תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
מעמד קציר חיטים
גפן, הרב א. יתד נאמן, מוסף שבת קדש, תשס"ג
קבוצת תלמידי חכמים ואברכים התקבצו מרחבי הארץ כדי לקיים כמה מצוות נדירות, בעונת קציר חיטים זו השתא קיץ תשס"ג, מתחת לשמש לוהטת ואוויר חם ויבש קצרה הקבוצה שיבולים, והשאירה אחריה כדין לקט שכחה ופאה, הכל היה מאורגן מראש, עד לפרט האחרון, אפילו את העני הם הביאו עמם.
הרבה פרטי הלכות מעשיות ישנם במצוות לקט שכחה ופאה, ובנקל ניתן להפוך מצוות נדירות אלו, לעבירות נדירות מאד. מאחר שבמצוות אלו הציבור אינו רגיל בהן הרבה, אינו מודע להיאך בחוט השערה עוברים מתוך מצווה יקרה ונדירה, למעבה העכור של עבירה כבדה ואמיתית, על כן בראשית דרכה הצטיידה הקבוצה בדפי עזר הלכתיים ומעשיים, שנערכו על פי הניסיון שהצטבר מהעבר, על פי פסקם של גדולי הלכה והכרעתם, בשאלות מעשיות העולות בתוך השדה בין השיבולים הזהובות.
רכבים רבים החלו מתכנסים לתוך שדות מושב "בני ראם", וחנו ליד שדה עמוסה בתבואת חיטים מלאת תנובת ברכה, מרחוק בלב השדה נראו אלומות מסודרות כמו בקוביות גדולות. יוזמי מעמד הקציר ובראשם הרב מאיר ליאור לוי שליט"א מח"ס "אור ההלכה", ארגנו מכירת תלם שלם של תבואת חיטים לכל המתכנסים, קטע ארוך מסומן של 50 מטרים ברוחב 4, עמד למכירה לכל אלו שחפצו לקיים את המצוות הללו בתבואתם הפרטית.
ר' מאיר אשר רכש את הקרקע, עמד ומכר לבאים חלקות קטנות של קרקע בנות כמה מטרים רבועים, במחיר סמלי חד פעמי לכל דורש. הקונים קנו ורכשו את הקרקע בכל הקניינים המועילים מן התורה, אחרי שקיבלו הדרכה מעשית איך לקצור, ואיך להתחייב בלקט שכחה ופאה, ומה לעשות עם השיבולים שקצרו, כולם קיבלו לידם מגלי קצירה ידניים, וחוטים ושקים לשימושם המעשי בקצירה.
ברקע נשמעו מתוך רמקולים רבי עוצמה שהובאו למקום, קריאת מגילת רות בנעימה מיוחדת לבני עדת ק"ק תימן, פסוקים העוסקים בקצירת רות ובועז עם תרגומם. וכמובן, איך אפשר בלי, דרשות ונאומי ברכה לרגל המאורע הנדיר המיוחד והמרגש. כשהכותרת: "אשריכם ישראל המחבבים את המצוות" - מתבדרת באוויר החם באותיות גדולות בשלטי ענק.
רב המקום רבי אליעזר שרעבי שליט"א נשא דברי פתיחה והודיה על שהגענו לזמן הזה, הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בעל שו"ע המקוצר ועוד, נשא דברי הלכה ואגדה בנושא שעל סדר היום, והשיב לשאלות בהלכה לציבור שהתעניין בזה, והרב מאיר ליאור לוי שליט"א הדריך בצורה מעשית את הציבור, ולסיום פרק זה של הכינוס הרב מרדכי חובארה שליט"א עשה סיום על סדר "זרעים". המארגנים אזכרו לטובה את בני מושב "בני ראם" על שנרתמו לעזרת ד' בגיבורים, ובמיוחד לר' יחיאל צנחני הי"ו, יאריך השם את שנותיהם בטוב ובנעימים.
שעה ארוכה נשמעו מפי המתאספים, קריאות שמחה והתרגשות, כשהם מפרישים את מה שצריך להפריש כהלכה, ולפני סיום הקצירה מניחים פאה וקוראים לה שם ואומרים: הרי זו פאה".
המתכנסים שחפצו לקיים עוד מצווה דרך אגב, שכרו אחד את השני כ"פועל", ולפועל העוסק במלאכתו בקציר ישנם עוד כמה הלכות מדאורייתא, זמנים מוגדרים וברורים עד מתי והיכן ניתן לאכול. ובדין פועל אסור להכניס לכיסים גרעיני חיטים תוך כדי עבודה, אבל בשעת ההליכה בין השורות, לא בשעת העבודה ממש ניתן לכסוס ולכרסם חיטים.
עם תחילת הקציר עוד לפני שקצרו ממש בידים, קיבלו האנשים חוטים, בהם אספו קבוצת שיבולים מחוברים עדיין לאדמה שלבסוף הם יהיו הפאה, על ידי קריאת שם,, ובנתיים להיזהר ולא לקצור אותם.
כידוע, קצירה על מנת לזרוק את החיטים אח"כ, איננה מחייבת את דיני לקט שכחה ופאה, לכן קיבלו כל המתאספים הוראות ברורות, לשמור על החיטים בשביל ה"חמין" של שבת הקרובה..
כמה מומחים מזקני העדה התימנית שהיו שם, לימדו את כולם איך ממוללים את השיבולים, ואיך דשים וזורים לרוח את המוץ כדי לגמור מלאכתם בשדה, הרבה פרטי הלכות למדו המתעסקים בעניין, למשל, להחזיק ביד את החיטים לחתוך עם המגל ולהכניס מיד לשק, לא להניח על הארץ, כדי שלא יהיה גדיש על לקט שנפל קודם לכן, ומה שנופל על הארץ להניחו לעניים, כדי לצאת מידי ספיקות ולא להגרר לטעויות.
הרבה הלכות מעשיות נלמדו שם בדרך ביצועם הלכה למעשה, כשבכל פרט ישנם דעותן וסוגיות שלמות, אפילו "העני" זכה לדיון נרחב בדברי החזו"א (מעשרות סי ז') וכאן הגיע העני והכל נקצר על דעת זה, שהוא ייקח את החיטים אח"כ, ועדיין לעניין פטור מתרומות ומעשרות הוסיף וכתב הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א "אכתי צ"ע בזה".
