מדרשי חז"ל מתורת הרשב"י

אמר ר' יוחנן משום רשב"י, כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צ"ז) "ומתפללים שם עליו ומליצים טובה עליו".

(ספר חסידים רכ"ד)

 

אמר רבי שמעון-בני, שנו מדותי (למדו תורתי – רש"י) (גיטין ס"ד).

 

ר"ש אומר: מכח הצדקה מתים עתידים לחיות, מנין אנו למדין? מאליהו התשבי (שהחיה בן האלמנה בזכות הצדקה שעשתה). (מדר"א)

 

זכאה חולקהון דצדיקייא בעלמא הדין ובעלמא דאתי ואע"ג דאינון באתר אחרא בעלמא אחרא זכותהון קיימא בעלמא דין לדרא דרין. (זוה"ק חקת).

 

אמר ר"ש: גדולה חיבתן של ישראל שנגלה הקב"ה במקום ע"ז ובמקום טנופת ובמקום טומאה בשביל לגואלן שנאמר: "וארד להצילו מיד מצרים". (שמו"ר)

 

אמר רשב"י בנוהג שבעולם אדם אם יש לו בן נותנו לשפחה שתניקהו, ואם אין לו שפחה נותנו למניקה וכמה היא מניקה אותו ב' וג' שנים. כביכול הקב"ה אינו כן אלא עד זיקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול.

א"ל הקב"ה: בני, חייכם כשם שגדלתי אתכם בעוה"ז כך אני מגדיל ומייקר אתכם לעוה"ב שנאמר: "הבן יקיר לי אפרים".

תני רשב"י: אמרו לו (לנחש) למה אתה נושך באבר אחד וארסך מהלך בכל האיברים? א"ל: "ולי אתם אומרים? אין יתרון לבעל הלשון שיושב ברומי והורג בסוריה, בסוריה והורג ברומי" (ליק"ר פכ"ו).

 

תניא רשב"י: אמרה שבת לפני הקב"ה לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג? א"ל הקב"ה כנסת ישראל הוא בן זוגך. וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני א"ל הקב"ה זכרו הדבר שאמרתי לשבת. כנסת ישראל הוא בן זוגך. (ב"ר פי"א)

 

תני רשב"י: בכל מקום שהצדיקים הולכים השכינה הולכת עליהם, ברכה הולכת אחריהם כמ"ש "ויברך ה' אותך לרגלי" – "ויברך ה' את בית המצרי". (בראשית)

 

רשב"י אומר: כל הזריז במצווה זו (ציצית) זוכה ומקבל פני השכינה. נאמר כאן וראיתם אותו ונאמר שם את ה' אלוקיך תירא ואותו תעבוד.

"ואמר אליהם שמע ישראל" (דברים כ') א"ר יוחנן משום רשב"י: א"ל הקב"ה לישראל. אפילו לא קיימתם אלא ק"ש שחרית וערבית אין אתם נמסרים בידם. (סוטה מ"ב).

 

תניא רשב"י אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד, עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם. (ירושלמי ברכות)

 

ואמר רבי יוחנן משום רשב"י כל הקובע מקום לתפילתו אויביו נופלים תחתיו שנאמר – "ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד, ולא יוסיפו בני עוולה לענותו כאשר בתחילה". (ברכות ז')

 

"חדשים לבקרים רבה אמונתך" – רבי שמעון בשם ר' סימון אומר: ממה שאתה מחדשינו לבקראים אנו מאמינים ומכירין שאתה מחזיק לנו נשמותינו לתחיית המתים (מדרש תהילים – כ"ה).

 

רבי שמעון אומר: שלשה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן. (אבות פ"ד).

 

רשב"י אומר: ככר ומקל ירדו כרוכין מן השמים, א"ל הקב"ה לישראל אם תעשו את התורה, הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל לרדות בו. (ספרי-עקב)

 

אמר רשב"י: כל הנותן ד"ת על לבו מעבירין ממנו עשרה דברים קשים הרהורי עבירה – הרהורי דברים בטילים וכו'. (תדבא"ז)

 

"צנה וסוחרה אמיתו" – אמר רשב"י כלי זיין היא "אמיתה" של תורה, בשביל התורה ירום ראשו וישברו כל שונאיו לפניו (מדרש תהילים צ"א).

 

אמר רשב"י: אילו היו ישראל חסירים אפילו אדם אחד לא היתה השכינה נגלית עליהן דכתיב: "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני" (דב"ר פ"ז).

 

ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרון – תניא רשב"י אומר הלב ששמח בגדולת משה אחיו ילבש אורים ותומים (שהש"ר פ"א).

 

רשב"י אומר: "כימי העץ ימי עמי" – אין עץ אלא תורה, שנאמר "עץ חיים" וכו' והלא דברים ק"ו, מה אם התורה שלא נבראת אלא לכבודן של ישראל. הרי היא קיימת לעולמי עולמים ק"ו לצדיקים שבשבילן נברא העולם... (ספרי-עקב)

 

תניא רשב"י אומר: שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורים. ואלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא (ברכות ה.).

 

אמר ר' יוחנן משום רשב"י: כל הקובע מקום לתפלתו אויביו נופלים תחתיו (שם).

 

אמר רבי חנינא משום רשב"י אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר: "יראת ה' היא אוצרו".

רשבי"י אומר: מאי דכתיב "החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים" וכו'? שכל ת"ח שהוא קורא ושונה ועוסק בתורה לש"ש ועושה תשובה ומע"ט, הוא ניצול מן עשרה דברים קשים המחייבים את האדם. ואלו הן: שתי עיניים שתי אזניים שתי ידיים שתי רגליים ופיו וגופו. (תדא"ז פט"ז)

 

רשב"י אומר: כל מצווה שמסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד – נוהגים אותה בפרהסיא וכל מצווה שלא מסרו ישראל נפשם עליה בשעת השמד עדין הוא מרופה בידם. (ספרי ראה).

 

רשב"י אומר: גדול כבוד אב ואם שהשווה הקב"ה את כבודן לכבודי ומוראן למוראי. (מכילתא – יתרו)