חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

מהלכות חודש ניסן - חג הפסח שחל במוצאי שבת וספירת העומר תשפ"א

הרב יוסף זילברפרב

רב שכונת "הדר עליון" והמרכז הרפואי "בני ציון"

ראש רבני חיפה  וארגון רבני השכונות והמחלקות בארץ

רח' בר גיורא 33, חיפה

 טלפון: 04-8376489 נייד: 050-6267052, 052-7622072

[email protected]

 

בס"ד, ניסן תשפ"א

מהלכות חודש ניסן וחג הפסח

ערב פסח שחל בשבת

 

מנהגי החודש

ימי חודש ניסן ימי שמחה הם לישראל. באחד בניסן הוקם המשכן ועשר עטרות נטל יום זה. בימים אלו שלאחר הקמת המשכן מר"ח ניסן ועד י"ב בו הקריבו הנשיאים את קרבנם לחנוכת המזבח, כל נשיא שבט ביומו. עם הבאת הקרבן היה יום טוב לנשיא המקריב.

 

אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן, ואין אומרים ה"יהי רצון" שאחר קריאת התורה בחול, ואין מתענים בימים אלו, אלא תענית חלום, כמו"כ אין אומרים "צדקתך" בתפילת המנחה בשבת, ואין מספידים בכל ימי החודש.

 

יש נוהגים שאין הולכים להתפלל על הקברים בחודש ניסן, לכן מי שיש לו יארצייט בחודש ניסן הולך שם בערב ר"ח ניסן.

 

אין נכון להעמיד מצבה בחודש ניסן, ויש מתירין ובפרט אם אין דורשים שם הספדים.

אמירת פרשת הנשיאים

נהגו לקרות בשלשה עשר הימים הראשונים של ניסן בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא (במדבר ז'). בכל יום קוראים את פרשת הקרבת הנשיא של אותו היום, וביום י"ג בניסן קוראים מתחילת פרשת "בהעלותך" עד "כן עשה את המנורה", לפי שפרשה זו נאמרה לכבוד שבט לוי, שאינו נמנה בין י"ב השבטים.

ברכת האילנות

הרואה בימי ניסן אילני מאכל בעת פריחת הניצנים ולבלובם מברך "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ דָבָר, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבִים לְהַנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

 

רצוי שיהיו לפחות שני אילני מאכל לאחר שלש שנות ערלה. ומדינא יכול לברך על ראית אילן אחד בלבד. לכתחילה ראוי לברך ברכה זו בחול, אך יכולים לברך גם בשבת וביום טוב.

 

נשים מברכות אף הן ברכה זו.

שבת הגדול

שבת - ערב פסח – נקראת "שבת הגדול" לפי שנעשה בו נס לאבותינו במצרים. מנהג רוב הקהילות להפטיר בשבת זו "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" שבסוף ספר מלאכי לפי שמוזכר בה ביאת אליהו הנביא והגאולה העתידה לבוא בניסן, וטעם נוסף שמוזכרת בו מצות "ביעור מעשרות" שהיה נוהג בערב פסח.

 

בשבת זו פוסקין מלומר "ברכי נפשי".

 

בשבת אחה"צ נוהגים לומר את ההגדה של פסח מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו". לדעת הגר"א ולמנהג בני עדות המזרח אין לאמרה.

 

 

 

בדיקת חמץ

השנה שחל ערב פסח בשבת בודקים את החמץ ביום חמישי בערב, אור לי"ג ניסן, מיד לאחר צאת ־ הכוכבים ותפילת ערבית. קודם הבדיקה יצניע במקום מיוחד את החמץ שמשאיר לאכול אחר הבדיקה.

 

נוהגים להניח עשרה פתיתי חמץ במקומות שעליו לבדוק, כדי שהבודק ימצאם בעת החיפוש ויאספם ולא תהא ברכתו לבטלה, וכל זה מצד מנהגא, ומדינא אין חשש דאפילו לא ימצא כלום לא הוי ברכה  לבטלה, שכך המצוה לבדוק החמץ ולחפש שמא ימצא מאומה, ואם לא מצא אין בכך כלום שכבר קיים המצוה כתיקונה, ועוד שהברכה עולה גם על הביעור שמבער החמץ למחר.

 

המנהג שבני הבית מניחין הפתיתין עבור הבודק, ואם אין לו אחר, טוב שיניחם בעצמו. ראוי לרשום את המקומות שהניחו שם את הפתיתין, שלא ישתכח מקום הנחתן.

 

מי שרגיל להתפלל ערבית כל השנה בשעה מאוחרת, פוסקים גדולי זמנינו שיש לו לבדוק תחילה, וכשיגיע זמנו הקבוע יתפלל.

 

מהראוי ליטול את הידים קודם הברכה והבדיקה משום נקיות. הבדיקה נעשית לאור נר שעוה בעל פתילה אחת. אם אין לו נר שעוה, יכול לבדוק לאור פנס כיס.  אין צריך לכבות את החשמל בשעת הבדיקה. לפני הבדיקה מברכים "עַל בִּיעוּר חָמֵץ" ומכוונים בברכה על הבדיקה והביטול שבלילה ועל השריפה שביום. אין להפסיק מהברכה ועד סוף הבדיקה, אלא בענין הנוגע לבדיקה. מהראוי שבשעת ברכתו על הבדיקה, יאחז הנר במקום שרוצה להתחיל לבדוק, כדי שתהא הברכה עובר לעשייתן.

 

אם עשה צרכיו באמצע הבדיקה, רשאי לברך ברכת אשר יצר, וכן מותר לענות "אמן" על כל דברים שבקדושה.

 

אם הטלפון מצלצל באמצע בדיקת חמץ, מותר להרים הטלפון ולרמז, ובלית ברירה לומר שהוא באמצע הבדיקה.

           

מי שיש לו כמה בתים - מברך ברכה אחת לכולם. ואפי' אם הבתים רחוקים זה מזה אין ההליכה נחשבת להפסק.

 

צריך לבדוק חמץ גם בחנויות, במשרדים ובמכונית הפרטית, ויצאו בברכה שברכו על הבדיקה בבית. כמו כן צריך לבדוק בבתי כנסיות ובתי מדרשות.

 

כל מקום שתינוקות מצויים שם, צריך בדיקה, שאין קבע לאכילתם.

 

בבית משותף חייב כל אחד מהדיירים לבדוק את חדר המדרגות בקומה שבה הוא מתגורר. טוב שכל השכנים ימנו שליח שיבדוק עבור כולם את חדר המדרגות.

 

מקומות וחדרים שאין עשוי להשתמש ולהגיע שם כלל עם חמץ, כגון: חדר הסקה וכד', אין צריך בדיקה.

 

ברכונים וסידורים וזמירות שבת וכד', ראוי לנקותם ולהצניעם ולמוכרם בין שאר דברי חמץ, ויש לייחד זמירות וברכונים מיוחדים לפסח.

 

הקונה או שוכר דירה וקיבל את מפתח הדירה אך עדיין לא גר בה, חייב לבדוק שם חמץ, ואם קשה עליו הבדיקה, ימכור את הדירה במכירת חמץ לנכרי.

 

לאחר הבדיקה יש לבטל את החמץ. נוסח הביטול צריך להיות מובן למבטל, ואם אינו מבין ארמית יאמר בעברית "כֹּל חָמֵץ וּשְׂאוֹר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּרְשׁוּתִי שֶׁלֹא רְאִיתִיו וְשֶׁלֹא בִּיעַרְתִּיו, יִבָּטֵל וְיִהְיֶּה הֶפְקֶר כְּעָפָר הָאָרֶץ".

מי שאינו בבית בליל הבדיקה ימנה שליח לבדיקת חמץ והשליח יברך, והוא יבטל את החמץ, ואם אינו יכול למנות שליח יבדוק בלילה שלפני עזבו את ביתו ולאור הנר. מכיון שהדין בספק - לא יברך.

 

הנוסעים מבתיהם קודם י"ג בניסן תוך שלשים יום לפסח, וכן בחורים המתגוררים בפנימיות חייבים לבדוק את החמץ לילה טרם יציאתם בלא ברכה או למנות שליח לבדוק בליל י"ג.

 

מי שנמצא במלון ודעתו להשאר שם בפסח - אם הגיע שם לפני ליל י"ג חייב לבדוק את חדרו בברכה, ואם הגיע שם ביום י"ג או באמצע ימי הפסח - אם לא בדקו חדרו כדין, בודק בעצמו את החדר. כמו כן יזהר להוציא המשקאות והחמץ מהמקרר שבחדרו. אין להשתמש בקומקומים החשמליים הנמצאים בחדרים במלון.

מכירת חמץ

איסור חמץ כולל שני איסורים: איסור אכילת החמץ, והאיסור להחזיק ברשותנו חמץ. איסורים אלו נאמרו לא רק על חמץ בעין, אלא גם כשהוא בתערובת ואינו נראה בעין. מכיון שיש צורך בשמירת מצרכי מזון וחומרים שיש בהם חמץ, כגון תרופות וכד', ובפרט בחנויות ומחסני המדינה כרזרבות לשעת חרום, תיקנו הפוסקים למכור את החמץ לגוי מתוך ידיעה שלא יגע כלל בחמץ אלא ישמרנו עד לאחר הפסח וישוב וימכור אותו לבעליו הקודמים. המכירה היא מלאה ומוחלטת. החמץ יצא מרשות ישראל באופן הלכתי כמו גם באופן רשמי.

 

במכירה יש לכלול את כל סוגי החמץ למיניהם, כגון: חמשת מיני דגן, קמח דגנים, לחמים לסוגיהם, דברי מאפה, בירה ושמרי בירה, תרופות העשויות מחמץ או מתערובתו וכן כל מאכל המכיל תערובת חמץ כל שהוא. יש הנוהגים שלא למכור חמץ גמור אלא אם כן יגרם להם הפסד מרובה אם יצטרכו לבערו.

 

יש למכור גם את החמץ שבתוך הכלים והדבוק בהם, אך יש להקפיד שלא למכור את הכלים עצמם כדי שלא יבוא לידי חיוב טבילה לאחר הפסח.

 

יש לכלול במכירת החמץ גם את החמץ הנמצא בחדר המדרגות או בפח האשפה, ארון חשמל וכד'. נוהגים למנות אחד מהשכנים שימכור בשם כולם את החמץ הנמצא במקומות הנ"ל.

 

מהראוי לנעול את החדר הנמכר לנכרי או לסמן את הארונות בהם נמצא החמץ או הכלים שמכר לנכרי, על מנת שלא יבוא להשתמש בהם בפסח.

 

שכח להכניס איזה דבר חמץ בתוך החדר שמוכר לנכרי, אינו חושש אחר הפסח, כיון שבשטר מכירה נכתב שמוסר לו כל חמץ שברשותו.

 

בעת המכירה מהראוי לחתום על כתב ההרשאה שבידי הרב ולקבל קנין על ידי הגבהת הסודר של הרב. גם אם מסיבה כל שהיא לא חתם על כתב ההרשאה או שלא קבל קנין מהרב, המכירה מועילה.

 

בשטר המכירה שכותב בו שמשכיר את הבית לגוי, השנה שערב פסח חל בשבת יש לכתוב שהמכירה בארץ ישראל לכל הפחות לתשעה ימים, ובחו"ל עשרה ימים.

 

המוכר כל ביתו לנכרי, יזהר שאחר זמן המכירה לא ישהה עוד בביתו מכיון שהרשות נתונה כבר לנכרי.

                       

מי שאינו יכול לילך לרב או לשלוח שליח, יטלפן לרב ויבקש שימכור עבורו את החמץ והרב יכתוב את שמו וכתובתו של המוכר ומקום המצאות החמץ.

 

יכול למכור את החמץ לשני רבנים, אפילו שכל אחד מוכר לנכרי אחר.

 

לפי הכלל של "זכין לאדם שלא בפניו", רשאי אדם למכור חמצו של חבירו שלא בידיעת חבירו אם ידוע לו בברור שחבירו לא ימכור את החמץ.

הכשרת הכלים והמטבח

כלי שבלע חמץ, אסור להשתמש בו בפסח אפילו בצונן אלא אם כן הכשירו קודם הפסח.

מהראוי שיהיו לאדם כלים מיוחדים לפסח ולהמנע ככל האפשר מלהכשיר כלי חמץ.

כלים חדשים (נירוסטה, אלומיניום, כלי כסף) שמגעילם מחשש שנמרחו בשומן איסור, יש להגעילם לפני שמגעיל כלי חמץ, וכיום מייחדים כלי אחד להכשרת כלים חדשים וכלי נוסף להכשרה מחמץ ושאר איסורים.

 

כלים שמועילה להם הגעלה - אלומיניום, נחושת, כסף, נירוסטה, כלי אבן וכלי עץ.

 

כלים שאין מועילה להם הגעלה (או ראוי שלא להגעילם) - כלי חרס ופורצלן, כלי לישה, מגרדת וסכינים, מחבת וסירי טפלון, תבניות אפיה, סירי פלא, טוסטר, כלי אמייל ופלסטיק.

           

לפני ההגעלה יש לנקות את הכלי מחמץ וכן מכל חלודה או דבר אחר הנדבק בו. את הידיות המחוברות בברגים יש לפרק ולהגעילם בנפרד.

 

עשרים וארבע שעות קודם ההגעלה אין להשתמש בכלים המיועדים להגעלה.

 

תנור אפיה, טוסטר־ אובן, מיקרוגל - קשה מאד להכשירם כדין.

 

פלטה חשמלית לשבת - לנקות היטב ולהדליקה למשך שעתיים ויכסנה בפח או בנייר אלומיניום, אסבסט או פח.

 

טבעות הנשים - יש לנקותם היטב ובמיוחד בינות לחריצים ולהגעילם במים רותחים.

 

שיניים תותבות - מי שיש לו שינים תותבות וכן פלטה ליישור שיניים או סתימות וכתרים, יזהר שלא לאכול בהם חמץ חם (או חריף) בתוך עשרים וארבע שעות קודם ההגעלה. הכשרת השיניים או הפלטה - ינקם היטב ויערה עליהם מים רותחים מכלי ראשון, ואם חושש שיתקלקלו יכשירם בכלי שני.

הכשרת המטבח

כיורי חרסינה - דינם ככלי חרס שאין מועיל הגעלה אלא מנקים אותם בחמרי ניקוי היטב שלא יהיה דבוק בהם חמץ בעין וישים בכיור קערה מיוחדת לפסח.

 

במקום יציאת המים מהכיור ישפוך מים רותחים וחומר ניקוי חריף (כגון אקונומיקה), כדי לפגום את החמץ הנשאר דבוק בתוך הצינור.

 

כיורי נירוסטה - יגעילם על ידי עירוי מים רותחים מכלי ראשון וישטפם בצונן וישים קערה מיוחדת לפסח. יזהר שלא להשתמש בכיור במים חמים 24 שעות קודם ההכשרה, ואם השתמש ישפוך חומר ניקוי חריף במים רותחים כדי לפגום טעם החמץ שבקערה.

 

פיות הברזים - נוהגים לשים מסננת של בד או מסננת חדשה על פיות הברזים שמשתמשים בהם לצורך מאכל.

 

שיש - יש לנקות את אבני השיש בחורים ובסדקים. לאחר מכן מכשירו ע"י עירוי מים רותחים מכלי ראשון שעמד על האש (עדיף מקומקום חשמלי שמימיו עדיין רותחים) וישטפם בצונן לאחר ההכשרה. נוהגים לכסות את השיש לאחר ההכשרה בפח, עץ, פי.וי.סי. וכד'.

 

חרסינה - המקום שיש חשש שנגעו קירות החרסינה אשר מעל השיש בקדירות חמץ (דהיינו בגובה הסירים), או שבלעו מאדי מאכלי החמץ, ראוי לכסותם בנייר אלומיניום או כיסוי אחר כדי שלא יגעו הקדירות של פסח בקיר.

 

שולחנות - שולחנות המטבח שמניחים עליהם סירים חמים כגון שולחנות פורמייקה, ינקם היטב ולא ישתמש בהם 24 שעות ולאחר מכן יערה עליהם מים רותחים מכלי ראשון ויפרוס מפה או קרטון עבה לאחר ההכשרה.

כסא תינוק – ינקה היטב ויערה עירוי מכלי ראשון, ועל השולחן טוב להדביק נייר טפט שישאר מכוסה.

 

כיריים גז - יש לפרק את החלקים ולנקותם היטב.

 

החצובה שמניחים עליה הסירים רצוי להחליפם בחדשים. ואם אי אפשר יכשירם ע"י ליבון קל ויכסם בנייר אלומיניום או פח.

 

המבערים שמהם יוצאת האש, יש לנקות היטב את החורים שמהם יוצאת האש ולאחר מכן להדליק הלהבה למשך כשעה. המגש שתחת המבערים יש לערות עליו מים רותחים מכלי ראשון ולכסותו בניר אלומיניום או להוציאו ממקומו עד לאחר הפסח.

 

שלד הגז, יערה עליו מים רותחים מכלי ראשון ויכסהו לאחר מכן בפח מיוחד.

 

הכפתורים שבהם מפעילים את הגז, יש להדיחם היטב שלא ישאר שום חמץ דבוק, ולכסותם בנייר כסף.

 

קולט אדים שמעל הכיריים, ינקה היטב וידביק עליו נייר כסף עבה.

הגעלה וטבילת כלים

כלי הטעון הגעלה וטבילה, מגעילו תחילה ואח"כ טובלו.

 

כלי אלומיניום ונירוסטה חדשים טעונים הגעלה וטבילה.

 

כלי כסף וכלי טפלון (סירים ומחבתות) חדשים טעונים הגעלה.

 

כלי אלומיניום חד פעמיים שיוצרו במפעל שלא בבעלות יהודית, אם כוונתו להשתמש בהם פעם אחת, אינם חייבים טבילה, אך אם כוונתו להשתמש בהם יותר מפעם אחת, חייבים טבילה.

תענית מוקדם

יום חמישי י"ב ניסן - תענית בכורים מוקדם (זכר לנס שניצולו ממכת בכורות). הבכור הבריא מתענה במשך היום, ואם מתקשה לצום - נהגו להקל ע"י השתתפות בסעודת מצוה (סיום מסכת וכדו').  נתפשט המנהג לעשות סיום מסכת ומתקבצים הבכורים סביב המסיים ומסיימים עמו ואוכלים. אין לאכול או לשתות קודם שיאכל בסעודת המצוה או בסיום המסכת.

 

חתן בכור בתוך שבעת ימי המשתה, פטור מתענית בכורים.

 

בכור שהוא אבל תוך י"ב חודש, מותר לו להשתתף בסעודת סיום מסכת.

יש נוהגים לקיים סעודת מצוה גם ביום ששי כדי לצאת ידי חובת הסוברים שיש להתענות תענית זו ביום ששי - אך כבר נהגו לקיימה ביום חמישי.

 

בתפילת שחרית של יום ששי אומרים "מזמור לתודה", ו"למנצח", ולא חוששים שמא יבואו לטעות לעשות כן בשאר שנים.

ביעור חמץ

ביום ששי, י"ג בבוקר יבער החמץ בשריפה ולא יבטלנו, כיון שעדיין לא הגיע זמן הפקר ובטול.

 

אסור לעשות מלאכה שאינה שייכת לפסח משהגיע זמן שריפת חמץ, עד שישרוף החמץ.

 

יש לשרוף את החמץ ביד ימין, כיון שכל המצוות יש לעשות בימין.

 

סוף זמן שריפת חמץ בשעה 11.30 לפני הצהרים. (לפי שעון קיץ).

 

אנשי מעשה נהגו לשרוף את הלולב והושענות של הושענה רבא, ויש הנוהגים לשרוף את שיירי הפתילות והשמן של חנוכה עם החמץ.

 

משאירים כדי מזון לשלש סעודות של שבת.

שבת - ערב פסח

מאחר והכיריים מוכשרים לפסח ואין אפשרות לבשל בכלי חמץ, רצוי לבשל לשבת בכלי פסח ולהגיש לשולחן בכלים חד פעמיים על מנת שאפשר יהיה לזורקם עם מפת הניילון לאחר השמוש.

 

יש לפתוח לפני שבת את הבקבוקים הסגורים עם פקקי טבעת, וכן לפתוח את חבילות המצות הארוזות ודבוקות.

 

מהראוי להכין לפני השבת את שולחן ה"סדר" וכל הדרוש לליל הפסח כדי שלא יצטרך לשהות במוצ"ש בהכנת ה"סדר".

 

יש לכוון בערב שבת את שעון השבת לשעה מאוחרת יותר עבור ליל הסדר.

 

בנוסף לנרות שמכינים להדלקה במוצ"ש, יש להכין במקום בו אוכלים את החמץ בשבת, נרות להדלקה בערב שבת.

 

מתפללים שחרית בהשכמה, כדי שאפשר יהיה לסיים את שתי הסעודות סעודת הבוקר וסעודה שלישית לפני סוף זמן אכילת החמץ (9.50) לפי שעון קיץ.

 

אוכלים סעודת שחרית ומברכים "ברכת המזון". מפסיקים בזמירות ודברי תורה כחצי שעה ושוב נוטלים ידיים ואוכלים פת ושאר המאכלים כסעודה שלישית.

 

מי שקשה לו לחלק את הסעודה לשתיים, יקיים מצות סעודה שלישית אחר חצות היום בבשר ודגים או בפירות.

 

יש לנקות את הפה היטב בסיום האכילה ואפשר גם באמצעות מברשת יבשה בלי משחה. שיניים תותבות שאכל בהם בשבת ידיח וישפשף היטב במים, ואח"כ ינער מהם את המים וישפשפם במברשת שיניים יבשה.

 

משליכים את שאריות החמץ לבית הכסא, וכלי החמץ החד פעמיים יחד עם מפת הניילון משליכים לפח אשפה ולהוציאו מרשותו. יש לשפוך אקונומיקה לתוך התכולה לפני השלכתה לפח. לאחר מכן מבטלים את החמץ באמירת "כל חמירא".

 

            סוף זמן פינוי החמץ ואמירת "כל חמירא" בשעה  11.00 (לפי שעון קיץ).

 

כניסת יו"ט

בתפילת ערבית של מוצ"ש מוסיפים בתפילה "ותודיענו". נשים שאינן מתפללות מעריב, תאמרנה קודם עשיית מלאכה "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".

           

בהדלקת הנר מברכים "לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב" ו"שֶׁהֱחְיָּינוּ".

           

איש המדליק ואשה המקדשת לעצמה, יברכו "שֶׁהֱחְיָּינוּ" בקידוש ולא בהדלקת הנר.

 

כשיש אורחים רבים ואין מקום לכל אחד להדליק במקום הסעודה, ידליקו לכל הפחות שני נרות במקום האכילה, ושאר הנרות ידליקו בחדרים האחרים.

ליל הסדר

חמש מצוות מיוחדות נוהגות בזמן הזה בליל הסדר, שתי מצוות עשה מהתורה: אכילת מצה, סיפור יציאת מצרים, ושלש מצוות מדרבנן: אכילת מרור, שתיית ארבע כוסות יין, חרוסת.

 

ארבע כוסות: על כוס היין להיות שלם בלי שום פגימה. לפני הקידוש צריך להדיח את הכוס מבפנים ולשוטפו. כל היינות הכשרים לקידוש בשבת ויו"ט, כשרים לארבע כוסות, ומצוה לחזר אחר יין אדום.

 

בקידוש ליל יו"ט אומרים "יקנה"ז" ומסיימים בהבדלה "המבדיל בין קודש לקודש". יש נוהגים לברך ברכת "בורא מאורי האש" על נרות יו"ט שעל השולחן ולא לקרבם זה לזה, ואין מסתכלים בצפרנים. אין מברכים על הבשמים.

 

לכתחילה מן הראוי לשתות היין בבת אחת. חולה שקשה עליו השתיה, יכול להקל, אולם יראה שלא לשהות בשתייה יותר מ ־4 דקות.

           

מי שקשה לו לשתות יין יכול לקיים המצוה במיץ ענבים.

 

הסיבה: מצוה לאכול בהסיבה דרך חירות, כדי שיאכל כדרך שהמלכים אוכלים. דרך ההסיבה להשען ולהטות עצמו על גבי מיטה או ע"ג כרים וכסתות ורגליו על הארץ.

 

יטה גופו על צדו השמאלי ולא על הימני ואף איטר יסב על שמאלו ככל אדם. אשה אינה צריכה הסיבה ויש מהספרדים שנהגו שהנשים מסיבות.

 

חיוב ההסיבה הוא בשעת אכילת הכזיתים של מצה, כורך, אפיקומן ובעת שתיית ארבע כוסות. בשעת אמירת ההגדה או הברכות אין להסב.

 

אכילת מצה: אכילת כזית מצה בלילה הראשון היא מצוה מן התורה. לדעת רוב הפוסקים יש צורך ב"מצה שמורה" לשם קיום מצוה זו.

 

לאחר ברכת "המוציא" ו"על אכילת מצה" יש לאכול כשיעור שני זיתים, כזית מהמצה העליונה וכזית מהאמצעית הפרוסה. אם אכל כזית אחד יצא בדיעבד.

 

שיעור כזית באכילת מצת מכונה הוא כ – 2/3 מצה, היינו כ ־30 גרם מצה, ובמצת יד השעור כחצי מצה.

 

יש לאכול ברציפות את השיעור הנ"ל וטוב שלא ישהה באכילתו יותר מ ־4 דקות. כן אין להפסיק בדיבור בזמן אכילת השיעורים הנ"ל.

 

 

אכילת אפיקומן: סוף זמן אכילת אפיקומן הוא 24.45 (לפי שעון קיץ). שיעור אכילת אפיקומן - כשני זיתים כדלעיל. מי שקשה לו לאכול כשני זיתים, יכול לאכול כזית אחד. קטן שהגיע לחינוך מחוייב באפיקומן ודי לו בכזית אחד. נהגו לשייר חתיכת אפיקומן לחבוב מצוה ולשמירה לכל השנה ושורפים אותו בכל ערב פסח עם שאר החמץ. אין לאכול ולשתות אחר אפיקומן מלבד שתיית מים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיעורי ליל הסדר

 

שיעור רביעית להגר"ח נאה - 86 גר' ולהחזו"א - 150 גר'

כזית מצה - י"א כ ־30 גר', י"א כ ־29 גר' וי"א כ ־15 גר'.

כזית מרור חצי ביצה כ ־27 גר' וי"א כ ־20 גר'.

אכילת פרס לכתחילה בתוך 4 דקות ויש מחמירים בתוך 2 דק', וחולה שקשה לו, יאכל בתוך 9 דק'.

 

 

 

 

 


התפילות בחג

בליל החג הראשון מתפללים תפילת ערבית ושמו"ע של יו"ט ומוסיפים כנזכר לעיל "ותודיענו". אומרים הלל שלם בברכה בערב ובתפילת שחרית של יו"ט. בשאר הימים אומרים חצי הלל בלבד.

 

בכל ימי החג אומרים "יעלה ויבא" בתפילה ובברכת המזון.

 

שכח ולא אמר בתפילה - אם נזכר לפני שהתחיל "מודים" - אומר במקומו. נזכר לאחר שאמר "מודים" ולפני "יהיו לרצון" השני - חוזר ל"רצה", לאחר מכן - חוזר לראש התפילה.

 

שכח ולא אמר בברכת המזון - נזכר לפני שהתחיל "ברוך אתה ה' ... הקל אבינו" יאמר הנוסח המקובל: "אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את חג המצות הזה" וכו'. נזכר לאחר שהתחיל "ברוך אתה ה'", בחג - חוזר לראש ברכת המזון, ובחוה"מ - אינו חוזר.

ברכת טל

בתפילת מוסף של יום ראשון של פסח מפסיקים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומתחילים לומר "מוריד הטל".

 

נוהגים להתפלל תפילה מיוחדת על הטל והיא נקראת "תפילת טל". יש מקומות שנהגו לאמרה קודם תפילת מוסף, ויש שנהגו לאמרה בחזרת הש"ץ של מוסף. באותם מקומות, מכריז הש"ץ קודם תפילת מוסף "מוריד הטל" כדי שהקהל יאמרה בתפילה בלחש.

 

במוצאי יו"ט הראשון של פסח מפסיקים לומר "ותן טל ומטר" בברכת השנים ומתחילים לומר "ותן ברכה", או לפי הספרדים ומקצת נוסחים מבני עדות אשכנז "ברכנו".

מהלכות הפסח לחולה

חולה המאושפז בבית חולים בליל י"ג בניסן, יבדוק מחמץ את ארונו, חפציו ובגדיו וכלי תשמישו ליד מיטתו בלא ברכה ויאמר "כל חמירא" וכו'.       אם אינו יכול לבדוק בעצמו, ימנה שליח שיבדוק עבורו.

 

חולה המאושפז בבית חולים פרטי, ושוהה בחדר פרטי, יבדוק שם בברכה. וכן יולדת השוהה בבית החלמה, עליה לבדוק חדרה בברכה. אם שוהות מספר יולדות בחדר, ימנו את אחת מהן להיות שליח שתבדוק עבור כולן בברכה.

 

כשאוסרים לבדוק בביה"ח לאור הנר, יכול לבדוק לאור פנס חשמלי.

 

חולה המוגבל בגופו וכדו' ואינו יכול לבדוק ביתו בעצמו, ימנה שליח שיבדוק במקומו והשליח מברך ברכת הבדיקה. המאושפז בבית חולים, ימנה שליח שיבדוק את ביתו בליל הבדיקה ויכול למנותו גם בטלפון. אם יצא מביתו לפני פורים, די שיבטל את החמץ בערב פסח. כשאין באפשרותו למצוא שליח שיבדוק את ביתו ואין איש בביתו בפסח, ימכור את ביתו על תכולתו לנכרי.

 

יש להביא אל החולה את כתב ההרשאה של הרב על מנת שהחולה ימנה את הרב כשליח למכור חמצו. כשאין אפשרות כזו, ישלח שליח, או את אשתו אל הרב לחתום בשמו וכן יכול לטלפן לרב למנותו שימכור חמצו לנכרי.

 

כשהחולה אינו יכול לבטל בעצמו את החמץ, תבטל אשתו או בנו את החמץ במקומו.

 

יש להמנע מקביעת תור לערב החג לניתוח, תרומת דם, ובדיקות דם וכן כל טיפול שיש בו הוצאת דם, אם סובלים דיחוי. במידה וקיים חשש וספק לסכנת חיים אין להמנע מהנ"ל. וכן אם נקבע תור לניתוח בערב החג ויש חשש שאם ידחה את התור יצטרך להמתין לתור שעלול להמשך זמן רב ועקב זה ימשיך לסבול, יש להתיר לנתח גם בערב החג.

 

הגידם בידו הימנית, או מי שמשותקת יד ימינו, ואפי' יש בידו הימנית שבר או מכה שאינו יכול לאכול בה, וההסיבה תסב לו צער, פטור מהסיבה.

 

מי ששתיית יין יכולה לגרום לו לחולי, יקח לארבע כוסות מיץ ענבים, ואם אסור לו לשתות מיץ ענבים, כגון חולה סוכרת או חולה השוהה בבית החולים ואין בידו מיץ ענבים, יכול לקחת לארבע כוסות משקה חשוב אחר, כגון מיצי פירות טבעיים. כשאינו שותה מפרי הגפן אלא משאר משקים, יברך ברכה ראשונה על כוס ראשונה ושלישית בלבד.

 

חולה שעל פי הוראת רופא מומחה או לפי הרגשתו, אכילת מצה או מרור עלולה להביאו לידי ספק סכנת חיים, אסור לו להחמיר על עצמו ולאכול מצה, ואם עבר ואכל, לא קיים המצוה ועבירה היא בידו אם אוכל. אם אינו יכול לאכול המצה כשיעור המצוה, לכל הפחות יטעם מהמצה אך בלא ברכה.

           

חולה שקשה לו לעיסת ובליעת המצה כשהיא שלימה, יכול לפוררה לפירורים, ואפי' לטחון את המצה עד שתראה כקמח מצה ומברך עליה ברכת "המוציא" וברכת "אכילת מצה", ובלבד שיאכל שיעור כזית. אם עדיין קשה לו הבליעה, יכול ללגום מעט מים כשהמצה בתוך פיו ויקל מעליו לבולעה.

 

אכל מצה או מרור והקיאם מיד, יצא ידי חובתו ואינו צריך לאכול מהם שוב. הניזון דרך "זונדה", אינו יוצא ידי אכילת מצה ומרור באכילתם דרך הצינור.

 

חולה הסובל ממחלת "צליאק" ואסור לו לאכול דבר המכיל חיטה או קמח חיטה, יכול לאכול מצה העשויה משאר מיני דגן, כוסמין, שיבולת שועל, שיפון.

 

חולה הזקוק דוקא למאכלי קטניות בפסח ואפי' חולה שאין בו סכנה, מותר לו לאכול קטניות, וכן מותר לאחרים לבשל עבורו הקטניות, אך יש לבררם היטב לפני השמוש. נוהגים לייחד כלים מיוחדים בשביל מאכלי הקטניות עבור החולים והתינוקות.

 

חולה הצריך ליקח תרופות בפסח, לכתחילה יקנה תרופות שאין בהם חשש חמץ.

 

רוב התרופות המיוצרות בארץ אינם מכילים מרכיבים של חמץ והינן כשרות לפסח, אך בחלק מהתרופות יש חשש תערובת חמץ, כגון שהחומר המגבש את הכדורים עשוי מעמילן דגן חמץ. כמו כן יש והתרופות מכילות ויטמין E או ויטמין C המופקים מדגנים חמץ.

 

 תרופות הומיאופתיות, לעתים הצמח המהווה את יסוד התרופה הוא דגן, וישנם תרופות שהכוהל המורכב בתוכו חמץ.

           

כל המשחות לסוגיהן, זריקות, טיפות עיניים, אף ואזניים, פתילות, משאפים וכל חומרי החיטוי שמשתמשים בהם שימוש חיצוני, מותרים אף לחולה שאין בו סכנה להשתמש בהם, אף אם מעורב בהם אלכוהול או מרכיב אחר חמץ.

 

בתרופות שיש עליהן חשש חמץ וחייב לקחתן, יש להעדיף כדורים או קפסולות על פני סירופ נוזלי.

 

"בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין"

 

 


זמני התפילות לחג הפסח

 

בביהכנ"ס "כנסת ישראל" רש"י 1

 

 


שחרית שבת "צו"-ערב פסח5.45  ("הודו")

הנץ החמה                  6.35 

מנחה שבת ערב פסח           13.15

מעריב מוצש"ק ליל החג       19.35    

שחרית יום א' דפסח           8.30

מנחה יום א' דפסח             18.30

מעריב מוצאי יו"ט             19.40

שחרית חוה"מ (מנין אחד)  7.30  ("הודו")

שחרית שבת שביעי של פסח  8.30

מנחה שבת שביעי של פסח    18.20

 

 

דרשת "שבת הגדול"

(הלכות מעשיות לער"פ שחל בשבת)

שב"ק פר' "ויקרא" -  לפני תפילת מוסף

 


מכירת חמץ בביהכנ"ס לאחר תפילת ערבית

בימים א'־ה'

 


הגעלת כלים

תתקיים ברחבת בית הכנסת

בימים שלישי ורביעי י'־יא' בניסן בשעות 19.30־10.00

 

קיצור הלכות ערב פסח שחל בשבת

תשפ"א

 

דרשת שבת הגדול

מקדימים את דרשת שבת הגדול לשבת "ויקרא" (ז' ניסן).

 

תענית בכורות

ביום חמישי י"ב ניסן נהוג לסיים מסכת ולהשתתף בסעודת מצווה.

 

בדיקת חמץ

ביום חמישי בלילה (ליל י"ג ניסן), בודקים את החמץ לאחר תפילת מעריב, לאור הנר. יש לברך לפני הבדיקה "על ביעור חמץ" ואחר הבדיקה לומר "כל חמירא" ככל השנים. נוהגים להניח עשרה פתיתי לחם (פחות מכזית). יש לבדוק בארונות ובמגירות, במחסן, בחדר מדרגות ואף במכונית ובתאו שבבית הכנסת.

מי ששכח ולא בדק ביום חמישי בלילה ונזכר ביום שישי (י"ג בניסן), בודק ביום לאור הנר ובברכה.

 

יום שישי בבוקר

בשחרית אומרים "מזמור לתודה". יש העורכים סעודת סיום מסכת גם היום לצורך הבכורים. מותר בתספורת כל היום, אפשר להגעיל כלים כל היום, ולכתחילה יש להקדים. נוהגים לטבול לכבוד יום טוב.

 

שריפת חמץ

ביום שישי בבוקר רצוי לשרוף את החמץ עד השעה 11.30 לפי שעון קיץ, מלבד מה שמשיירים לסעודות השבת. יש להשאיר חמץ בצמצום רק את הכמות שתאכל בוודאי בשבת. אין אומרים "כל חמירא" בשעת שריפת החמץ, אבל אפשר לומר "יהי רצון" שאומרים ככל השנים.

מותר לאכול חמץ ביום שישי גם לאחר ביעור חמץ, יש לייחד מקום לאכילת החמץ ביום שישי ובשבת, כדי שלא יתפזר החמץ על פני כל הבית. טוב לקנות לחמניות או פתות לשבת זו.

 

הכנה לסדר

יש להכין את כל צרכי הסדר מערב שבת וכן רצוי להכין את שולחן הסדר. לאחר בדיקת עלי החסה מתולעים יש להטמינם במקרר ולא לשרותם במים.

להכין למוצ"ש נרות להדלקה, לפתוח חבילות מצות, לפתוח בקבוקי יין, להכין נר דולק כדי להדליק בו במוצאי שבת. לכוון את שעון השבת כדי שהאור יכבה יותר מאוחר. את החריין (חזרת) לכרפס יש לרסק במוצאי שבת בשינוי מעט. אם ריסק בערב שבת, יש לשמרו בכלי סגור היטב.

 

 

 

בישול לשבת

רצוי לבשל לשבת בכלי פסח ולערות את התבשילים לכלים חד פעמיים. יש להצניע את כל כלי החמץ במקום סגור, חוץ מאלה שעתיד להשתמש בהם בשבת.

 

שבת הגדול (פרשת "צו")

המדליק נרות שבת על השולחן שאוכל עליו חמץ בשבת, לא יפרוש את המפה על כל השולחן (לפחות העליונה אם פורש שתי מפות), ועל אותו מקום שאינו מכוסה יש להניח את הפמוטים באופן שיוכל להסיר את המפה בשבת ללא טלטול הפמוטים.

 

תפילת שחרית של שבת הגדול (פרשת "צו")

יש להקדים את תפילת שחרית כדי להספיק את הסעודה לפני זמן הביעור. (נץ החמה בשבת זו ב – 6.32). אין להוסיף קרואים בקריאת התורה. ההפטרה במלאכי "וערבה לה'".

 

סעודת שחרית של שבת ערב פסח

יש לחלק את הסעודה לשניים, כדי לקיים שלש סעודות בשבת. לפיכך יש לברך ברכת המזון לאחר שאכל סעודה שניה, להפסיק כחצי שעה וליטול ידיים שנית ולאכול סעודה שלישית. אם לא הספיק לחלק את הסעודה עד סוף זמן אכילת חמץ – 9.50 (לפי שעון קיץ), יאכל סעודה שלישית מאוחר יותר בבשר ודגים ללא מצות וכמובן ללא חמץ.

 

ביטול חמץ

עד השעה 11.00 יש לסיים את כל פעולות הניקוי וביעור חמץ. יש לומר את נוסח הביטול וההפקר – "כל חמירא" וכו'.

 

תפילת מנחה

מתפללים בשבת זו מנחה גדולה (משעה 1.15). אין אומרים "ברכי נפשי", ואחרי מנחה יש אומרים את ההגדה מ"עבדים היינו" עד "לכפר על עוונותינו". כמו כן נוהגים לומר סדר קרבן פסח.

אסור לאכול מצות כל היום וכן אין לטלטל מצות שהוכנו לליל הסדר משום "מוקצה". כמו כן אסור להכין משבת ליום טוב.

 

מוצאי החג הראשון – יום א' – 19.34.

 


יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד