חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

האם הנטיעה ההמונית הצפויה תגרום לשאלות של "ערלה" בפרי הדר»?

[email protected]* הגר"י אפרתי שליט"א: "יש להבחין בין נתוני אחוזי הערלה, המתפרסמים עבור כלל   

הציבור, כדי להציל את העם שבשדות מאיסורי ערלה, לבין מתן כשרות למהדרין שמקפידה   

להימנע מכל חשש ושאלה" *»                                                       

 

ידיעה שפורסמה לאחרונה בעיתון הכלכלי "גלובס" דיווחה, כי ענף פרי ההדר זוכה       

לתנופה לאחר שנים של קיפאון. במהלך הקיץ יינטעו 350 אלף עצי פרי הדר חדשים בשטח   

של כ-6,000 דונם, חלקם באזור השרון וחלקם בצפון הנגב. מנכ"ל המועצה לשווק פרי     

הדר אמר, כי הנטיעות באזור השרון התאפשרו בעקבות הגדלת היצע המים, הנובע מהקמת    

מפעלים גדולים להשבת מי קולחין והתפלת מים מליחים.»                              

הנטיעות החדשות נחלקות לשניים: חלק מהפרדסים החדשים מיועד להניב פרי שיופנה       

לתעשייה, בעיקר ולנסיה ושמוטי. חידוש הנטיעות נעשה בעקבות הסכמי מימון בין        

מפעלים גדולים בתעשיית ההדרים לבין חברות לגידול הדרים. במסגרת ההסכמים, מפעלים   

כמו גן שמואל וגת יסייעו במימון הנטיעות על חשבון התמורה עבור הפרי. פרדסים       

אחרים יניבו פרי הדר המיועד למכירה בשוק המקומי וליצוא. הזנים שיגודלו הם אלה     

הזוכים לביקוש בארץ ובחו"ל.»                                                    

הפירסום על נטיעת מאות אלפי נטיעות מעורר בקרב שומרי התורה את החשש מפני בעיות    

ערלה בהיקף גדול הצפויות לכאורה בענף ההדרים בשנים הקרובות. בשל כך פנינו אל      

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א, ראש בית המדרש להלכה בהתישבות החקלאית, על מנת      

לברר את המצב בעניני חששות ערלה.»                                                

הגר"י אפרתי מסביר, כי עם התפתחות החקלאות המודרנית נוצרו שאלות של ערלה בהיקף    

נרחב יותר. בעבר ידעו, כי רוב האילנות ממילא אינם מניבים פרי לפני שלש שנים.      

לכן אנו מוצאים בתשובת הרדב"ז שבצפת של אותו דור, ששאלת ערלה התעוררה אז רק        

לגבי ענבים, כי הגפן באופן טבעי יכולה להניב פרי לפני שלוש שנים.»                

אלא שבחקלאות המודרנית משתמשים במה שנקרא "שתיל דו שנתי" אשר גדל בין שנה         

לשנתיים במשתלות ואחר כך נמכר לחקלאים הנוטעים אותו בשדותיהם. מבחינה חקלאית,     

עץ כזה יכול להניב פרי תוך פחות משלוש שנים, כי כבר גדל שנתיים במשתלה, אך        

מבחינת ההלכה, מנין שנות ערלה מתחיל שוב ברגע בו נעקר וננטע במקום אחר, וכך       

עלולים להיות בשוק פירות של אילנות המניבים פרי בתוך שנה, שמבחינת ההלכה הם       

נחשבים למי שלא עברו את שנות הערלה.»                                            

[email protected]ש: האם המשמעות היא, שכל השתילים מסוג זה יוצרים בעיית איסורי ערלה»?           

ת: "לא תמיד. בעידודם ובהדרכתם של מרנן ורבנן שליט"א ובראשם מרן הגרי"ש אלישיב    

שליט"א נעשו פעולות רבות ע"י אנשי המכון ובית המדרש, לבער את נגע הערלה ברחבי     

הארץ, כך שיותר ויותר חקלאים מעבירים היום את השתילים בצורה אחרת, שמונעת         

איסורי ערלה לדעת רוב הפוסקים. השתיל הגדל במשתלה מועבר בעציץ נקוב עם גוש        

האדמה בו גדל, ובצורה כזו הוא מועבר למטע. במקרה כזה ניתן לחשב המשך שנות ערלה    

מהנטיעה הראשונה. אלא שצריך להדגיש, שאם כי ועדי הכשרות של הרה"ר ונותני כשרות    

רגילה (שאינה למהדרין) מסתמכים על היתר זה, אין מן הראוי להסתמך עליו בכשרות      

למהדרין, שכן מרן החזון איש זצוק"ל מסתפק במקרה כזה, שמא הניתוק של העציץ והגוש   

לכמה שעות - כשמובילים אותו למטע ברכב, שהמתכת שלו חוצצת, אולי נוצר מצב שבו      

צריך למנות מחדש שנות ערלה. אמנם, מדובר רק בספק ואף יש הסבורים שמסקנת מרן       

החזו"א להכריע בזה לקולא, אך כשרות למהדרין צריכה להקפיד שלא יהיה כל חשש         

ושאלה".»                                                                       

[email protected]ש: מה הם אחוזי הערלה כיום בפירות הקיץ»? 

ת: "אכן אנו מפרסמים ב'הליכות שדה' ובפירסומים נוספים את נתוני הערלה, הנאספים    

ע"י המכון מכל רחבי הארץ, אגב, רבים בודאי שמו לב, כי נתוני הערלה לקיץ תשס"ג     

נמוכים יחסית, וישנה ירידה באחוזי הערלה. הסיבה לכך היא, שלפני שנתיים היתה שנת   

שמיטה, ולאחר שהתעורר הפולמוס הגדול בענין 'היתר מכירה' חקלאים רבים חששו         

שהציבור הדתי והחרדי לא ירכוש מאילנות שננטעו באותה שנה, וממילא גם היו מודעים    

יותר לחששות ערלה, ולכןנמנעו לחלוטין מלנטוע באותה שנה. אך למרות זאת עלינו       

להמשיך ולהדריך את הציבור החרדי לקנות רק במקומות שתחת השגחה. כדאי לדעת, רוב     

פירות הערלה מגיעים לשוק שאינו תחת השגחה".»                                      

"ושוב, חשוב להדגיש: יש להבחין בין פעולות הנעשות להצלת הכלל, בהדרכת רבותינו     

שליט"א, לבין כשרות למהדרין, שם יש להקפיד על הימנעות גם מפרי שלגביו יש את       

ספקו של מרן החזו"א. ועדי הכשרות למהדרין צריכים להשגיח נקודתית ולהקפיד שבפרי    

שתחת השגחתם לא יהיו פירות שלגביהם קיים אפילו חשש העברת נטיעה דו שנתית בגוש     

ובעציץ נקוב".»                                                                 

[email protected]ש: וכיצד נוהגים למעשה בכשרות למהדרין במחלקה למצוות הארץ ברבנות ירושלים        

ובמרכז החקלאות ע"פ התורה שתחת השגחתכם»?                                        

[email protected]"ברור שבכשרות למהדרין, ההשגחה היא שלא יהיה כל חשש דחשש של ערלה, אפילו לפי    

הספק שעורר מרן החזו"א                                                        

[email protected]ש: אם כך, מדוע אתם פועלים בכל הכוח כדי שחקלאים ישתלו בצורה של שתילים         

ועציצים נקובים»?                                                               

ת: "כבר אמרנו בתחילה, כי גדולי ישראל הדריכו אותנו שעלינו לפעול להציל גם את     

העם שבשדות מאיסור הערלה. צריך לדאוג שאותה עקרת בית מאשקלון או מעפולה, שרוכשת   

בצרכניה המקומית, תינצל גם היא מאיסור ערלה. הפירסומים של המכון מיועדים לכלל     

הציבור, על מנת שיידעו באלו זני פירות יש להיזהר מסכנת איסורי ערלה. בכך אנו      

מצילים את העם שבשדות מאיסור. יחד עם זאת, בכשרות למהדרין, חייבים לספק סחורה     

שלא התעוררו בה כל ספקות ושאלות, ולכן אנו מקפידים להיזהר גם מפרי שהוא כשר אך    

אינו למהדרין - ויש לקוות שכך נוהגים בכל הכשרויות למהדרין".»                    

"משל למה הדבר דומה, למקום נידח שבו לא ניתן להשיג בשר 'חלק' שלא התעוררה בו כל   

שאלה, אך הוא כשר ע"פ ההלכה, וגם התושבים המסורתיים במקום מסתפקים רק בכשרות      

זו. ברור, שעל אף שאנו מקפידים רק על בשר כשר למהדרין 'חלק', חובתנו לדאוג לבשר   

שנשחט בשחיטה כשרה, גם אם לא למהדרין, ומכלל הן אתה שומע לאו, שבשר שלא נשחט      

בהשגחה הוא טרף גמור. זאת למען שומרי הכשרות במקום ולהצילם ממאכלות אסורות. אך    

יחד עם זאת, לגבי כשרות למהדרין נוהגים הידורים וחומרות רבות כדי לספק לציבור     

החרדי בש גלאט ע"פ כל ההידורים

[email protected]ש: לסיכום, מה המשמעות המעשית של הפירסומים האחרונים לגבי נטיעה המונית של      

עצי הדר»?                                                                      

ת: "שוב, יש לחלק בין כשרות רגילה לכשרות למהדרין. בכשרות רגילה אנו תקוה כי      

בעבודה מאומצת יימנעו רוב איסורי ערלה, שכן רוב המשתלות עברו לשיטה של העברת      

שתיל בגוש בעציץ נקוב, כדי לעמוד בתנאי הפיקוח של הכשרות הרגילה, ועל כך יש       

בועדי הכשרות למהדרין יצטרכו לנהל    להביע סיפוק שמצילים המוני יהודים ממכשול. אך

בשנים הללו פיקוח מלא על ההדרים, כדי שלא יהיה גם החשש הנובע מספקו של מרן        

החזו"א זצוק"ל".»                                                               

"עלינו לפעול בתחום מצוות הארץ, בשתי דרכים. האחת, להציל את אחב"י מאיסורי טבל    

וערלה, והדרך השניה, לחזק את גורמי הכשרות למהדרין, הפועלים בהדרכת מרנן ורבנן    

שליט"א במלאכתם להביא לשולחנם של יראי ד' תוצרת ללא כל חשש".»                    

 

 

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד