חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

יום ו' שבוע פרשת נשא

[יג] ואם לא הניחן מיד בהוצאתן מן התנור או המחבת לתוך כלי שיש לו דפנות או על־גבי מפה באופן הנז"ל, אלא הניחן תחילה על־גבי שלחן או לוח וכדומה, אלא שאחר־כך העבירן משם לתוך כלי שיש לו דפנות, או שכיסה אותן אחר־כך במפה (ואפילו רק מלמעלה ולא מלמטה, וכן אם כפה כלי כגון תבנית־אפייה על חלקן העליון של־ככרות{מ}) אף על פי שצריך להפריש מהם חלה, מכל־מקום אין לברך עליה, כיון שיש סוברים שבאופן זה כבר נפטרו מן החלה ואינם חוזרים להתחייב{מא}:
[יד] הִלְכָּךְ כשיש עוד ספק, מנהגינו שלא להפריש כלל. כגון שנתקבצו ככרות או עוגות מכמה משפחות, כמו שמצוי בזמני חתונה ושאר שמחות וכדומה, וחלקם הפרישו חלה בביתם מפני שהיה בעיסתם שֵׁיעור וחלקם לא הפרישו מפני שלא היה אז שיעור, אף על פי שיתכן כי עכשיו שנתקבצו כולם בתוך כלי שיש לו דפנות יש כבר שיעור{מב}. וכן יש להקל בזה כשהעבירן אחר־כך מן השלחן או הלוח, לתוך כלי המחובר לקרקע או לכוֹתל (אף על פי שיש לו דפנות) כגון ארון־קיר, או כלי כבד הקבוע במקומו כגון תנור־אפייה, מקרר או תָא־הקפאה{מג}:
[טו] חיוב חלה אינו אלא בעיסה הראויה ליעשות ממנה לחם, שנאמר{מד} והיה באכלכם "מלחם" הארץ וגו' ראשית עריסותיכם חלה תרימו וכו'. ולאו דוקא כשברכתה המוציא לחם מן הארץ, אלא גם כל מיני מזונות שהם דברי מאפה של־עוגות ועוגיות שמעורב בהן דברי מתיקה וחֳמרים נוספים כגון עוגת שמרים, עוגת דבש, עוגת שקדים וכו', וכן בסקויטים, בוריקס, כעכים וכדומה, חובה להפריש מהן חלה בברכה. בין שנאפו בתנור, בין שנאפו על־גבי מחבת וכדומה. אבל עיסה שבלילתה רכה, וגם אחר־כך לא נאפתה אלא בישלו או טיגנו אותה בשמן (או "מרגרינה" וכדומה) או דבש, פטורה מן החלה. וכן קמח ששופכים לתוך מים רותחים הנקרא "עֲצִיט"{מה}:

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד