ספרי שו"ע המקוצר לאדם העיוור

כשביקש אברהם לביא, נער צעיר מנתניה, ללמוד בישיבה, עמדה לפניו בעיה שאינה מוכרת לשאר הנערים בני-גילו - אברהם נולד עיוור. את דרכו בעולם התלמוד נאלץ לגשש באפלה, בלא שתהיה לו אפשרות לקרוא את לשון המשנה והגמרא.

אישה טובה מבני-ברק, ששמעה על מצוקתו, נרתמה לעזרתו. בשעות הפנאי שלה נהגה להקליד בעבורו דפים מהגמרא, במכונת הדפסה מיוחדת בשפת ברייל. אברהם היה מאושר. עתה היה יכול ללמוד גמרא ולחזור עליה, ככל יתר חבריו. השמועה על הגמרא ה'מחוררת' עשתה לה כנפיים, ועד מהרה הגיעו לאותה גברת פניות מעיוורים נוספים. באותה עת כבר נזרע בליבו של אברהם הרעיון להקים בעתיד ספריית-קודש מיוחדת לעיוורים.

תפוקה מרשימה

מאז עברו יותר מחמש-עשרה שנה. ר' אברהם, שהקים בינתיים משפחה והוא אב לארבעה ילדים, מימש את האתגר. יחד עם כמה חברים הקים את ארגון מסיל"ה - מכון ספרי יהדות לאדם המוגבל. המכון פועל כשש שנים ותנובתו מרשימה למדי. הוא כבר הוציא-לאור תנ"ך עם פירוש רש"י ותרגום אונקלוס, מרבית מסכתות התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, מחזורים, סידורים, משניות עם פירוש ברטנורא, רמב"ן, אור-החיים, ספרי שלחן ערוך המקוצר ועוד - הכול כמובן בכתב ברייל.

"המשימה אינה פשוטה", אומר ר' אברהם, ומסביר כי כתב הברייל תופס דפים רבים. "לכתב הברייל יש גודל מינימלי, שנקבע על-פי כריות האצבעות". לכן התנ"ך, למשל, תופס לא פחות משבעה-עשר כרכים גדולים! גם המחיר נגזר בהתאם. למשל, בעד תנ"ך ייאלץ המשתמש לשלם יותר מתשע-מאות ש"ח.

ציוד חדיש

במרוצת הזמן הצליחו במסיל"ה להשתכלל באמצעות ציוד חדיש. מדובר בשלושה מחשבים ושתי מדפסות מיוחדות לכתב ברייל. עובדה זו מקלה את המלאכה אך גם מייקרת אותה. "נכון להיום, יש באפשרותנו להפוך כל חומר ממוחשב לספר בכתב ברייל, בתוך זמן קצר", אומר ר' אברהם. לדבריו, עיוורים מכל הארץ וגם מחו"ל נהנים מפרי יבולו של המכון, שכן עד להקמתו, כמעט לא היה אפשר להשיג שום ספר-קודש בכתב ברייל. "אנחנו גם מצליחים להתחרות בהוצאות-לאור גדולות ומכובדות בעולם לעיוורים, ברמת ההגשה של החומר", אומר ר' אברהם. "לדוגמה: אחד ההבדלים שבין פיקח לעיוור, נעוץ בחוסר יכולתו של העיוור לרפרף בין עמודי הספר כדי לאתר דבר-מה; הוא נאלץ לקרוא באצבעותיו כל אות וכל מילה. אנחנו פיתחנו שיטה מיוחדת שמאפשרת למצוא ראשי-פרקים, תחילת פסקאות וכדומה. גם חידשנו דברים שלא היו נהוגים, כמו כותרות עיליות, אפשרות לזהות הערות שאינן עיקריות לטקסט ועוד".

אדם מאושר

נוסף על עבודתו במכון, הרב אברהם הוא כיום אברך כולל, העוסק כמה שעות ביום בהרבצת תורה לחוזרים בתשובה. לדבריו, מעולם לא חש עצמו אומלל ("זה ייחשב בעיניי לכפירה, אם אומר כן"). הוא גדל בסביבה חמה ותומכת שמצד אחד לא התעלמה ממוגבלותו, אך מצד שני התייחסה אליו כאל אדם רגיל. "כן, אני במפורש בן-אדם מאושר", הוא אומר בפשטות גמורה.

"פתח סומים ישעך מצפים" (קבלת שבת, 'תכלאל')