חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יח אב

סימן ע"ה - הלכות הוצאה והעברה מרשות לרשות בשבת

[כד] וכן חצר שאין בה אלא בית־סאתים או פחות, וזרע במקצתה, גם כן הולכים אחר הרוב. ואם רובו זרוע, אף־על־פי שמותר לטלטל שם, כיון שאינה יתירה מבית־סאתים, מכל מקום כלים ששבתו בבית אסור להוציא לשם (כדלעיל סעיף ג'). ואם יש מחיצה בפני הגינה, מותר לו להוציא מן הבית אל החצר{מ}:

סימן ע"ו - הלכות עירובי חצירות ושיתופי מבואות

[א] שני יהודים או יותר הדרים בחצר אחת, כל אחד בבית בפני עצמו, אסורים הם לטלטל בשבת מן הבתים לחצר, ומן החצר לבתים, ומבית לבית, ואפילו שלא בדרך החצר, כגון שיש פתח או חלון בין ביתו של־זה לביתו של־זה, אסורים לטלטל דרך שם. ומצוה עליהם לעשות עירובי חצירות, שלא יבואו לידי מכשול. דהיינו שגובים ככר לחם בערב שבת מכל בית ובית, ומניחים אותו באחד מבתי החצר עד כניסת שבת, ועל־ידי כך נחשב כאילו כולם דרים באותו הבית. או אחד מבני החצר, לוקח בערב שבת ככר אחד שלם משלו (או אפילו פרוסה{א}), ומְזַכֶּה אותו על־ידי אחר (כמו שיתבאר בסעיפים י"ב י"ג) לכל הדרים בחצר. וכיון שכולם זכו בככר זה, ובכניסת שבת הוא מונח בבית הַמְּעָרֵב, נחשב כאילו כולם דרו באותו הבית. ולכן מותרים לטלטל מבתים לחצר ומחצר לבתים, ובכל החצר{ב}:

[ב] שתי חצרות שיש ביניהם פתח, אם רוצים, עושים כל בני חצר עירוב אחד בפני עצמם, ומותרים כל בני החצר לטלטל בחצר שלהם. אבל אסורים לטלטל מחצר לחצר, כלים ששבתו בבית. ואם רוצים, עושים כל הדרים בשתי החצרות עירוב אחד, כדי שיהיו מותרים לטלטל גם מחצר לחצר אפילו כלים ששבתו בבית. ואם יש בין החצרות אפילו רק חלון שהוא לכל הפחות רָחֵב ארבעה טפחים וגבוה ארבעה טפחים, והוא בתוך עשרה טפחים סמוך לארץ, ואינו מסורג, גם כן יכולים לערב ביחד. אבל בפחות מזה, אין יכולים לערב ביחד. ואם יש חלון בין שני בתים, אפילו הוא גבוה למעלה מעשרה טפחים, יכולים לערב יחד, מפני שהבית הרי הוא כמלא, כיון שהוא מקוּרֶה, וכאילו אין החלון גבוה עשרה טפחים{ג}:

[ג] שתי חצרות זוֹ לפנים מזוֹ, ובני החצר הפנימית אין להם דרך אל הרחוב רק דרך החצר החיצונה, שיש פתח בין החצרות ודרך שם הולכים, אם רוצים, מערבים עירוב אחד ביחד. ואם לא עירבו ביחד, אם בני הפנימית לבדם עירבו, הם מותרים לטלטל בחצר שלהם, ובני החיצונה אסורים. ואם בני הפנימית לא עירבו, אלא בני החיצונה לבדם עירבו, לא מְהַנֵּי להם העירוב, כי מאחר שבני הפנימית יש להם דריסת רגל דרך החצר החיצונה, הם אוסרים עליהם. וזה דוקא אם בני הפנימית לא עירבו, שאז כיון שהם אוסרים זה על זה במקומם, אוסרים גם במקום אחר. אבל אם עירבו גם הם בפני עצמם, שאז מותרים לטלטל במקומם, אינם אוסרים גם על החיצונה. וכן אם בפנימית דר רק ישראל אחד שאינו אוסר במקומו, גם על החיצונה אינו אוסר. ואם בפנימית דרים שנים ולא עירבו, אף־על־פי שבחיצונה אין דר אלא אחד, כיון שהם אוסרים במקומם, אוסרים גם על היחיד {ד}:

[ד] בניין שיש בו שתי דירות, דהיינו שיש פרֻזדוֹר אשר דרכו נכנסים לדירה זו וגם לדירה זו, ודרים בשתי הדירות שני בעלי בתים, אסורים להוציא אפילו מבית לפרוזדור. וכן אפילו בדירה אחת שהיא חלוקה לשני חדרים ודרים בהם שנים, אף־על־פי שהפנימי אין לו פתח אלא לחיצון ומן החיצון יוצאים לחצר, מכל מקום אסורים לטלטל אפילו מחדר לחדר, עד שיעשו עירוב{ה}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד