מנהגים זכר לחורבן הבית

 

"וכך נהגו"

 

היהודי מוקף מבוקר ועד ערב במנהגים זכר לחורבן הבית * הרה"ג אליקום דבורקס, מו"צ בד"צ 'שארית ישראל' ומומחה למנהגים, מספר ל'קו עיתונות' על השאלות הנשאלות ביותר בימי בין המצרים לצד המקורות הפחות-ידועים * הידעתם כי אנו פוסעים שלוש פסיעות בסוף תפילת שמונה-עשרה זכר לחורבן? * ומי פסק כי גם בדורנו יש לעשות 'קריעה' מול הכותל "כיון שישראל לא שולטת בו – אלא האמריקאים"? * "לעתים רבות, המנהג מהווה פירוש מבואר יותר להלכה, ולכן אסור לבטל מנהג" * תוקפו של מנהג

 

מהיום שבו החל לחקור את מנהגי ישראל לפני עשרות בשנים, הטלפון של הרה"ג אליקים דבורקס מבני-ברק, לא מפסיק לצלצל. מאות – ואולי אלפים – כבר התקשרו אליו מכל רחבי העולם. זה מבקש לדעת את המקור למנהג פלוני והאחר מבקש לדעת האם קיים מנהג אלמוני. ובכל-זאת, שיחת הטלפון שקיבל השבוע, ריגשה אותו במיוחד.

" המהרי"ל כותב כי שינוי מנהג כל-כך חמור, עד כדי כך, שאסור אפילו לשנות מנגינות בתפילה. שנה אחת שינה את הניגון בבית מדרשו, ולימים מתה בתו. המהרי"ל הצדיק עליו את הדין ואמר כי הדבר קרה כי שינה ממנגינות המקום  "

"לא תאמין מי התקשר אליי היום", הוא אומר לי בשעת ערב של יום ראשון. "על הקו היה רבי יצחק הקר. הייתי תלמיד שלו לפני שנים רבות בישיבת גרודנא. הוא אמר לי: 'אתה הרי מפורסם כמומחה למנהגים. הבן שלי רוצה להיכנס לדירה חדשה ורציתי לברר האם יש מקור למנהג שעדיף להימנע מכניסה לדירה חדשה מתחילת ימי בין המצרים'".

מסתבר, כי הדבר אינו פשוט כלל ועיקר. הרב דבורקס פותח בפנינו את ספר 'פסקי תשובות', שבו מובא המקור למנהג שלא להיכנס לדירה חדשה בשלושת השבועות משום "דלא מסייעי מילתא" – זהו לא זמן של מזל ברכה.

עד כדי כך, מביא ה'פסקי תשובות', כי יש שנהגו אף לא להתעסק בחיפוש דירה בימים אלו. ברם, אם יש הפסד כספי או שצריך לכך משום הכרח ולא לשם הרווחא בעלמא, אפשר להיכנס לדירה. מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב פוסק כי מותר לקנות דירה חדשה בשלושת השבועות, כיון שאם לא יקנה עכשיו, עלול לפספס את ההזדמנות.  

בשורה התחתונה, מציע הרב דבורקס את המנהג לקבוע מזוזה קודם שבעה עשר בתמוז – או אז אפשר יהיה להיכנס לדירה ברגיעה גם בשלושת השבועות.

זוהי רק שאלה אחת מני רבות המגיעות לפתחו. "בשנים האחרונות אני חש בצימאון אדיר לדעת את המקורות למנהגים", הוא אומר.

מדוע כל-כך חשוב לאנשים לדעת את מקור המנהגים?

"כי לא לכל מנהג יש מקור".

תן לי דוגמה.

"מקובל אצל הרבה אנשים שכשהחתן במוצאי שבת שבע ברכות עושה הבדלה – זורקים עליו מגבות. במשך תקופה ארוכה חיפשתי את שורש ה'מנהג' המוזר הזה בכל ספר אפשרי – ולא מצאתי. להיפך. חשתי שזו סתירה מוחלטת ל'חתן דומה למלך'. מי יעז לזרוק מגבות על מלך?!

"במסגרת מסע החיפושים שלי אחר מקור ה'מנהג', נכנסתי לרבי אברהם יעקב זלזניק ושאלתי אותו את השאלה. הוא השתמש במילים מאוד חריפות כנגד הדבר, אמר 'זה ביזיון מלכות' וביקש למחות נגד המנהג הרע הזה לזרוק מגבות על חתן.

"כללו של דבר: אם מישהו ימציא מנהג חדש שאינו מופיע בספרים הקדושים, אין לדבר תוקף של מנהג, גם את המנהג החדש אינו עומד בסתירה להלכה. הסמכות לשנות מנהגים נמסרת מדור לדור מתקופת הראשונים ונתונה רק בידי גדולי ישראל, פוסקי הדורות".

הנה מנהג בעייתי נוסף: "אחד המנהגים שנשתרשו בחופות זכר לחורבן ירושלים הוא השלכת ניירות צבעוניים על החתן והכלה. חיפשתי וחיפשתי את המקור לדבר. עד שמצאתי שאדרבה, רבי דוד בהר"ן אומר שלא לעשות זאת משום חוקות הגויים. עדיין לא הייתי רגוע. רציתי למצוא את המקור לכך שמדובר בחוקות הגויים. עד שהגעתי לספר 'כתר שם טוב', שנכתב בידי רב מלונדון, שם מובא מפורשות כי הגויים באירופה נוהגים לזרוק בשמחות שלהם 'קונפיטו', דהיינו ניירות צבעוניים".

ויש גם מקורות מרתקים למנהגים שנשתרשו והפכו למוסכמים על כולם. "ישנו מנהג של זקנות ירושלים שלא להעמיד תינוק מול מראה", אומר הרב דבורקס. "הרשב"א מתייחס לא אחת למנהגים מן הסוג הזה וכותב: 'הלכו אחר מנהגי הזקנות'. כלומר, זהו גם מקור שיש להתייחס אליו".

מי פטור ממנהגים?

"יש מנהגים מסוימים שנכתבו לעדות מסוימות. מנהגי ורשא, מנהגי היקים, מנהגי ההונגרים וכו'. אבל לא רק. הדוגמה הקלאסית לכך היא שהיות ואבי המנהגים היה הרמ"א, הספרדים פטורים ממנהגים רבים".

 

"נוטים לזלזל בקריעה"

 

הרב דבורקס, המכהן כמו"ץ מטעם בד"צ 'שארית ישראל' וכר"מ מבוקש בישיבה הגדולה 'תפארת משה' בבני-ברק, חיבר עשרות ספרים העוסקים במנהגים כמו גם בנושאים הלכתיים אקטואליים מרתקים שכמעט ולא נכתב אודותם. אימוץ ילדים במקורות, למשל.

" היום עושים כל מיני 'קומבינות' כדי להיפטר מהקריעה על חורבן הבית. רבים לוקחים בגד מחבר בהשאלה וכו'. צריך לדעת שזה לא פוטר כי ניכר שעושים זאת רק כדי להתחמק מן החיוב. עם מנהגים לא משחקים ולא עושים כל מיני קומבינות  "

יש קשר ישיר, מסתבר, בין מנהג להלכה. "לצערנו, יש אנשים שעושים דין לעצמם, קוראים את דברי השולחן-ערוך ואומרים: היות וכאן כתובה הלשון 'נהגו', אפשר להקל בזה. לא כן הוא הדבר. אדם צריך לשמור את כל מה שכתוב בשולחן-ערוך! לעתים רבות, המנהג מהווה פירוש מבואר יותר להלכה. הוא נותן נופך נוסף איך לראות את ההלכה של עם ישראל. יתרה מזאת - מנהג זה אותיות גהנום. זה מעיד על תוקפו  של מנהג".

אנו מבקשים מהרב דבורקס לצעוד איתנו למקורות המנהגים העוסקים בענייני דיומא – שלושת השבועות בהם אנו מתאבלים על חורבן בית מקדשנו. "היהודי מוקף מבוקר ועד ערב, במנהגים זכר לחורבן הבית – ולא רק בשלושת השבועות", אומר הרב דבורקס.

הנה דוגמה. הידעתם כי המקור לכך שאנו פוסעים שלוש פסיעות בסוף תפילת שמונה-עשרה הוא זכר לחורבן? "שלוש הפסיעות שלנו היא התשובה לשלוש הפסיעות שפסע נבוכדנצר לכבוד השם יתברך שבזכותן זכה למלכות והחריב את בית אלוקינו. תפילתנו היא כי בזכות שלוש הפסיעות שלנו יתבטלו שלוש הפסיעות של מחריב הבית הגדול. כך מובא באיגרת עתיקה של רבי חיים, אחיו של המהר"ל מפראג".

הוא עובר לדבר על הקריעה המוזכרת בשולחן-ערוך, בה מחויב מי שלא ראה את שריד בית מקדשנו במשך שלושים יום, זכר לחורבן. "לצערנו, רבים מזלזלים בקריעה, למרות שמדובר בהלכה פסוקה בשולחן-ערוך", אומר הרב דבורקס. "נכון שהיה פוסק יחיד שאמר כי היות ויד ישראל שולטת בעיר העתיקה, אין צורך לקרוע, אולם דעתם של רוב פוסקי ישראל – מרן הגרש"ז אויערבאך והגרי"י פישר זצ"ל ויבדלחט"א מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב, מרן הגר"ש וואזנר וכן הגר"מ שטרנבוך – שגם היום רואים את החורבן מול העיניים ולכן חובה לקרוע".

הרב דבורקס יודע לצטט את דברי מרן הגרש"ז שאמר כי עיר האלוקים עדיין מושפלת, ובפרט כל זמן שרואים בעיר הקודש כנסיות ומסגדים ואין ביד השלטון לעקור אותם מפחד הגויים.

"מרן הסטייפלער זצ"ל, שהקפיד כי גם רעייתו הרבנית ע"ה תעשה 'קריעה' בבואה לכותל, אמר בשם הגאון רבי דוד יונגריז שגם בזמננו אין זה נקרא שלטון ישראל, כיון שלמעשה האמריקאים שולטים כאן. 

"היום יש אנשי שעושים כל מיני 'קומבינות' כדי להיפטר מהקריעה על חורבן הבית. רבים לוקחים בגד מחבר בהשאלה וכו'. צריך לדעת שזה לא פוטר כי ניכר שעושים זאת רק כדי להתחמק מן החיוב. עם מנהגים לא משחקים ולא עושים כל מיני קומבינות.

"זה מזכיר לי שבזמנו אנשי ה'מזרחי' ביקשו לבטל את תפילת 'נחם'. הם אמרו: הרי היום ירושלים כל-כך יפה. כל גדולי ישראל יצאו נגד יוזמה. כי הרי ברור לכולם שירושלים זה לא היופי החיצוני. המציאות היא שבית המקדש חרב ורואים שהגויים שולטים. זה נקרא הרואה ירושלים בחורבנה.

"אחת השאלות הכי נשאלות בימים אלה", הוא מוסיף, "היא האם ראוי לערוך בימי בין המצרים טיולים. זו הרי תקופה שבה המזיקים שולטים כפי שנכתב: אלה ימי 'כל רודפיה השיגוה בין המצרים'.

"ראיתי שרבי חיים פלאג'י זצ"ל מביא בספרו 'משא חיים' שנהגו בקהילתו לעשות 'תקנה' מכוח תורה הקדושה שאין לערוך טיולים בשום פנים ואופן בשלושת השבועות".

ומה באשר לרחיצה בים או בבריכה? הרב דבורקס מביא בשם בעל ה'קהילות יעקב' שאמר לבני ביתו כי למרות שמן הדין מותר, אולם בגלל הסכנה הוא אוסר עליהם. לעומת זאת, הגרש"ז התיר רחיצה בים או בבריכה עד ר"ח אב.

שאלה נוספת הנשאלת בימים אלו היא האם מותר לערוך ריקודים במסגרת שבע ברכות לשמח חתן וכלה שנישאו בטרם י"ז בתמוז? ריקודים מותרים וכלי זמר אסור. מרן הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר מתירים ריקודים ללא כלי זמר. והגר"נ גשטטנר מנמק: "האיסור לרקוד בג' שבועות הוא רק מנהג, ואילו שמחת חתן וכלה זה מעיקר הדין".

מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב מוחה נמרצות במי שבוחר לערוך שמחת נישואין בליל צום שבעה-עשר בתמוז. אפילו באשר סעודת בר מצוה פסק, כי עדיף לדחות ולעורכה במוצאי שבעה עשר בתמוז – מאשר בליל הבר-המצוה החל בליל הצום.

 

 

"הרמ"א – אבי המנהגים"

 

מי היה אבי המנהגים?

"ללא ספק, הרמ"א. הוא היה הבסיס למנהגי ישראל. תמצא אצלו פעמים רבות את המילה 'נהגו' או 'נוהגין' בווריאציות שונות. ולכן, כאמור, ספרדים לא חייבים במנהגים רבים, כמו למשל המנהג לערוך חופה תחת כיפת השמים".

מה הוביל אתכם לחקור אחר תחום המנהגים?

"ראיתי שהמקצוע הזה הוא כמו מת מצווה. נטלתי על עצמי את המשימה להחיות את נושא המנהגים שהיה רדום. גיליתי שלעתים מנהג יש לו תוקף לפעמים יותר מאשר דין. גם שמתי לב שאנשים, בשיטות של 'למדנות' כמו 'הקנאה' וכו', מנסים לשנות מנהגים. וחייבים למחות על כך ולומר כי הדברים מסוכנים ביותר תרתי משמע.

"בבעלזא נהגו תמיד לומר שהמנהג זה מה שהחזיק את עם ישראל ביהדותו. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שכאשר הרפורמים רצו לחולל שינויים בעם ישראל, דבר ראשון הם ניסו לקעקע מנהגים, כי הם ידעו שמתוך כך הם יוכלו להמשיך קדימה, רחמנא לצלן".

הרב דבורקס נזכר במעשה המעיד על חשיבותו של מנהג: "בתקופת רבי עקיבא איגר, מצאו ספר תורה בעיר שרובה גויים. לא ידעו האם הספר נכתב על-ידי יהודים או גויים. הלכו לרבי עקיבא איגר. הוא ביקש לפתוח לפניו את סוף הספר, ראה כי המילים האחרונות לא דומות לחברתן ופסק כי ספר התורה נכתב בקדושה על-ידי ישראל.

"רבי עקיבא איגר אמר לתלמידיו בהתלהבות: 'צאו וראו כמה גדול כוחו של מנהג, שעל-ידו יכולנו  לפסוק הלכה למעשה'. כיון שישראל נוהגים לתת לכל אחד חלק ולמלא את האותיות האחרונות של ספר התורה, כל אחד ממלא בצורה אחרת – וממילא כשהבחין בהבדלים ידע שמדובר בספר של ישראל.

"המהרי"ל כותב כי שינוי מנהג כל-כך חמור, עד כדי כך, שאסור אפילו לשנות מנגינות בתפילה. שנה אחת שינה את הניגון בבית מדרשו, ולימים מתה בתו. המהרי"ל הצדיק עליו את הדין ואמר כי הדבר קרה כי שינה ממנגינות המקום".

 

'איכה' ללא קלף

 

ביקשנו לסיים את השיחה המרתקת בנימה אופטימית, לעסוק בבניין – ולא בחורבן.

הרב דבורקס בוחר להביא בפניי את לשון הלבוש: "וכל ימיי תמהתי: כיון שנוהגים לקרות איכה בציבור ולברך 'על מקרא מגילה', מדוע לא נהגו לכתוב מגילת איכה כמו מגילת אסתר על קלף וספר בפני עצמו כדין כל הספרים שצריכים לצאת בהם ידי חובתם בציבור?

"ואפשר", כותב ה'לבוש', "שנהגו כן מפני שלא היה מצוי להם, מפני שהסופרים לא נהגו לכותבם משום שאנו מחכים ומצפים בכל יום שיהפוך לנו יום זה לששון ולשמחה ולמועד. ואם היו כותבים מגילת איכה, היו נראים כמתייאשים מן הגאולה חלילה. מה שאין כן במגילת פורים כי ימי הפורים לא יהיו מבוטלים לעולם. ולפיכך על-ידי הדחק נהגו לקרות איכה מתוך החומשים ואחר-כך אומרים הקינות".

בעניין זה, מביא הרב דבורקס את מנהגו של הצדיק רבי אברהם מטשעכנוב, שהיה רוכש בכל שנה קינות חדשות לתשעה באב, ושגמר לאומרן בבית הכנסת היה שם את הקינות בגניזה ואומר: 'בטוח אני שבשנה הבאה עלינו לטובה יבוא משיח, או אז לא אצטרך בקינות'".

"זו הסיבה", מסכם הרב דבורקס, "שבקהילות רבות עד היום נוהגים שלא לרקום על פרוכת מגילת איכה את שמה של המגילה. כל שנה אנו מקווים כי זו השנה האחרונה שבה נקרא במגילת איכה".

 

בביתו של הרב דבורקס, כבר מריחים את הימים הנוראים. כולם מכירים את ראשי התיבות של תמוז – זמני תשובה משמשמין ובאין. לרב דבורקס יש ראשי תיבות נוספים: זריזין מקדימין ועושים תשובה. "בחודש תמוז אדם צריך כבר להתחיל לעשות חשבון נפש על השנה שחלפה".