חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

עלון "אוצר הכיפה"

נאמר (בראשית לח, יח) "ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו". ופירש רש"י: "חותמך ופתילך" - עזקתך ושושיפך, טבעת שאתה חותם בה, ושמלתך שאתה מתכסה בה.

ובפירוש הרמב"ן (שם) הביא את לשון רש"י, והקשה עליו דאיננו נכון שיתן שמלתו וילך ערום ממנה. ואיך תקרא השמלה "פתיל". ואיך יאמר הכתוב (בפסוק כה) "והפתילים" בלשון רבים. ואם תאמר כי על שם פתילי הציצית תקרא השמלה "פתיל", חלילה שיקיים יהודה מצות ציצית ויזלזל בו לתת אותו בזימה.

על כן ביאר הרמב"ן מהו "פתילך" שהיה בידו סודר קטן אשר יעטוף בו קצת הראש לפעמים, ויקרא "פתיל" בעבור שהוא קצר כפתיל, והוא תרגום "שושיפא", ולא תמצא לאונקלוס בכל שִׂמְלָה שבתורה שיתרגם אותה שושיפא, אבל לשון כסות ומלבוש תרגום בכלם, מלבד "ופרשו השמלה" (דברים כב, יז) שאומר בו ויפרשון שושיפא, לפי שהוא הסודר הידוע בתלמוד (כתובות י, א) שיודעו בו הבתולים. וכן תרגם יונתן בן עוזיאל (ג, כב) המעטפות "שושיפא", שהם סודרים קטנים יעטפו בהם הראש ויפרשו אותם הנכבדים על המגבעות והפארים אשר על ראשם, וזה המנהג עודנו היום בארצות המזרח.

כן ברבינו בחיי (שם) הביא את דברי הרמב"ן וז"ל: "ופתילך", סודר קטן שיעטוף בו קצת הראש, ועוד היום מנהג הנכבדים בארצות המזרח שיפרשו אותו על ראשם, ויקרא "פתיל" על שם שהוא קצר כפתיל, והוא מתורגם שושיפא, כתרגום (דברים כב, יז) "ופרשו השמלה", שושיפא.

גם בפירוש תלמיד הר"ן על התורה (שם) כתב וז"ל: ואלה הסודרים הם קטנים, ויפרשו אותם על הפארים שעל ראשם, ולרוב קצורם נקראו בלשון "פתילים". וכמו כן ראה בספר השורשים לרד"ק (אות הפא, ערך פתל) וברד"ק (ישעיה ג, כב)

כדברי הרמב"ן כתב גם בטור הארוך (על התורה שם) "ופתילך", דאינו נכון שיתן לה שמלתו וילך ערום ממנה, ועוד איך תקרא השמלה פתיל, ואיך יאמר (בפסוק כה) "פתילים" לשון רבים, ואם תאמר על שם פתילי הציצית נקראת השמלה פתילים, חלילה שיקיים יהודה מצות ציצית ויזלזל בה לתת אותה לזונה. ואולי היה בידו סודר קטן שהוא קצר, כפתיל שיעטוף בו הראש, ונקרא "פתיל" בעבור שהוא קצר כפתיל.

נמצא מדברי הרמב"ן וסיעתו, דהפתיל שיהודה נתן לתמר היה סודר קטן אשר היה פורס אותו על מגבעתו אשר על ראשו, ולכן אפילו כשמסר לה את הפתיל עדיין היה חבוש מגבעת על ראשו, ולא הלך ממנה ללא כיסוי.

ועיין בספר חמדת ימים לרבי שלום שבזי מגדולי רבני תימן שכתב כן בפשיטות בפרשת וישב (ד"ה ויאמר יהודה עמוד קמז) וז"ל: "חותמך" זו טבעת מלכים שחותמין בה. "ופתילך" זה סודר שעוטף בה ראשו ומגעת עד חצי הגוף.

עד כאן טעימה מהספר החדש "אוצר הכיפה" להזמנות: 072-2441660

להורדת העלון לחץ כאן

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד