חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הבוחר בעמו ישראל – תפילת אהבה רבה

@5ביאור תפילת "אהבה רבה" מתוך שיחת הגאון רבי משה אהרן ברוורמן שליט"א

מועד חג השבועות זמן "מתן תורתינו", ידוע שהוא לא רק ציון זמן של מאורע שהיה בעבר, אלא שגם בהווה בכל דור ודור, שנה שנה, מתחדש בזמן הזה הענין והמעלה של נתינת תורה לעם ישראל, לכל אחד ואחד לפי מדרגתו. וכמו שנתבאר בדברי הרמח"ל בספר "דרך השם" וז"ל: שכל תיקון שנתקן ואור גדול שהאיר בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא, יאיר עלינו מעין האור הראשון ותחודש תולדת התיקון ההוא במי שקבלו וכו', ועל דרך זה חג השבועות למתן תורה, ע"ש. וז"ל החסיד יעב"ץ רפ"ו דאבות: "ואין ספק שבזה נהיה יותר מוכנים לקבל כל דבר מעבודת השי"ת יותר מזמן אחר, כי הרושם אשר קיבלו נפשותינו אז יתנוצץ עתה".

 

אמנם כדי לזכות לקבל את ההשפעה המיוחדת לזמן זה, צריך האדם להכין את עצמו להיות כלי קיבול ראוי לכך שיחול עליו אור וקדושת הזמן של "מתן תורתינו", שהרי גם במעמד "הר סיני" נאמר למשרע"ה "לך אל העם וקדשתם היום ומחר וגו' והיו נכונים ליום השלישי", ומובן שגם לדורות יש צורך וענין של הכנה עצמית לקדושתו של יום.

 

 

@1ההכנה, להכיר ערכה@2

 

ראשית ההכנה, היא הידיעה אודות גודל מעלתה וחין ערכה של תורה, כי רק היודע ערכו של דבר, מתעורר אצלו רצון ושאיפה לזכות בדבר, ורצון ושאיפה אלה מכשירים את האדם להיות כלי קיבול לאותו מבוקש. יתר על כן מבואר בחז"ל ומובא בר"י )שע"ת ג, מד( על הפסוק )דניאל ב, נא( "יהיב חכמתא לחכימין" וז"ל: "מפני כי החכמים מכבדים את התורה ועסוקים בה בקדושה, ואילו ניתנה לטפשים היו מדברים בדברי תורה במבואות המטונפות", הרי שכדי שהאדם יזכה שתנתן לו תורה, צריך שידע ערכה וכבודה של תורה, ובלאו הכי, לא שייך שתנתן לו התורה.

 

לכן מן הראוי הוא, בימים הקודמים למועד "חג השבועות", ובחג השבועות עצמו, להעמיק ולהרחיב המחשבה אודות גודל יקרת ומעלת התורה, וכן מעלת לומדיה, עוסקיה והעמלים בה, להגדיל השאיפה והכמיהה לזכות בתורה ולהתעטר בכתרה, כדי שתתאפשר יותר ויותר קבלת התורה בזמן מתן תורה.

 

 

@5ברכות התורה

 

והנה את כל המעלות הללו כללו חז"ל במקום אחד, והוא בנוסח ברכות "אהבה רבה" ו"אהבת עולם" דברכות קריאת שמע. כידוע, ברכות אלו משמשות כברכות התורה, כמבואר בגמ' )ברכות יא:( וכן הוא להלכה בשו"ע )מז, ז( וכתב בספר אבודרהם, וז"ל: @1ותמצא כי בברכה זו נכללים דברים רבים, כי השם יאהב אותנו מכל האומות, ונתן לנו תורה ולהאמין ביחודו ושהוא אדון הכל וכו'[email protected]

 

וכבר נהגו בתפוצות ישראל בכלל, ובאהלי התורה בפרט, להתעורר רבות בתפילת שחרית של שבועות וביחוד בברכת "אהבה רבה" לעמוד ולהתחנן על נפשינו לזכות לקבלת התורה. לקבל אותה בלבנו ולהאיר בה עינינו, ולייחד לבבנו באהבתו ויראתו. ומובן שיש צורך להעמיק הבנתנו בזאת הברכה, כדי להתעורר ולהשריש בנו אמיתות גודל מעלתה של תורה, מתוך מטבע הברכה שטבעו חז"ל על התורה ולומדיה. ועוד כדי שנזכה בעת תפילתנו לשפוך שיח בפני בוחן לבבות מתוך כוונה נכונה את האמור בתפילה זו, שיהיו ליבותינו מכוונים להנאמר בה ואשר שפתותינו מביעות בפני אדון כל.

 

לזאת יובאו להלן מתוך יסודות קדמונינו, אופני ההבנה בברכה זו, הן בכללות ענינה וכוונתה, והן במוזכר ומודגש בפרטות הברכה אודות מדרגותיה ומעלותיה של תורה.

 

 

@5על כל פשעים תכסה "אהבה"

 

כלל הענין שברכה זו מלמדת, שהתורה נתונה לנו כל כולה במידת "אהבה רבה" כפי שקבעו תחילתה של ברכה בזה, וחתימתה "הבוחר בעמו ישראל באהבה", והיינו במדה זו ניתנה לאבותינו, וכן היא גם ניתנת בהווה ואף בעתיד בכל דור ודור. וענין נתינה במידת אהבה הוא; שהיא ניתנת אף למעלה ממדרגת המקבל, כמו שנאמר "על כל פשעים תכסה אהבה" )משלי י, יב(. במהלך של אהבה ההשפעה היא ללא התחשבות בפשעים של המקבלים באותה שעה, וזאת מתוך הידיעה שיש בכוחה של תורה, במאור שבה, להחזירם למוטב. ומכאן שצפייתנו ותקותנו לזכות לתורה היא בכך שסמוכים

 

ובטוחים אנו ש"אהבה רבה אהבתנו" ושהיא "אהבת עולם" נצחית ומתמידה. בזאת הברכה אנו באים לשפוך שיח לפני נותן התורה, במיוחד ביום זה, בו התגלה לעין כל שהוא "הבוחר בעמו ישראל באהבה".

 

הענין האמור הוא כללותה של הברכה, אך הוזכרו ונשנו בה עוד פרטים ומעלות הנוגעים והשייכים לענינה של תורה, ונשתדל בס"ד להדגיש אותם ואת פירושם באופן של "מועט המחזיק את המרובה" ו"תן לחכם ויחכם עוד". ובזה נוכל לעשות בס"ד הכנה כל שהיא למועד המקודש של "מתן תורה" הבא לקראתנו.

 

 

@5אהבה רבה אהבתנו

 

הגר"א פירש ש"אהבה רבה" אהבתנו - היינו במתן תורה, כאשר נגלית בענן כבודך על הר סיני )בשה"ש א, טז(.

 

ומה שאמרו "אהבה רבה" - פירושה "אהבה גדולה" )הגר"א בפ' הגש"פ והיא שעמדה( והנה אהבתו ית"ש כשלעצמה מורה על הטבה והשפעה ללא תכלית וגבול, כ"ש "אהבה גדולה", הרי בודאי שאין לנו מושג מה גדולה ההטבה וההשפעה הנצחית שזכו לה כלל ישראל במתן תורה בהר סיני, ולא זו בלבד, אלא שבתומר דבורה )ח"ב ספ"ב( פירש "רבה" לשון חשיבות, ולפי"ז יתפרש, שאהבתו ית' מחשיבה ומרוממת אותנו. וכ"כ ברש"י )שמות כ, יז( "למען נסות אתכם" - לגדל אתכם בעולם וכו', לשון הרמה גדלות וכו' ע"ש. והוא אמור על מעמד הר סיני שהוא מרומם ומגדל את ישראל, וזהו "אהבה רבה אהבתנו" האמור כאן.

 

 

@5חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו

 

סמך אהבה לחמלה ע"פ המקרא )ישעי' סג, ט( "באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם עד עולם" )אבודרהם( - נטלם לעצמו, השריש בהם הרגשת שייכות אליו ית', ובכך ורוממם עד עולם במידת אהבה וחמלה.

 

ופירוש לשון @1"יתרה"@2 לומר; שהחמלה עליהם היתה למעלה מדרך הטבע, למעלה מהמדרגה הטבעית שלהם ברוחניות )מרן הסבא מקלם חו"מ )ב( מאמר ס'(. והגר"א פירש שהוא על נתינת לוחות שניות, שחמל עליהם ונתנה להם אף שחטאו בעגל, והיתה "יתרה" בכך שהשפיע יותר טובה מבראשונה, שנתן לנו לוחות ונצטוו לעשות משכן להיות שוכן בינינו, מה שלא היה בלוחות הראשונות )שה"ש שם(.

 

 

@5אבינו מלכנו:

 

שני תארים אלו שייכים לענין מתן תורה. @1אבינו@2 כלפי נתינת התורה עצמה, כאמור במשנה )אבות ג, יח(: "חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, שניתן להם כלי חמדה וכו', שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" - היינו שהתורה ניתנה לישראל משום היותם בנים למקום והוא אבינו. @1מלכנו2@ אמור כלפי קיום מצוות והעבודה לפניו ית"ש שניתנה בסיני. כמו שנאמר "תעבדון את האלוקים על ההר הזה" וכלשון השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך. )כמוש"נ בסידור הגר"א ב"אבני אליהו" בשם ר"א בהגר"א(.

 

בעבור אבותינו שבטחו בך: כשיצאו ממצרים כדי לקבל את התורה, עיקר מעלתם היתה באמונה והבטחון בהשי"ת )כמבואר בהגר"א שה"ש, וז"ל במשלי )כב יט(: "עיקר נתינת התורה כדי שישימו בטחונם בד'. כמוש"נ "וישימו באלוקים כסלם" וג"כ לספר אח"כ לבניהם כמוש"נ "למען ידעו דור אחרון. והוא לפי שעיקר הכל הוא הבטחון השלם, והוא כלל המצוות." ועפ"י הרמב"ן סו"פ בא(. ובמתן תורה עצמו נתגלה גודל בטחונם בהשי"ת כאמרם "נעשה ונשמע", וכן מש"נ "ויחן ישראל כנגד ההר" ופרש"י בשם חז"ל "כאיש אחד בלב אחד" )יט, ב( ומבואר בגר"א שהשלום והאחדות הם מצד הבטחון בהשי"ת.

 

@1ותלמדם חוקי חיים:@2 לא ציוויים ואיסורים לעשותם תוך כדי החיים, אלא שהם עצמם מהווים את החיים, שיוצרים לנו הרגש של מציאות של קיום עצמי ונצחי לנו ולדורותינו אחרינו. @1כן תחננו ותלמדנו:@2 מצד מידת החנינה והאהבה, שהיא נתינה לא לפי מעשי המקבל, אנו מבקשים ללמדנו חוקי החיים.

 

@1אבינו האב הרחמן המרחם:@2 התורה נתנה לנו מצד שאתה אבינו ואנו בניך, ואף שחסרנו בכיבוד אב ויש עלינו טענת "אם אב אני איה כבודי", אך אנו פונים אליו ית"ש משום שהוא נוהג עמנו תמיד במידת הרחמים, והוא בכוחו לפעול כפי רחמנותו ואין מי שיגביל אותו ח"ו, וזה שאנו אומרים הרחמן ואף המרחם עלינו בפעל בכל דור ודור.

 

רחם עלינו ותן בלבנו: כדי לזכות בתורה זקוקים לנתינה - "ותן בלבנו", ואף מראש ומקדם זכו לתורה באופן של "מתן תורה", והבקשה לנתינה היא על כל המדרגות והאופנים שיש בלימוד וידיעת התורה, שאף מי שהגיע למדרגה עליונה של ידיעת התורה, עדיין יש חלקי תורה שהם למעלה מהשגתו וזקוק הוא לבקש "תן בלבנו". ונאמר בתפילת שהמע'ה: "ונתת לעבדך לב שומע וגו' להבין בין טוב לרע" )מ"א גיט(.ולכן נתפרש בהמשך הברכה ריבוי לשונות של דרגות ואופנים בלימוד וידיעת התורה שעליהם אנו מבקשים: @1להבין@2 - הוא הכח של להבין דבר מתוך דבר, @1להשכיל@2 - כמוש"נ: ויהי דוד אחרי הבינה הלומד זקוק לכך שהלימוד יקבע בו ויהפך לחלק מהשכלתו ומהשגתו, @1לשמוע@2- הבנה פנימית בענין שכבר יודע, @1ללמוד- @2 אף במה שכבר הבין והשכיל שיתגלו עוד ועוד פנים בתורה, @1וללמד- @2 שיזכה ללמד מתורתו לאחרים שבזה זוכה גם לעצמו, שהרי בכלל מ"ח קניני התורה נאמר באבות "הלומד ע"מ ללמד, והלומד ע"מ לעשות" ועוד ש"מתלמידי יותר מכולם" ובזכות תלמידיו מזכים אותו מהשמים להוסיף תורה. לשמור לעשות ולקיים - שהם בכלל קניני התורה כנ"ל. וכתב ר"י באבות )פ"ד מ"ו(, שהלומד ע"מ לעשות שדעתו ורצונו לטרוח כמה ימים ושנים להשיג דבר קטן ולנהוג את עצמו עפ"י האמת, הרי הוא זוכה שמספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות, וזהו שממשיך ואומר את כל דברי תלמוד תורתך באהבה - שבכל לימודו את התורה יתקיימו כל האופנים והמדרגות שהוזכרו קודם, ושיהיו באהבה - אהבה של ערבות ומתיקות דברי תורתך.

 

@1והאר עינינו בתורתך:@2

 

עד כאן נאמר "ותן בלבנו" והוא כלפי חלקי התורה שתלויים בפתיחת הלב ובהתמסרותו לדברי תורה, וכאן הוסיפו שיש חלקי תורה שהם בגדר נעלמים ונסתרים מעין האדם, ואף שאין חסרון בתלמודו, אבל הענינים הם בהעלמה ובהסתר דבר, וזקוקים לסייעתא מיוחדת שיאורו עיניו כדי לראותם, ועל זה מתפללים "והאר עינינו".

 

@1ודבק לבנו במצוותיך:@2 כשם שבתורה יש חלקים ועניינים נעלמים מעינו של האדם, כך בלקיים, לשמור ולעשות את מצוות התורה יש חלקים שאין לבו של האדם זוכה להרגיש שייכות אליהם, ואינו דבק בהם, רק בסייעתא דשמיא מיוחדת, וזהו בקשה ודרך לבנו.וזוהי השלמת מה שהתפלל קודם - לשמור לעשות ולקיים.

 

@1ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך:@2 עד כאן לא הוזכר רק עבודה מצד אהבת ד' ולא עניין של יראה כלל, ומתפללים שלא תחסר שלמות האדם ושיוכלו להתאחד בלבו אהבת ד' וגם יראתו בתלמוד ובקיום תורתו. והמדרגה העליונה בזה, שע"י שאוהב השי"ת, הרי הוא יראו מלעשות כל שהוא לא כפי רצונו ית"ש. )כו"ק(.

 

@1ולא נבוש לעולם ועד כי בשם קדשך בטחנו:@2 בפירוש "שיח יצחק" הביא בשם הרמח"ל המקרא "בך ד' חסיתי אל אבושה לעולם" וכן קבעו הלשון בשמו"ע בברכת "על הצדיקים" "ולא נבוש כי בך בטחנו", כלומר, שהבוטח בו ית' מובטח לו שלא יבוש ויגיעו הטוב שאליו הוא בוטח. וכשאנו מתפללים לזכות בתורה בכל אופניה, הרי"ז כאמור בתחילת הברכה ש"אבותינו שבטחו בך ותלמדם חוקי חיים", כך גם אנו בוטחים בך, ובודאי לא נבוש לא בזה ולא בבא.

 

@1נגילה ונשמחה בישועתך:@2

 

הגר"א פירש כי "שמחה" היא על השפעת טובה מחודשת שבאה בהווה, ו"גילה" היא על השפעה מתמשכת והולכת מאז ומקדם. בתורה יש מענין שתי ההשפעות האלו, תורה שהיא נמשכת ומורשה לנו מאבותינו ובזה "נגילה" תמיד, ויש בתורה בכל דור ודור התחדשות וגילויים חדשים, וכן יש גם מעלה ש"כל יום הם כחדשים" ובהם "נשמחה" תמיד, כי זכינו לישועתך בתורה.

 

@1והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ:@2 אמרו ז"ל )חגיגה ה:( "כיוון שגלו אין לך ביטול תורה יותר מזה", וזאת משום ששלמות הגילוי בתורה בהר סיני היתה, בעת שכלל ישראל כולם חנו ביחד בתחתית ההר, וכך זה גם בהמשך הדורות - שלמות גילויה של תורה היא רק בזמן שבנ"י כולם מכונסים ומאוחדים בארץ ישראל ולא כשהם מפוזרים בגלות.

 

@1ותוליכנו קוממיות לארצנו:@2 "קוממיות" - פרש"י )ויקרא כו, יג( "בקומה זקופה", ומעלת קומה זקופה היא, עפ"י מה שנתבאר בקדמונים )עיין רד"ק בראשית ב.ז.( שהאדם הוא היחיד מבעלי רוח חיים שקומתו זקופה, היינו שראשו פונה למעלה, דבר המלמד שתכליתו היא היותו פונה ודבק בעליונים, למעלה מעניני הגוף החומרי ומהאדמה שהוא עומד עליה, בעוד כל שאר בע"ח פניהם למטה אל האדמה, מפני שכל הויתם ושייכותם היא אל האדמה החומרית והגשמית, וכמאה"כ "רוח האדם עולה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה" )קהלת ג', כ"א ועיין ש"ת ש"ב יט(.

 

אנו מתפללים שנזכה להיות מוכנים ומוכשרים לתורה במדרגה שנהיה דבוקים למעלה, שתהיה בנו מעלת "קוממיות".

 

@1כי ק-ל פועל ישועות אתה:@2 "ישועה" ענינה הצלת הנושע ללא סיוע מצידו, וכאן המובן הוא, אף שאינו ראוי מצד מעשיו שיסייעו בידו מלעילא. אמנם בזכות אבותינו ואהבה רבה שאהבתנו אתה משפיע מתורתך, אף למי שאינו ראוי לכך, והוזכר שם "ק-ל" שהוא תקיף ובעל היכולת לפעול ישועה בכל דרגה ודרגה כנגד כל מקטרג ומעכב, ולכן יכולים אנו לבקש כל הבקשות שביקשנו.

 

@1ובנו בחרת מכל עם ולשון:@2 בחירתו ית' היא נצחית, ולא משתנה @1וקרבתנו לשמך הגדול סלה באמת@2 - מאז שקרבנו להר סיני, קבלנו שייכות תמידית לשמו הגדול, שבזה הכין אותנו והכשירנו: להודות לך וליחדך באהבה בחירתנו והקירוב שקרבנו אליו ית', וגילוי "יחודך" שזכינו במעמד הר סיני כמש"נ "אתה הראת לדעת כי ד' הוא האלוקים אין עוד מלבדו" היינו, ההכרה שהכל הוא שלך ומידך ניתן לנו, כולל מציאותנו הגשמית והרוחנית - היא המכשירה אותנו @1להודות לך וליחדך באהבה[email protected]

 

@1הבוחר בעמו ישראל באהבה:@2

 

חתימה מעין הפתיחה - מעלת אהבתו ית' את עמו ישראל, וכאמור במקרא )דברים ז' ז'(: "כי לא מרובכם מכל העמים חשק ד' בכם וגו' כי מאהבת ד' אתכם", ומצד זה אנו מברכין ומבקשים אף עתה להמשיך לזכות בתורתו. ועוד שזו ברכה על קר"ש שבפרשה ראשונה שבה נאמר ציווי "ואהבת את ד' אלוקיך בכל לבבך", ושאלו בזה, הרי האהבה היא דבר המסור ללב ואיך יגיע לאהבתו ית"ש, ופירשו שכאשר יתבונן האדם בגודל אהבתו ית"ש אותנו, הרי כמים הפנים אל הפנים יתעוררו בלבנו רגשי האהבה אליו ית', ובכך נוכל לקיים מצות "ואהבה את ד' אלוקיך בכל לבבך", ולכן הקדימו בברכה של "הבוחר בעמו ישראל באהבה" )הגרע"א(.

 

*

 

ידוע מה שכתב מרנא הגר"ח מוולאזי'ן זצוקללה"ה אודות גודל הכוונות שכללו אנשי כנה"ג במילות התפילה שתקנו, ופשוט שאין לנו אפשרות להגיע אליהם אף באפס קצהו, וכל הכתוב הוא בתורת התעוררות לכווין ליבנו והרגשתנו בתפילתנו לפניו ית"ש, ולעורר עצמנו אודות מעלות התורה מפי חז"ל, והרי"ז בכלל "כל הבא לטהר מסייעין אותו", ויה"ר שנזכה לקבל מאותו האור והשפע שמושפע במועד זה שהוא הדבקות בתורתו ית"ש ו"קוב"ה ואורייתא חד הוא".

 

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד