמר: "שמור את חדש האביב ...", ודרשו חז"ל: שמור אביב של תקופה שיהא בחודש ניסן, והטעם, שאז מבשילה התבואה, ויהא מהיכן להביא קרבן עומר.
"על פירות האילן", היות ומחג השבועות מצווין להביא ביכורים לבית המקדש, אם מתארחת הבשלת הפירות מזמן עצרת, צריך לטרוח ולעלות לירושלים פעם אחרת, לכן מעברים השנה, כדי לדחות את חג השבועות לעוד חודש.
"על התקופה", שחג הסוכות יחול בתקופת האסיף, כנאמר: "חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ...".
* ישנם סיבות נוספות שגרמו לעבר השנה, כמובא במסכת סנהדרין: מפני הדרכים: שנתקלקלו בימות החורף מפני הגשמים ועדיין לא נתקנו, ולא יוכלו עולי רגל לבוא. מפני הגשרים: שנתקלקלו הגשרים ועדיין לא תיקנום, וישנם אנשים שאינם יכולים לעלות לירושלים, היו מעברים השנה כדי שיהא זמן לתקנם, מפני תנורי פסחים: שהיו צולין בהם פסחיהם ונימוקו ע"י גשמי חורף וצריכים להתייבש בשמש, וראו שעדיין לא התייבשו, ולא יהיה להם תנור לצלות הקרבן פסח – היו מעברים השנה שעל ידי זה יספיקו התנורים להתייבש. מפני גלויות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא חזרו: שמעו הסנהדרין שיצאו ישראל ממקומן להגיע לארץ ישראל, ועדיין לא הספיקו להגיע – הוסיפו עוד חודש, כדי ליתן זמן שיהיו יכולים להגיע לפני חג הפסח.
* בשבת מברכים יש נוהגים שבחודש אדר א' מברכים "אדר" סתם, ובאדר ב' אומרים "אדר שני", אך מסקנת האחרונים כמובא במשנה ברורה לפרש בשניהם: אדר ראשון ואדר שני.
* משנכנס אדר מרבין בשמחה. בשנה מעוברת נוהגים כן גם באדר ראשון. גדר השמחה שכל אחד ישמח במה שמשמחו.
* יש הנוהגים לבדוק את המזוזות בביתם בחודש אדר של שנת העיבור, כיון שמזוזות צריכים לבדוק פעמיים בשבע שנים, והיות ואי אפשר להחזיק חשבון מתי נבדקו לאחרונה, הנהיגו לבדקם בכל אדר של שנות העיבור.
* מי שנולד בחודש אדר של שנה פשוטה, וכשנהיה י"ג – השנה מעוברת, לדעת הרמ"א נעשה גדול באדר שני.
* נולד בל' שבט בשנה פשוטה, שהוא ראש חודש אדר, ושנת הי"ג היא שנה מעוברת, לחומרא נעשה גדול מאדר ראשון.
* נולד בל' אדר ראשון בשנה מעוברת שהוא א' דראש חודש אדר שני, ושנת הי"ג שלו היא שנה פשוטה שאז אין ל' אדר כלל, נקטינן להחמיר שנעשה בר מצוה ביום ל' שבט – א' דר"ח אדר.
* שני ילדים, שאחד מהם נולד בכ"ט באדר ראשון והשני נולד בתחילת אדר שני, ושנת הי"ג שלהם היא שנה פשוטה, זה שנולד בתחילת אדר שני נעשה בר מצוה בתחילת אדר, וזה שנולד בכ"ט באדר ראשון, נעשה בר מצוה בכ"ט אדר. נמצא שהנולד קודם נעשה בר מצוה מאוחר מחבירו שנולד לאחריו.
* האבלים אומרים קדיש רק י"א חודש גם בשנה מעוברת.
* בשנה מעוברת המנהג לומר בתפילת מוסף של ראש חודש "ולכפרת פשע". המנהג הנפוץ לאומרו עד אחר ראש חודש אדר ב'.
* ביום י"ד וט"ו באדר א' אין אומרים תחנון ואין אומרים "למנצח יענך", ואין אומרים "א'ל ארך אפים", ואסור בהספד ובתענית.
* כמו כן אין אומרים תחנון או "צדקתך צדק" במנחה שלפניו שהוא י"ג אדר א'.
* אין אומרים "על הנסים" כיון שאין קוראין המגילה, ואם אמרו אין מחזירין אותו.
* ירבה קצת בסעודה, וטוב לב משתה תמיד.
* חתן ביום חופתו אינו מתענה, אבל יזהר שלא יהא רודף אחר מותרות מאכל ומשתה.
* מי שיושב שבעה על אחד מקרוביו, נוהג בו כל דיני האבלות, ואם חל יום פטירת אביו או אמו בפורים קטן, אינו מתענה.
* מי שנפטר לו אב או אם בחודש אדר בשנה פשוטה, כשמגיע לשנה מעוברת, למנהג הספרדים נוהגים לקבוע את יום השנה באדר ב' ולמנהג האשכנזים בשניהם. ולענין אבילות באדר ב' שהוא החודש השלשה עשר, כגון ללכת לחתונה, מותר.
* לכתחילה אין לעשות הקמת מצבה בפורים קטן, בין בי"ד ובין בט"ו, כיון שנהוג להספיד במעמד זה.
פרשת זכור
* בשבת - פרשת "ויקרא", מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע, ובספר שני פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים פרק כ"ה, פסוקים י"ז-י"ט).
* קריאת פרשת "זכור" היא מצות עשה מהתורה. הקורא והשומעים יכוונו לצאת ידי חובת מצות זכירת מחיית עמלק שהיא לזכור ולא לשכוח את כל אשר עשה לנו עמלק, ושמחמת כך נצטוינו למחות את שמו.
* יש פוסקים הסוברים שגם נשים חייבות לשמוע קריאה זו, ולכן נשים היכולות לבוא לבית הכנסת לשמוע פרשת "זכור" - ישתדלו לעשות כן, ומי שלא יכולה – תקרא הפסוקים בביתה.
* ציבור שמחמת אונס לא קראו בשחרית פרשת זכור, יכולים להוציא ספר תורה במנחה ולקרוא בברכה, ולאחר מכן קוראים את הפרשה כרגיל.
* מי שלא שמע את קריאת "זכור", יקרא בביתו פסוקי "זכור את אשר עשה לך עמלק", ובדיעבד יכוון לצאת ידי חובה בפורים בשעת קריאת התורה.
* מעיקר הדין, ספרדי ששמע פרשת זכור בהברה אשכנזית יצא ידי חובה וכן להפך, דאלו ואלו דברי אלקים חיים.
תענית אסתר 
* מנהג ישראל להתענות ביום יג' אדר (יום רביעי), מפני שבימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים ביום שלשה עשר באדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם והיו צריכים לרחמי שמים כדי שינצחו את אויביהם, וישבו בתענית ביום זה. 
* הרוצה לקום לפני עלות השחר (4.33) לאכול או לשתות, יתנה בלילה קודם השינה שיאכל וישתה בקומו, ואם שכח להתנות - מותר לו רק לשתות.
* קטן (פחות מ- י"ג לזכר, ו-י"ב לנקבה) פטור מלהתענות בתענית אסתר, ואפי' אם רוצה להחמיר על עצמו ולהתענות, יש למחות בידו.
* חתן וכלה בתוך שבעת ימי חופתם, פטורים מלהתענות, וכן אם ארע ברית מילה - המוהל, הסנדק ואבי הבן פטורים מלהתענות. וכן בפדיון הבן בזמנו, אבי הבן והכהן רשאים לאכול.
* מותר להתרחץ בתענית אסתר. 
* מעוברות, יולדות ומניקות פטורות מלהתענות, ואפילו אם פסקה מלהניק, כל שהיא בתוך 24 חודש ללידתה, פטורה מלהתענות, וכן חולה או זקן שתקפם חולשה - פטורים. רופא או המטפל בחולה, ואם יצומו אינם יכולים לשמש את החולה כראוי, אינם צריכים להתענות.
* בתפילת שחרית אומרים "סליחות" לתענית אסתר. בחזרת הש"ץ של שמונה עשרה, בשחרית ובמנחה אומר הש"ץ "עננו" בין ברכת "גואל ישראל" ל"רפאנו". יחיד אומר "עננו" בתפילת מנחה ב"שמע קולנו".
* אחר חזרת הש"ץ בשחרית אומרים "אבינו מלכנו", ובמנחה אין אומרים "אבינו מלכנו ו"תחנון".
* בשחרית ומנחה מוציאים ס"ת וקוראים בפרשת "כי תשא": "ויחל משה". במנחה - מפטיר העולה השלישי בישעי'הו, פרק נ"ה, בהפטרת "דרשו ה' בהמצאו".
זכר מחצית השקל
* נוהגים לתת לפני פורים מעות זכר ל"מחצית השקל" שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. המעות צריכים להנתן לצדקה לעניים, או לתמיכה בלומדי תורה.
* גם הנשים יתנו זכר ל"מחצית השקל", והמנהג שהבעל נותן גם עבור אשתו, וטוב לתת גם עבור הילדים שגילם פחות מ- י"ג שנה. יש שכתבו ליתן גם עבור "עובר".
* המנהג לתת "מחצית השקל" בזמן תפילת מנחה שבתענית אסתר.
* שכח לתת מחצית השקל לפני פורים – יתן בפורים. עבר פורים ולא נתן – ישתדל לתת בחודש אדר.
* יש להזהר שבשעה שנותנים, אל יאמר: "הרי זה למחצית השקל", אלא יאמר "זכר למחצית השקל".
הלכות מקרא מגילה
* חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום. בלילה - זמנה כל הלילה, מצאת הכוכבים עד עלות השחר. וביום - מזריחת השמש עד שקיעת החמה. בדיעבד, אם קראה קודם הנץ החמה - משעלה עמוד השחר, יצא ידי חובה.
* היות וקריאת המגילה בלילה זמנה מיד בסיום צום תענית אסתר (בדרך כלל), אסור לאכול ולשתות קודם קריאת המגילה, אך אם התענית קשה לו, מותר בשתיה או באכילת פת פחות משיעור ביצה.
* גם מי שאינו מתענה, אסור לו לאכול חצי שעה קודם צאת הכוכבים, עד אחר קריאת המגילה.
* הכל חייבים במקרא מגילה, ומחנכים גם את הקטנים לשמוע קריאתה.
* אין להביא לבית הכנסת ילדים קטנים שלא הגיעו לחינוך ויש חשש שיפריעו לשמיעת קריאת המגילה.
* הבעל קורא יתעטף בטלית אף בלילה, לכבוד קריאת המגילה בציבור.
* טוב ששני אנשים יעמדו מימין ומשמאל הבעל קורא בעת הברכות וקריאת המגילה.
* הקורא את המגילה מברך לפניה ג' ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו". בברכת "שהחיינו" שלפני קריאתה ביום, יכוונו גם על "משלוח מנות" ו"סעודת פורים".
* קודם הברכות יכוון הקורא להוציא את הרבים ידי חובתם, וכן השומעים יכוונו לצאת ידי חובה.
* השומעים לא יאמרו "ברוך הוא וברוך שמו", ובדיעבד אם אמרו - יצאו ידי חובתם.
* יש לברך מעומד וגם השומעים צריכים לעמוד, וכן הקורא ליחיד צריך לומר הברכות מעומד.
* אשכנזי המתפלל בציבור של ספרדים שאינם נוהגים לברך 'שהחיינו' בשחרית, אם יכול לברך בעצמו את שלשת הברכות במהרה בשעה שהש"ץ מברך שתי ברכות - יעשה כן, ואם לאו - יכול לברך 'שהחיינו' קודם ואחר כך לשמוע את שתי הברכות מהש"ץ.
* ספרדי ששומע ביום קריאת המגילה במנין של אשכנזים, לכתחילה אין לו לענות "אמן" על ברכת "שהחיינו", שלא להפסיק בין הברכה לקריאה ולא לענות "אמן" לבטלה.
* יש לבעל קורא להמתין קצת אחר הברכה, או להגביה קולו ביותר בתחילת קריאת המגילה וכן בסופה, מפני שמצוי שיש רעש בציבור ואולי לא ישמעו תיבה אחת.
* יש לפשוט המגילה כאגרת קודם שמתחיל לברך, כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לקריאה.
* צריך לקרוא את המגילה כולה, ואם החסיר הקורא אפילו תיבה אחת, לא יצא הוא והשומעים. וכן אם השומע החסיר מילה אחת, לא יצא. מטעם זה רצוי שלכל אחד מהשומעים תהיה מגילה כשרה פתוחה לפניו, כדי שיוכל להשלים בה את התיבות שלא שמע מהחזן. ואפילו מי שלפניו יש רק חומש, יכול להשלים בו את המילים שהחסיר מהחזן, כי נפסק להלכה שמי שאמר כמה מילים בעל פה יצא.
* מי שאוחז בידו מגילה שאינה כשרה או חומש, לא יקרא עם הש"ץ, אלא שומע ושותק.
* צריך כל אב להשגיח על בניו הקטנים שישמעו הקריאה, וכשמגיע הקורא להזכיר שם 'המן', יכו גם הקטנים כנהוג, אבל לא שיהיה זה עיקר הבאת הקטנים לבית הכנסת, מפני שמבלבלים את הציבור.
* שמע קריאת המגילה דרך רמקול או טלפון לא יצא ידי חובתו, שאין זה אלא קול חדש, שאין קשר עם המשמיע.
* מי שקורא בהברה מסוימת, יכול להוציא ידי חובה את מי שנוסח ההברה שלו היא אחרת.
* חולה שיש לו ברירה לשמוע המגילה רק פעם אחת, עדיף לשמוע ביום ולא בלילה. כל זה אם ברור לו שיכול לשמוע למחר, אבל אם יש צד שלא יכול לשמוע למחר, שישמע בלילה.
* לא בירך ברכות המגילה לפניה כיון שהיה מסופק אם יגמור לקרוא המגילה לפני השקיעה, יכול לברך ברכה שלאחריה, כיון שאין הברכות מעכבות זו את זו.
* המשמש חולה שיש בו סכנה ואין אחר שיוכל למלאות מקומו לשמש את החולה, אסור לו לעזוב את החולה לקריאת המגילה ולשאר מצוות היום.
* הקורא את המגילה לנשים (לאחר שכבר יצא ידי חובה), יש הנוהגים שלא יברך הוא את ברכות המגילה, אלא האשה תברך "לשמוע מגילה". ויש הסוברים שהקורא מברך.
* אין הידור לנשים לשמוע קריאת המגילה בציבור של נשים, אלא יכולה האשה לשמוע בביתה מהבעל או מאחר.
* אשה שבידה הברירה להשאר בביתה, או ללכת לבית הכנסת לשמוע המגילה, ובנה הקטן שהגיע לחינוך ישאר בבית, עדיף שתלך היא בעצמה לבית הכנסת ולא הקטן.
* לאחר הקריאה בציבור, גוללים המגילה מסופה לתחילתה, ורק לאחר מכן מברכים "האל הרב את ריבנו". על הציבור להמתין להקורא כדי שיספיק לגלול המגילה, וכן אין לגלול המגילה בשעה שמברך. המנהג שכל אחד מברך לעצמו הברכה, ולאחר מכן. אומרים "אשר הניא" ו"שושנת יעקב". אחר קריאת המגילה לנשים, אפילו יש שם עשר, אין מברכים ברכת "הרב את ריבנו" כיון שאינן ציבור. יש מקפידים שלא לברך אלא אחר שיגלול את המגילה.
* בשחרית קוראים את המגילה כשמעוטרים בתפילין. יש שקוראים המגילה בתפילין של רש"י ויש שקוראים בתפילין דרבינו תם.
* "ברוב עם הדרת מלך", ולכן יהדרו בפורים להתפלל ולקרות המגילה בבית הכנסת הקבוע ולא במנינים קטנים.
* אפילו ביתו סמוך לבית הכנסת וחלון הבית פתוח ויכול לשמוע היטב קריאת המגילה מביתו, אפילו הכי ילך לבית הכנסת משום פרסומי ניסא וברוב עם הדרת מלך.
* אָבֵל בתוך י"ב חודש על אביו ואמו, ובתוך שלשים על שאר קרובים, לא יקרא המגילה בציבור, מפני שנקראת בשמחה והאָבֵל אסור בשמחה, אך אם האָבֵל הוא בעל קורא קבוע בבית הכנסת, ואין בקי בקריאת המגילה כמוהו, יכול לקרות בציבור עם כל הברכות.
סדר התפילות
* אומרים "על הניסים" בכל תפילות פורים, ערבית שחרית ומנחה.
* מזכירין "על הניסים" בברכת "נודה לך" בברכת המזון.
* יזהר להתפלל ולברך ברכת המזון מתוך הסידור, כדי שלא ישכח לומר "על הניסים".
* שכח לומר "על הניסים" בתפילה, אם נזכר קודם שאמר "ברוך אתה ה'" - חוזר ואומרו, ואם נזכר לאחר שהזכיר ה'- אינו חוזר, ויאמר כשמגיע ל"יהי רצון" שב"אלקי נצור": הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", "בימי מרדכי ואסתר" וכו'.
* שכח לומר "על הניסים" וטעה בדין וחזר והתפלל, ונזכר שהדין שאין צריך לחזור, פוסק מיד ואפילו באמצע הברכה.
* שכח לומר "על הניסים" בברכת המזון, אם נזכר קודם שאמר "ברוך אתה ה'" - חוזר ואומרו, ואם נזכר לאחר שהזכיר ה'- כשמגיע ל"הרחמן" יאמר: הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", "בימי מרדכי ואסתר" וכו'. נזכר לאחר שגמר לברך – אינו חוזר.
* אחר תפילת שמ"ע בליל פורים אומר הש"ץ "קדיש תתקבל". לאחר הקריאה אומרים "ואתה קדוש", קדיש בלי "תתקבל", "עלינו".
* אחר חזרת הש"ץ בשחרית אומר הש"ץ "חצי קדיש" ומוציאים ספר תורה וקוראים שלושה עולים בפרשת "ויבא עמלק" (שמות פרק י"ז).
* לאחר קריאת התורה אומרים "חצי קדיש" ומחזירים את ספר התורה למקומו וקוראים את המגילה. 
* בברכות שלפני הקריאה ראוי לכוון בברכת "שהחיינו" גם על מצות משלוח מנות וסעודת פורים, ויש אומרים אף על מצות מתנות לאביונים.
* לאחר קריאתה מברכים בציבור ברכת "הרב את ריבנו", ואומרים "שושנת יעקב", ואומרים "אשרי", "ובא לציון". מנהג הספרדים לומר "אשרי", "ובא לציון" עד "ואתה קדוש" קודם הקריאה, ולאחר הקריאה ממשיכים "ואתה קדוש". אין אומרים "למנצח".
* נוהגים שכל אחד מברך לעצמו ברכת הרב את ריבנו, ויש נוהגים שהש"ץ מברך ומוציא את הציבור.
* מנהג הספרדים להניח ספר התורה על הבימה בשעת קריאת המגילה ולאחר מכן מחזירים הס"ת למקומו.
* כשיש ברית מילה בפורים, מלין קודם קריאת המגילה, ואם הברית אינו בבית הכנסת, קוראים המגילה ואחר כך מלין.  ומנהג הספרדים למול אחר התפילה.
משלוח מנות וסעודת פורים
* חייב אדם לשלוח לחבירו בפורים שתי מנות של שני מיני תבשיל, או שני מיני אוכלין, או שתי מנות בשר.
* אם אין לו מה לשלוח, מחליף עם חבירו, זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו, כדי לקיים משלוח מנות איש לרעהו.
* מצות משלוח מנות הוא לשלוח לרעהו מתנת חינם ולא לשם הכרת הטוב וכד'.
* עיקר המצוה היא שתי מנות לאיש אחד וכל המרבה - הרי זה משובח.
* גם עני המתפרנס מהצדקה חייב במשלוח מנות. אם אין לו מה לשלוח, מחליף עם חבירו, זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו.
* מצות משלוח מנות נוהג רק ביומו, לכן יש לדקדק לשלוח למחוייבים בדבר, דהיינו ביום י"ד לשלוח לבן עיר ודאי וביום ט"ו לבן כרך ודאי.
* יוצאים ידי חובת משלוח מנות כששולח מין מאכל ובקבוק יין ואפילו אם שלח שני מיני משקים, אך טוב להדר ולשלוח שני מיני מאכל.
* לכתחילה יש לשלוח מנות שהמקבל עצמו יכול לאכלם, דהיינו שהוא אוכל מהכשר זה, או שמותר לו לאכול מצד הבריאות.
* יוצאים ידי חובת משלוח מנות גם בקופסאות שימורים של כל מיני מאכלים.
* פת, חשובה כמנה ויוצא בה ידי חובתו.
* השולח דורון לחבירו – ספרים, חפצים ותכשיטים, פרחים או כל דבר שאינו מאכל ומשתה, אינו יוצא בזה מצות משלוח מנות.
* המזמין משלוח מנות בפורים בטלפון, ושליח בעל החנות מעביר את המשלוח מנות ביום הפורים לאדם המסוים שהמזמין ביקש, יוצא המזמין ידי חובת משלוח מנות ואפילו עדיין לא שילם לבעל החנות ולא עשה שום קנין במנות.
* מי ששלח מנות לחבירו, וחבירו אינו בביתו, אם הוא בעיר ויבוא בעוד יום לביתו, יצא ידי חובה.
* אין ליתן משלוח מנות למי שהלווה לו כסף, אם לא היה שולח אליו גם בלי ההלואה, משום חשש ריבית.
* אין יוצאים ידי חובת משלוח מנות במעות מעשר, אולם אם רוצה להוסיף יותר מהשיעור, יכול ליתן ממעות מעשר.
* משלוח מנות ישלחו איש לאיש ואשה לאשה, אבל לא איש לאשה ואשה לאיש.
* יש להדר לשלוח המנות קודם הסעודה, ויש נוהגים לשלוח בתוך הסעודה.
* מהדין יכול לתת משלוח מנות על ידי עצמו ואינו חייב לשולחו על ידי שליח, ומי שרוצה לשלוח על ידי שליח יכול לשלוח גם על ידי קטן.
* זמן משלוח מנות ביום ולא בלילה.
* נשים חייבות במצות משלוח מנות ולכן אשה תשלח לחברתה. וכן נוהג הדין ב"מתנות לאביונים".
* אשה נשואה שמכינה משלוחי מנות בבית והם נשלחים לאחרים, יש לסמוך שמקיימת בזה מצות משלוח מנות, ואם היא מכוונת לצאת בזה מה טוב.
* חייב אדם לתת שתי מתנות לשני אביונים, מתנה לכל אחד, של מעות, או מיני תבשיל, או מיני אוכלין, וכל המרבה הרי זה משובח.
* מצות מתנות לאביונים הוא ביום הפורים עצמו ולא קודם פורים.
* אפשר למסור מעות לגבאי צדקה לפני פורים עבור מתנות לאביונים, כדי שהוא יתן את הכסף לאביונים בפורים בשליחותו.
* אם הכסף הגיע לעני לאחר פורים, אין זה מצות מתנות לאביונים.
* כל הפושט יד נותנים לו, בין עני ובין עשיר, בין קטן ובין גדול.
* במתנות לאביונים יש דין קדימה לעניי העיר כמצות צדקה.
* עני המתפרנס מן הצדקה, חייב גם הוא במתנות לאביונים.
* הנותן צי'ק (המחאה) בפורים, מקיים בזה מצות מתנות לאביונים, ואפילו כשאין לנותן כעת כיסוי בנקאי על ההמחאה, ולא חששו שמא יבטל ההמחאה.
* אינו יוצא ידי חובת מתנות לאביונים ממעות מעשר, אך אם מוסיף ליותר משני עניים, יכול להוסיף ממעות מעשר.
* נשים חייבות במתנות לאביונים, ואם אין מזדמן לה אביון, טוב שתעשה שליח את בעלה, או בנה הגדול, או אביה או אחיה, שיתנו בעבורה.
* מותר לאיש לשלוח מתנות לאביונים לאשה, וכן אשה לאיש.
* עיקר המצוה בפורים לשמח האביונים, לנחמם ולדבר אל לבם, וזוהי שמחה שלימה וגדולה, לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, וכל המשמח אנשים אומללים דומה לשכינה, שנאמר: להחיות לב נדכאים.
* מהראוי לעסוק בתורה בפורים לפני הסעודה, כנאמר: "ליהודים היתה אורה ושמחה", קודם "אורה" – תורה, ואחר כך "שמחה".
* מצוה לאכול סעודה ולשתות יין ביום פורים כנאמר במגילה "לעשות אותם ימי משתה ושמחה".
* נוהגים לערוך ביום פורים שתי סעודות, אחת לפני הצהריים ואחת לפנות ערב, ומדליקים נרות בסעודה לכבוד שמחת פורים.
* מצוה להיות בפורים עם משפחתו, ואין נכון לצאת לדרך אם לא שהנסיעה נחוצה לו.
* מותר לעשות בפורים סעודת פדיון הבן בשעת סעודת פורים, וכן סעודת בר מצוה וסעודת ברית מילה.
בסעודת שבע ברכות ביום י"ד לבני פרזים, אין צריך פנים חדשות, דיום פורים דינו כיום טוב.
* בברכת המזון צריך לומר "על הניסים". טעה ולא אמר, אם נזכר לפני שסיים הברכה - חוזר ואומרו, ואם נזכר לאחר שחתם הברכה - אינו חוזר, ויאמר כשמגיע ל"לעולם אל יחסרנו": הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", "בימי מרדכי ואסתר" וכו'.
* אם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה, אומר "על הניסים", ויברך ברכת המזון קודם תפילת ערבית.
* אכל סעודה אחת ביום ובירך ברכת המזון ואמר 'על הניסים' ובסעודה שמשך לתוך הלילה התפלל ערבית, אף שיצא ידי חובת סעודת היום בסעודה שאכל שחרית – יאמר 'על הניסים'.
* ההולכים לקבץ מעות פורים מבית לבית ואוכלים ושותים שם, אם אין ביניהם שיעור עיכול, אין צריך לברך בכל פעם ברכה ראשונה ואחרונה.
* סעודת פורים שעשאה בליל פורים - לא יצא ידי חובתו. ומכל מקום גם בליל פורים ישמח וירבה קצת בסעודה.
* נשים חייבות במצות סעודת פורים כשם שחייבות בשאר מצוות פורים, שאף הן היו באותו הנס.
דיני אבילות בפורים
* קורעין על המת בפורים, ואחר הקבורה יחליף האָבֵל בגדיו או ילביש בגד אחר שיכסה את הקריעה.
* עושין סעודת הבראה בפורים בבשר ויין ולא בביצים.
* מי שמת לו מת בפורים, יניח תפילין אחר הקבורה ובלי ברכה. 
* אין אבילות בפרהסיא נוהגת בפורים, ולכן לא ישב על גבי קרקע ולא יחלוץ מנעליו.
* אם מת לו מת בליל פורים, חייב בכל מצוות הלילה, אבל לא יאכל בשר ולא ישתה יין, כי בלילה אינו חייב במשתה ושמחה.
* פורים עולה למנין שבעה, אפילו מת בפורים.
* מותר ללכת לנחם אבלים בפורים.
* אין לשלוח מנות לאָבֵל אחר אביו או אמו כל י"ב חודש, ואם שלח – יצא, ורשאי האבל לקבלם ואין צריך להחזירם.
* האָבֵל חייב לשלוח מנות אפילו בתוך שבעת ימי האבילות, ויוכל לשלוח לשניים או שלשה מרעיו, וגם לא ישלח דבר של שמחה, כגון תפנוקים.
* אָבֵל על אביו ואמו תוך י"ב חודש, ותוך שלושים על שאר קרובים, אסור ללכת לסעודת מצוה בפורים, ובביתו ודאי מחוייב בסעודת פורים ובכל מצוות היום.
* אָבֵל על אביו ואמו תוך י"ב חודש, ותוך שלושים על שאר קרובים, שרגילים בכל פורים לבוא אל ביתו ולנגן בכלי זמר, מותר לבוא לביתו לנגן גם בתוך אבלו.
יה"ר כשם שזכינו לנסים ונפלאות בימים ההם, כן יעשה עמנו בקרוב, ויגאלנו גאולה שלימה, אמן.

זמני התפילות לפורים
בית הכנסת "כנסת ישראל"-רש"י 1-חיפה
★★★★★★★★★★★★
קריאת פרשת ‘זכור‘ - שבת פרשת ‘ויקרא‘ .........[משוער] 10:00
מנחה - יום ד‘ - תענית אסתר................................................17:15
מעריב - מוצאי התענית - יום ד‘............................................18:15
קריאת המגילה - ליל פורים....................................................18:30
שחרית - יום פורים - יום ה‘......................................................7:15
קריאת המגילה - יום פורים.....................................[משוער] 8:15
קריאת המגילה לנשים - יום פורים..........................................9:30
מנחה - יום פורים......................................................................13:00
מעריב - מוצאי פורים................................................................20:00


יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד