חשבון נפש 'חרדי' לאור ימי הדין הקשים

אגרת הרהורי לב וחשבון נפש 'חרדיים' לאור גזירת מגיפת ה'קורונה'

ה' עדי שהדברים באמת יוצאים מלב אוהב וכואב שהתחנך ע"י רבותינו שליט"א לאהבת ישראל, כף זכות וכו' ולא ע"מ לקטרג ח"ו, עמנו עם קדוש, אוהבי ה' ומצוותיו, אלא שחובה לקיים מה שהביא הרמב"ם, שבעת צרה חובה להתעורר ולעורר ואם לא עושים כן זו אכזריות ו"אם תלכו עמי בקרי..."

ידוע מאמר חז"ל "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל", ואין הכוונה רק לאלה שלא שומרים תורה ר"ל, אלא הרבה גם בשביל השומרי תורה גופא, שהם מחזיקים את העולם ומשפיעים במעשיהם מה יהיה ואיך יהיה, מעשיך ירחקוך ומעשיך יקרבוך.

כל אחד מבין שאם נדבר רק על חילולי השבת והעבירות של אחינו הרחוקים מתורה ומצוות אז נפספס את כל המטרה חלילה, את זה נשאיר לעוסקים בקירוב והחזרה בתשובה, וגם אם רק נקרא פיטום הקטורת וכו'.. לא זו התכלית, אלא מוטל עלינו להתבונן אצלנו איפה הבעיה, במה התרחקנו מהשי"ת ?!

ניגע בנושא אחד משותף לכולנו שכמדומה שבכל ה'זרמים' יש מה לחזק בו, הוא הנושא החמור עליו נאמר בתורה "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". וגדולי ישראל עוררו עליו תמיד כבסיס לחיי יהודי. כשיש פגם של 'ערות דבר' השי"ת כביכול מסיר צלו מעלינו ואז איננו מוגנים ח"ו. נדגיש שיש רבים יראים ושלמים שאצלם הכל כהלכה ב"ה ולא אליהם פניה זו, ושכרם רב מן השמיים.

לצערנו כנראה שלא התעוררנו מספיק מכל המחלות, המיתות המשונות והאסונות הגדולים שרואים כמעט מדי יום בעלונים של קופות הצדקה ר"ל.

בתקופה שלפני גזירת 'קורונה', בהליכה ברחובות, בחנויות, לגני הילדים, בסופר, באוטובוס, בתחנת האוטובוס, לפעמים אפילו בחדר המדרגות, ובכל מקום ציבורי, התחושה היתה הרבה פעמים כגיהנום! הרצון היה לברוח כמה שיותר מהר ולהגיע לבית או לבית המדרש. ואינני מדבר על רחוב חילוני כמובן, אלא רחובות בערים ואיזורים הנקראים 'חרדים'.

אין פניה זו דוקא אל הנשים בלבד, כי לפעמים גם הגברים לא מספיק מודעים לבעיות ויש שאפילו מבקשים מנשותיהם הצדקניות להתלבש בצורה האסורה על פי ההלכה, באצטלא של "מכובדת" ולשם שמיים כמובן... טירוף הדעת, ואכמ"ל.

אירועים כחתונות ובר מצוה לצערנו פעמים רבות הפכו ל'תצוגות אופנה'. הרחובות והגינות בשבת קודש- לפעמים כהצגה של ממש. מי היה מאמין שברחובותינו יהיו חנויות עם חלונות ראוה של פריצות ממש?! עיתונים מלאי פרסום של רדיפה אחרי 'התיפייפות' חיצונית, אסורה, ומושכת?! ואין פוצה פה ומצפצף! והנה עתה כל ה'חוץ' נאסר, כל כבודה בת מלך פנימה !

לכאורה, הכל נראה ממש מידה כנגד מידה. כעת- אין רחוב, אין גני ילדים, אין אוטובוסים, אין אירועים. וכך גם בתהליך הגעת מחלת הקורונה: כמו שתרבות הלבוש הטמא מתחילה אצל הגויים, ולאט לאט מחלחלת עד הנה ר"ל, כך גם הקורונה התחילה בסין וחלחלה עד הנה.

הלב כואב: על החצאיות הקצרות עם גרביים שקופות או צבע שמייפה את המראה ומושך הרהורי אשת איש ה"י ! לאחרונה נכנסה 'אופנה' ארורה של חצאיות כביכול ארוכות, אבל צמודות וחלק גם שקופות ה"י, חולצות צמודות ומבליטות, לבוש בחודשי העיבור בצורה שמעוררת בחילה. הפאות שכאילו מחקו את מצוות כיסוי הראש וסנגור נעשה קטגור, רווקות כבר נעשו צנועות יותר מנשואות, היפך רצון ה' ! יש למישהו בעולם הוה אמינא שזה רצון הבורא יתברך ?!

אבל אפשר לשנות- לפתוח את הנושא מחדש, להפוך אותו ל'שיחת היום' לבוז לפריצות, לשבח את הצניעות, להתחבר לשיעורי הלכה בצניעות ולחבר עוד אנשים כתיקון להחטאת הרבים, "להקריב" בגדים אסורים ופאות שיהיו כקרבנות שוודאי יכפרו ויפסיקו המגיפה ! אם לא עכשיו אימתי?!

ברור הדבר שתופעות אלו שורשם בחסרון בקשר פשוט עם הבורא ובחסרון בחיפוש אמת תמידי, או חוסר פרגון, הימצאות וקשר טוב מצד הבעל וכו' המובילים לחיפוש סיפוק ו"התחדשות" חיצוניים דרך 'אופנה' מודרנית ר"ל... וגם בזה צריך לטפל, אבל בינתיים לפחות לא להזיק אחרים ולא להיות בכלל מחטיאי הרבים ח"ו, מלבד שהפעולות החיצוניות מפעילות גם את הפנימיות.

נציין לשבח ששמענו על כמה וכמה שאכן תיקנו הבעיות הנ"ל בימים אלו ממש ויה"ר שיזכו להתמיד בכך.                                   

בברכת "וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הקודש" (במדבר ח.יט) כלומר שע"י שניגשים אל הקדושה והצניעות ועוזבים את הרדיפה אחר האופנה הרדודה והאסורה אזי-לא יהיה בבני ישראל נגף. אמן כן יהי רצון.

רפואה וגאולה שלמה לכלל ישראל, בגשמיות וברוחניות, ישועת ה' כהרף עין!