מנחם אב

כתב הפתחי תשובה (אבן העזר סי' קכו' ס"ק יב') מספר גט פשוט, שאם נכתב התאריך בגט לירח 'מנחם' במקום לירח 'אב' נ"ל דכשר בדיעבד כיון דהדבר מפורסם וידוע דחודש אב קרו ליה חודש מנחם, ועי"ש.

כתב בספר ערוך השולחן (אבן העזר סי' קכו' טז'): חודש אב אין כותבין מנחם אב, דמה שרגילין לכתוב כן במכתבים וכשמברכין את החודש זהו רק לשם נחמה כשנזכה אי"ה במהרה בימינו אמן, אבל שמו של (החודש) הוא רק אב וכן הוא בש"ס ריש מסכת ראש השנה ע"ש. ואם כתב (בתאריך) מנחם לחוד, יש מי שאומר דכשר בדיעבד כיון שהדבר מפורסם וידוע דחודש אב קרו ליה מנחם (ס' גט פשוט). ולי צ"ע בזה דהן אמת דבספרי חכמי הספרדים ובהסכמותיהם רגילין כן, אבל אצלינו אין נוהגין כן. ויש שכותבין שניהן ביחד (מנחם אב) וזה וודאי נלענ"ד דאם כתב מנחם אב דכשר בדיעבד כיון דכן מברכין החודש בכל מדינותינו וכן כותבין באגרות, עכ"ל. ובדרך אגב ראוי לציין את דברי המג"א בריש הלכות ראש חודש (סי' תיז') וז"ל: בשבת שלפני ראש חודש מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי וכו'. ובכ"ה כ' שיש מקומות שאין נוהגין לברך ראש חודש אב, ועי"ש. וכתב במחצית השקל, שמצא מנהג זה במרדכי בפרק אלו מגלחין וז"ל: ראיתי בתוס' דשבת שלפני ראש חודש אב אין מזכירין ראש חודש משום דכתיב (איוב פ"ג ו') במספר ירחים אל יבא. (הואיל וחודש זה של פורעניות באמת אין אנו יכולים לקדש – מחצה"ש שם) ודחה דאדרבה יותר טוב לברך ישראל שהזמן מוכן לפורענות, ועי"ש. ומנהגינו כהיום לברך חודש אב.

בדרשות חתם סופר (חלק ב' עמ' 622. וע"ע מה שכ' בהגה' לשו"ע סי' תקנא') כתוב, שאחר תשעה באב מתחיל נחמה, ע"כ מתחיל חודש אחר ונקרא 'מנחם'. ובהגה' שם מביא את לשון החת"ס במס' תענית: היינו מה שרגילים לחדש שם החודש מי' באב ואילך לקרוא לו מנחם וכאילו פסק חודש אב ומתחיל מנחם, ועי"ש עוד. יש נוהגים שאדם הכותב אגרת לחברו, עד ט' באב מזכיר שם החדש 'אב' בלבד, וכשכותבין אחר תשעה באב - מזכיר שם החדש 'מנחם אב'. (ספר התודעה פרק ל"ג. וכ"כ בספר מנהגי אמשטרדם). ויש נוהגים מראש חודש עד ט' באב לכתוב מנחם אב, ומט' באב רק אב. (מובא בס' אבילות החורבן)

עוד טעמים אנו מוצאים בספרים מדוע נקרא חודש זה בשם 'מנחם אב', על שם הנחמה שמצפים לה אחרי החרבן שארע לנו בחדש זה. (ספר התודעה)

ובס' טעמי המנהגים (עמ' רפה') כתב מס' רמתים צופים, מדוע כשמברכים ר"ח אב אומרים מנחם אב, שמנחם את הא"ב, בשביל שכל הקינות הם באל"ף בי"ת, וידוע שכל הבריאה נברא בא"ב, וא"כ כאשר תהיה הגאולה תהיה הנחמה על הא"ב. 

ובספר זיו המנהגים (עמ' קל') כתב: נתוסף לו (לחודש אב) שם 'מנחם' שנזכה לנחמה בחודש זה על כל הפורענות שבו (ומזה נובע גם המנהג שאם יש ברית מילה בט"ב קורים שם התינוק 'מנחם', כמו שאם יש ברית מילה בפורים קורים לו מרדכי (שו"ת תשב"ץ חג"ח). ועפ"י רמז שרוב פרקים שבאיכה, וכן הקינות הם באלף בית, וכשתהיה הגאולה תהיה נחמה על האב (הא"ב)

ובטעמי המנהגים (שם) הביא עוד טעם מדוע נקרא חודש זה בשם 'מנחם אב' מס' דביר המוצנע, שכביכול הקב"ה מנחם את עצמו כמו אב שמנחם את עצמו [אחר חורבן בית המקדש בבנינו בקרוב], בנעוריה בית אביה דרשו חז"ל, כל שבח נעורים לאביה. (ועי' בספר מנהגי בית יעקב סי' ג')

יש נוהגין כשמברכין ראש חודש אב מכנים אותו מנחם אב, או ראש חודש מנחם, להורות שם המשיח הנקרא מנחם, ובא יבא לנחמנו מאבלנו וישקנו כוס תנחומין. (ס' כתר שם טוב. עי' בגמ' סנהדרין צח' ע"ב, 'ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי'. וכן באיכה רבתי א' אמרינן: ר' איבו אמר מנחם שמו שנא' כי רחק ממני, ועי"ש.)  ר' יוסף גרינוולד מפאפא ביאר מדוע חודש אב נקרא בשם מנחם אב, כי אמנם רק הקב"ה בכבודו ובעצמו שהוא אבינו יוכל לנחם אותנו. (ס' תולדות בעל ויחי יוסף)

ובס' מגדלות מרקחים כתב: הנה שם החודש אב וקורין אותו מנחם אב, ונראה לומר דהוא משום דכשזוכרין החורבן בית המקדש, וזה כשני אלפים שנה ועוד לא נושענו, יוכל ח"ו לבוא לעצבות, אבל זאת נחמתינו שהשי"ת הוא אב שלנו ואנחנו בניו כמש"כ בנים אתם לה' אלקיכם (דברים י"ד א'), ע"כ נקרא מנחם אב, כלומר הנחמה שלנו הוא שהקב"ה אב שלנו וממילא בטוחים אנו על הישועה.  (פורסם במורשה)