חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

בעקבות ימי החנוכה

נזכור שעלינו לילך בדרכי החשמונאים לצאת במלחמת ד' בגלוי נגד שונאי הדת, לעשות כל התחבולות שבידינו לרומם קרן התורה ולא לישב בחיבוק ידיים ולבטוח שד' יקים את התורה...

 

הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל אב"ד פתח תקוה מח"ס דגל ראובן

 

כתוב במדרש: "הדודאים נתנו ריח" - זה דודאים של ראובן, "ועל פתחינו כל מגדים" - זה נר חנוכה, "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" - זה תורה שבכתב ושבעל פה. עכ"ל. והדברים נפלאים, וצריכים ביאור. נראה לבאר הרעיון הטמון בזה, כי הנה מפורש בתורה שיששכר נולד ע"י דודאי ראובן, והמדרש אומר בפרשת ויצא על הפסוק "וישמע אלקים אל לאה": בא וראה מה יפה היתה סרסרותן של דודאים לפני מי שאמר והיה העולם, שע"י הדודאים עמדו שני שבטים גדולים בישראל יששכר וזבולון, יששכר יושב ועוסק בתורה וזבולון יוצא בימים ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, והתורה רבה בישראל, הדא הוא דכתיב "והדודאים נתנו ריח", עכ"ל המדרש. והדבר צריך ביאור, למה בענין גדול כזה של בריאת שני שבטים כאלו, שכל התורה תלויה בהם, היה צורך בסרסור של דודאים? והתוה"ק וחז"ל מרבים בשבחם של הדודאים כל כך, מדוע? אלא מזה נראה שהוא אבן פנה ויסוד לעבודת ד' ועניני הכלל והחינוך, שאל נשלה בנפשנו לאמר אחרי שהכל מן השמים, והקב"ה הבטיח כי לא תשכח מפי זרעו, וגם בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו' כי אני ד' אלקיהם, א"כ בטח לא יעזבנו ד' ולא יטשנו, ובפרט בדברים שנוגעים להכלל, שהקב"ה הבטיח "אני ד' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם" )מלאכי ג'(, א"כ נאמר שאיננו צריכים כל כך השתדלות ותחבולות של האדם בזה, ואין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים. לזה ספרה התורה מעשה של "דודאי ראובן", שע"י נולדו יששכר וזבולון, והתורה רבתה בישראל, והקב"ה משבח המעשה, ככתוב "וישמע אלקים אל לאה", להראות לישראל, שתמיד בכל עניני הכלל, אף בדברים שבודאי הקב"ה לא יעזבנו ולא יטשנו, בכל זאת עלינו תמיד להשתמש בכל התחבולות לטובת הכלל, ותמיד נצרך הסרסרות של "הדודאים" לעורר עם ישראל לחיזוק התורה והיהדות, וע"ז נאמר "וברכתיך בכל אשר תעשה", שעלינו לעשות כל התחבולות לרומם ולגדל ולחזק קרן התורה והיהדות וקרן עם ישראל. ואלו דברי המדרש הנ"ל: באה וראה מה יפה היתה סרסרותן של דודאים, שע"י הדודאים עמדו שני שבטים גדולים בישראל כיששכר וזבולון, הדא הוא דכתיב "הדודאים נתנו ריח", שאף בתולדות השבטים, שכבר הבטיח הקב"ה ליעקב י"ב שבטים, בכל זאת היה נצרך סרסרות של דודאים, וע"י נולדו שני שבטים גדולים בישראל. והוא יסוד שתמיד עלינו לזרז בכל התחבולות להקים דורות ישראל ולחזק התורה והיהדות ולבנות בית ישראל, ואין לנו לישב בחיבוק ידים ולבטוח בד' שהוא יקים התורה ובית ישראל, רק עלינו לעשות כל מה שביכולתנו בהדודאים של האדם... וכאשר נעשה מה שמוטל עלינו, אז ישלח ד' ברכתו ועזרתו מקודם ויקיים הבטחתו לעם ישראל. ודבר זה ראינו עין בעין בימי החשמונאים, שאז המתיונים כמעט שנצחו, ובית ישראל נלכדו בפח שלהם, עד שגם ביהמ"ק היה בידם, והשרידים יראי ד' ישבו בפחי נפש, ובכו בסתר לבם על חורבן התורה ועם ישראל, ואלמלא קם מתתיהו כהן גדול ובניו ואזרו חיל, שאז ח"ו נשתכחה תורה מישראל, והיהדות נתבוללה בין היונים. אלא שרוח ד' נתעורר אצל מתתיהו ובניו, וערכו מלחמה עם המתיונים הרוב, ואז עזרם ד' שנפלו גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים עד שטיהרו ביהמ"ק ונעשה להם הנס בפך השמן. וע"ז מדליקין נר חנוכה על הפתחים, להראות הנס שנעשה ע"י החשמונאים, ולהזכיר לעמנו שעלינו תמיד לילך בדרכיהם להדליק נר ד' ברבים, ולצאת במלחמת ד' בגלוי נגד שונאי הדת ומהרסי בית ד', ולעשות בכל התחבולות הטבעיות שיש בידנו להקים בית ד' ולבנות בית ישראל ותורתו, ואז ישלח ד' עזרתו לקיים הבטחתו, כי לא תשכח מפי זרעו. ואלו דברי המדרש הנ"ל: "הדודאים נתנו ריח - זה דודאים של ראובן, ועל פתחינו כל מגדים - זהו נר חנוכה", ר"ל שדודאי ראובן הראו לנו, שגם בתולדות השבטים שבטי ק- ה, היה נצרך תחבולות של הדודאים, ואח"כ שמע ד' אל לאה, ונולדו יששכר וזבולון ונתקיים "וברכתיך בכל אשר תעשה". "ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה", שבתולדות עם ישראל בימי החשמונאים ראינו איך נצרך לנו לעמוד בפרץ ולעשות בכל דברים טבעיים, בהדודאים שלנו, לזרז עם ישראל לצאת למלחמת ד' להקים בית ישראל ותורתו, ולהדליק הנרות על פתחינו, שהכל יראו וכן יעשו, וזהו "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" - זה תורה שבכתב ושבע"פ, שלעולם נצרך תחבולות לחזק בית ד', חדשים גם ישנים, הן תורה שבכתב והן תורה שבע"פ, לעולם נצרך להדודאים לחזקם בכל מיני תחבולות ועצות אנושיות בכל דור ודור. פעם אחת באים המהרסים רק להרס התורה שבע"פ, אבל באמת הוא גם להרס התורה שבכתב, ולעולם הן חדשים והן ישנים, התורה שבכתב והתורה שבע"פ נצרכים חיזוק לריח הדודאים שיששכר יוולד, שיתרבו ת"ח בישראל, וזבולון יתמכם, ולנס חנוכה, שהתורה תתקיים בישראל, שיחידי הסגולה המעטים יכבשו את הרבים המהרסים, ועלינו לעשות מה שביכולתנו, ולד' הישועה.

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד