חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

שיעורים, מנלן??

@1רבים שואלים ע"ז מה מחושב שער הכסף ההלכתי המפורסם זה שנים בעתון "יתד נאמן" לעתים מזומנות, ולכן מצאנו לנכון להסביר בקצרה ענין זה, והרבה יותר מהנכתב כאן נמצא בכתובים בספרי בירור הלכה בחלקיו השונים, והחפץ לרדת לעומק הסוגיא, יעיין שם ויוסף לקח[email protected]

 

בשיעורים התלויים בשנויי המטבעות תלויים מצוות עשה כפדיון הבן ופדיון מעשר שני ורבעי ועוד, וגם הלכות חמורות כאיסור אשת איש, וכן דינים רבים בשו"ע.

 

בשיעור הדינר המוזכר בחז"ל נחלקו הראשונים, ובשו"ע )חו"מ פס' א', אחע"ז כ"ז י'( נפסק כדעת הגאונים, ועפי"ז שעור פרוטה הוא משקל חצי שעורה כסף נקי. וא"כ משקל הדינר )291 פרוטות( הוא כמשקל 69 שעורות, ומשקל מעה כסף )23 פרוטות( הוא כמשקל 61 שעורות, וכ"ה ברמ"א יו"ד רצ"ד ו'. ולפי"ז שיעור פדיון הבן שהוא חמש סלעים )02 דינרים = 0483 פרוטות( הוא כמשקל 0291 שעורות.

 

מרן החזו"א זצוק"ל כתב שמשקל השעורה הוא 02/1 גרם, ופרוטה היא 04/1 גרם, ובזה הסכים עמו גם הגרא"ח נאה. ושיעור פדיון הבן )שהוא משקל 0291 שעורות כנ"ל( הוא 69 גרם כסף נקי. עי' בחזו"א )חו"מ סי' ט"ז ס"ק כ"ב( דמש"כ ששיעור פדיון הבן הוא ה' לוט ושליש, היינו לוט שיש בו 063 שעורות, ואף שבס"ק כ"ג כתב שמדד ומצא שנכנס בלוט 234 שעורות, מ"מ כתב שכנראה היו בהם הרבה קטנות ומסיק שהלוט מכיל 063 שעורות, ושם בס"ק ל' כתב וז"ל: "ושמעתי מפי נאמן ששקל את הגרם ומשקלו 02 שעורות, ונמצא לפי"ז די"ח גרם הוא לוט קיסר, וצ"ו גרם כסף צרוף הוא שיעור ה' לוט ושליש, ועולה 0291 שעורות, ופודין במטבעות בתורת שוה כסף לפי השער של כסף צרוף". עכ"ל.

 

החזו"א על חו"מ נדפס בשנת תש"ב, ובשנת תש"ג י"ל המהדורא הראשונה של שיעורי תורה להגרא"ח נאה. ושיעורו די זהה למרן החזו"א דהוא שיער עפ"מ שכתב השו"ע בשיעור פדיון הבן שהוא שלשים דרהם, ולדעת הגרא"ח נאה משקל הדרהם הוא 502.3 גרם, וא"כ שיעור פדיון הבן הוא 51.69 גרם. עיי"ש בע"מ רפ"ו. והביא שם מספר פרי אדמה שמנהג ירושלים לתת משקל ל"א דרהם, והגרא"ח נאה רוצה לבאר בטעם המנהג, דאמנם להשו"ע בדרהם יש 46 שעורות )שהרי שיעור פדיון הבן הוא כמשקל 0291 שעורות, והשו"ע כתב שזה 03 דרהם(, אבל בפיהמ"ש להרמב"ם פ"ח מבכורות כתב ששיעור פדיון הבן הוא 2/1 13 דרהם, )וא"כ להרמב"ם משקל הדרהם 16 שעורות(, ואם משקל הדרהם 502.3 גרם, א"כ שיעור ל"א וחצי דרהם הוא כ-101 גרם. ולפי"ז יש בגרם רק כ-83 פרוטות. ואכן גם מרן הגרי"י קניבסקי זצוק"ל בספרו שיעורין של תורה כתב בשיעורי המצוות אות י"ז שראה נוהגים לתת 001 גרם כסף לפדיון הבן, ועשירית מחיר של ק"ג כסף הוא שיעור פדיון הבן. וכנראה הוא ע"פ החשבון הנ"ל.

 

חישוב שיעור פדיון הבן 69 גרם ]או לחומרא 101 גרם[ נעשה ע"פ השוואתו למשקל השעורה, אבל הרמב"ם בפ"א מהלכות עירובין הי"ב כתב השוואה נוספת למשקל הדינר מלבד השעורה וז"ל: "והרביעית מחזקת מן המים או מן היין משקל י"ז וחצי דינר בקרוב". עכ"ל. צורת השוואה זו מהווה בעיה לפי שיטת מרן החזו"א שהחשיב את הרביעית כשיעור 051 גרם )והשיעור הזה נקבע עפמש"כ בגמ' דרביעית היינו הקיבולת של כלי של אצבעיים על אצבעיים על 7.2 אצבע. וכיון שאמה היא כ-85 סמ' ואצבע 4.2 סמ', יוצא שיעור הרביעית כ-051 גרם( שהרי אם רביעית היא 051 גרם, והיא משקל 2/1 71 דינרים, א"כ שיעור פדיון הבן שהוא 02 דינרים צ"ל 34.171 גרם בקרוב.

 

ואכן מחמת חישוב זה, פירסם הרב קלמן כהנא ז"ל בירחון תבונה בחודש אדר תש"ד שלדעת מרן החזו"א שיעור פדיון הבן הוא 571 גרם כסף. בתקופה זו נולד הגאון ר' צבי רוטברג שליט"א בנו של הגאון הגדול רבי זלמן רוטברג זצוק"ל, וכשהכינו לפדותו אצל הכהן המיוחס רבי שלמה כהן זצ"ל, הוסכם ע"פ מרן החזו"א זי"ע )דודו של אבי הבן(, ליתן את השיעור ה"כפול" של קע"ה גרם כסף בקירוב )מפי הרה"ג ר' יצחק כהן שליט"א(. אבל בחודש תמוז תש"ד פירסם הרב הנ"ל שמרן החזו"א חזר בו, ונשאר השיעור של 69 גרם לפדיון הבן, וכ"כ החזו"א בקונטרס השיעורים )או"ח סי' ל"ט סק"ט( דבגרם יש כ' שעורות ועי"ש עוד בסק"ח, וכ"כ בספרי השיעורים שהו"ל מרן הגרי"י קניבסקי זצוק"ל בחיי מרן החזו"א ואחר פטירתו, ועיין עוד בקובץ אגרות חזו"א ח"א סי' קצ"ד מכתבו של מרן החזו"א להגרא"ח נאה בענין זה, ומסיק דהעיקר לחשב שיש בשעורה שיעור ב' פרוטות. וכן נתקבלה ההוראה למעשה כהחזו"א והגרא"ח נאה ששיעור פדיון הבן הוא משקל 69 גרם כסף נקי, אלא שראוי להחמיר לתת שיעור 101 גרם כסף נקי וכמש"כ מרן הגרי"י קניבסקי והגרא"ח נאה כמנהג ירושלים הנזכר בספר פרי אדמה וכנ"ל )והרוצה להוסיף לקח, יעיין בבירור הלכה תליתאה יו"ד סי' ש"ה(.

 

 

@5מחיר סיטונאי וקימעונאי

 

כמו בשאר המצרכים, גם במחירי המתכות יש הפרש בין מחירי הבורסה בעולם, לקונים בכמויות של עשרות אלפי אונקיות כסף באופן ישיר מהבורסה, ללא תיווך, ללא דמי עיבוד המתכת וללא מיסים, לבין המחיר לקונה כסף בארץ, אשר מוסיף על מחיר הבורסה העולמית דמי תיווך, דמי עיבוד המתכת, וכן %81 מס ערך מוסף )הנהוג כיום תשס"ד בא"י( - המסתכמים בתוספת של כ-%5.93 על מחיר הבורסה העולמית.

 

בנוסף לכך, הקונה ק"ג אצל צורף בעיר הקטנה )ולא בבורסת המתכות בת"א( משלם עוד כ-%21 נוספים, שהוא רווח הצורף על העיסקא.

 

מרן הקהילות יעקב זי"ע בספרו על זרעים ח"ב סי' י"ח מסתפק האם יש לשער במחירי הבורסה העולמית או במחיר שאדם קונה אצל צורף עירו, ומסיק להחמיר. וכ"כ בנו הגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א בספר דרך אמונה פ"ד מהלכות מעשר שני ס"ק קט"ז גם בשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ואמנם בדברים ששיעור גבוה של פרוטה זה לקולא )כגון המקדש אשה בשו"פ, עד כמה השיעור שאי"צ להצריכה גט( יש לחשב שער הנמוך של הבורסה העולמית )הגרש"ב ורנר זצ"ל אב"ד ת"א(, אבל לענין פדיון מע"ש ורבעי ופדיון הבן יש להחמיר ולחשב לפי השער הקימעונאי הגבוה יותר. בשערי הכסף ההלכתיים המפורסמים ב"יתד נאמן", מובא השער הסיטונאי, וכן הקימעונאי, אבל כל שאר השיעורים הם לחומרא ע"פ השער הקימעונאי.

 

 

@5שערי הכסף בעולם ויציבותם

 

מאחר ואין מכרות כסף בא"י, וכל הכסף מיובא מחו"ל, תלוי שער הכסף בא"י בשערו בבורסות העולם, ובשערי הדולר ושאר המטבעות יחסית למטבע הישראלי, כל עליה או ירידה בשער המטבע הישראלי ביחס לשאר המטבעות משפיעה על שער הכסף ההלכתי.

 

בנוסף לכך, גם שער הכסף ביחס לדולר בבורסות העולם אינו קבוע והוא מתנדנד מאד. נביא כמה דוגמאות: מט' תמוז תשל"ו עד י"ב מנ"א תשל"ו ירד המחיר לאונקיה מ-80.5$ ל-$61.4 )כ-%02 בחודש אחד!( אח"כ טיפס המחיר ל-$54 לאונקיה, ירד ל-$32, ובט"ו טבת תשמ"א היה 05.61$ לאונקיה. בח' תמוז תשמ"א היה המחיר 05.8$ לאונקיה )ירידה של קרוב ל-%05 תוך חצי שנה( בא' דרח' טבת תשנ"א היה המחיר 5.3$ לאונקיה, כלומר ירידה דרסטית תוך כמה שנים מ-54 עד $69.3 לאונקיה, למרות האינפלציה העולמית, גם בארה"ב!

 

גם בשנה האחרונה התנדנד שער הכסף בבורסות העולם ביחס לדולר בהפרש של קרוב לעשרים אחוז. בב' אייר תשס"ג היה שער אונקיה כסף $77.4, כאן היה המחיר $54.4, בט"ו אלול היה המחיר $43.5 )עליה של כ-%71 בשלשה חדשים(, בי"ד תשרי תשס"ד ירד המחיר ל-$58.4 )ירידה של יותר %01 בפחות מחודש(, ובט"ו כסלו תשס"ד עלה המחיר ל-$56.5 )עליה של למעלה מ-%61 תוך כחדשיים(.

 

שער הדולר מתנדנד באופן עצמאי ביחס לשאר המטבעות ובתוכם המטבע הישראלי, ללא קשר ליחס בינו לבין שער הכסף. במהלך השנה האחרונה היו תנודות בשער הדולר ביחס למטבע הישראלי בהפרש של למעלה מ-%11. בתחילת שבט תשס"ג היה שער הדולר 87.4 ש"ח, בתחילת אייר היה שער הדולר סביב 84.4 ש"ח, ובי"ז סיון ירד ל-53.4 ש"ח, בי"ז אלול עלה ל-35.4 ש"ח, ושוב ירד בט"ו כסלו תשס"ד ל-83.4 ש"ח. תנודות שער הכסף ושער הדולר אינם בהכרח חופפים, ומסיבה זו משתנה שער הכסף ההלכתי )המושפע משני השערים הנ"ל( באופן שונה משער הדולר והכסף, והתנודות בו היו חריפות הרבה יותר בחדשים האחרונים בהפרש של למעלה מ-%52! בתחילת שבט תשס"ג היה שווי הפרוטה 59.2 אגורות, בכ"ב סיון תשס"ג ירד ל-94.2 אגורות. בט"ו אלול עלה ל-20.3 אגורות, בי"ד תשרי תשס"ד ירד שוב ל-96.2 אגורות )ירידה של כ-%11 בתוך כחודש(, ושוב עלה בל' תשרי תשס"ד ל-19.2 אגורות, )עליה של %8 במשך כשבועיים(, ובט"ו כסלו תשס"ד מחיר פרוטה הוא 21.3 אגורות.

 

לאור האמור, שער הכסף ההלכתי המופיע ב"יתד נאמן" מחושב כדלהלן:

 

@[email protected] שער אונקיית כסף בבורסות העולם בערך דולר ארה"ב

 

@[email protected] הכפלתו בשער דולר ארה"ב במטבע ישראלי.

 

@1ג@2. חלוקת התוצאה ל-5301.13 )משקל אונקית כסף בגרמים(, ואז מתקבלת תוצאת שער גרם כסף לסיטונאי.

 

@[email protected] תוספת %5.93 על הנ"ל, )עבור דמי תיווך, דמי עיבוד המתכות, %81 מס ערך מוסף הנהוג כיום בא"י(.

 

@[email protected] תוספת %21 על הנ"ל )רווח הסוחר בעיר הקטנה(. ואז מתקבלת תוצאת שער גרם כסף לקימעונאי.

 

מחלוקת שער גרם כסף לקימעונאי ל-04 מתקבלת שער הפרוטה )לחומרא(. וכן שאר השערים המפורסמים בעיתון נקבעים ע"פ הכפלת שער הקימעונאי במשקל הגרמים הנצרכים.

 

ישנם שיעורים נוספים אשר אינם מוזכרים בדרך כלל בפירסום שערי הכסף ההלכתיים בעיתון, כגון: מי שחילל שבת בשוגג דאיתא ברמ"א סי' של"ד סעיף כ"ו שצריך לתת לצדקה במקום חטאת י"ח פשיטים, ובמקום תענית יש לפדות בעד כל יום י"ב פשיטים, ועי"ש במ"ב ס"ק פ' דחטאת היינו כ"ז מעות, ותענית י"ח מעות, וא"כ הרוצה לדעת שיעור חטאת )72 מעות = 468 פרוטות = 6.12 גרם( יכפיל שער הגרם ב-6.12 ויקבל את שיעור הסכום שצריך לתת לצדקה, ולחישוב פדיון יום תענית יכפיל שער הגרם ב-4.41.

 

שער מחצית השקל הספרדי המתפרסם לפני פורים, הוא שיעור מחצית שקל כסף המוזכר בתורה, ונזכר נמי מנהג זה ברמ"א בסי' תרצ"ד סעיף א' )ועי"ש בבה"ל ד"ה ויש בסוף דבריו(, והוא משקל 6.9 גרם )עשירית מפדיון הבן שהוא חמשה שקלים(. אך יש המקילים לחשבו 8 גרם ע"פ דברי הרמב"ם בפ"א מהל' שקלים ה"ה שמשקלו 061 שעורות, ובכל גרם יש משקל 02 שעורות.

 

שיעור כתובה המתפרסם הוא במשקל 069 גרם. וכמש"כ הרמ"א באהע"ז סי' ס"ו סעיף ו', אמנם לדעת השו"ע הוי במשקל 021 גרם בלבד. על שיעור הזקוקין שמוזכרים בכתובות האשכנזיות לא נתייחס כאן, והוא נושא למאמר בפני עצמו.

 

 

ערך והתקין לדפוס הר' אלחנן כהן

 

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד