חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אודות ימי בין הזמנים בחודש אב - שיחה ייחודית מהגה"צ רבי דן סגל שליט"א

האמת, שזה זמן רב שאני חושש מאד מימי 'בין הזמנים'. לפני הרבה שנים נכנסתי אל מרן הסטייפלר זצוק"ל, וכתבתי לו שחש אני כי בין הזמנים מוציא את הבחורים לג'ונגל! בדיוק בזמן הקיץ, ה' ירחם...


*האמת, שזה זמן רב שאני חושש מאד מימי 'בין הזמנים'.

לפני הרבה שנים נכנסתי אל מרן הסטייפלר זצוק"ל, וכתבתי לו שחש אני כי בין הזמנים מוציא את הבחורים לג'ונגל! בדיוק בזמן הקיץ, ה' ירחם, שידוע הוא איך העולם נראה אז, אז יוצאים נערינו ובנינו מהיכלי התורה לרחובות קריה, פחד פחדים, כחייתו יער!

אמר לי הסטייפלר – אתה צודק, אבל אני לא יכול לעשות דבר בלי הסכמתו של מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, והוא ביקשני שאלך להרב שך ותגיד לו שזו דעתי ושאבקש הימנו את הסכמתו. הלכתי בשליחותו למרן הגרא"מ שך, והבאתי בפניו את הדברים, ואף הוא אמר שאני צודק, אבל אי אפשר שרק ישיבת פוניבז' תנהג כך. הוא אמר לי - לך למרן הגר"י אברמסקי זצוק"ל שכיהן כנשיא ועד הישיבות, ובקש ממנו שיאסוף את כל ראשי ועד הישיבות, ונבטל את בין הזמנים! הלכתי אל הרב אברמסקי, אבל הוא כבר היה חולה מאוד ואמר לי - אתה צודק, אבל אני כבר חולה מאוד, ותבקש מרבי ישראל יעקב (הסטייפלר) שיתפלל בעדי. ובאמת כעבור יומיים הוא נפטר.

חזרתי למרן הסטייפלר וסיפרתי לו את השתלשלות הדברים, וכשכבר עמדתי לצאת הוא אמר לי: שלא תהיה לך חלישות הדעת, אתה עשית לשם שמים ויהיה לך שכר על זה, ואף שזה לא יצא בפועל, אבל בשמים יש חשבון. ואז אמר לי מרן הסטייפלר כך - אתה יודע איך נהיה הבין הזמנים הזה? זה בכלל לא נהיה לשם שמים!

ואכן, הייתי במנצ'סטר באנגליה והרב של המקום שם דיבר, והוא גם דיבר על בין הזמנים ועל מה שקרה, ואמר שאצלו מעולם לא היה בין הזמנים! אולי בפסח ובכסלו, אבל לא בקיץ! אולי א' דסליחות היו נוסעים לרב'ה, אבל לא יותר מזה!

בגמרא כתוב להיפך, שימות הקיץ זה בדיוק הזמן שצריך להוסיף ולהתחזק בלימוד התורה! ואם לא, אז רחמנא ליצלן – הולכים לאיבוד...

המשיך מרן הסטייפלר וסיפר איך התחיל ענין בין הזמנים בימים אלו של חודש אב, היה זה בעת שהבחורים החסידיים נסעו באלול לרב'ה לשהות במחיצתו בימי חרדת הדין, ובשל כך מנין הלומדים בישיבות התדלדל. המצב הכלכלי היה אז קשה מאוד, ובמטבחים של הישיבה לא היה מה לבשל.  אז החליטו שאם בין כה וכה הישיבות התדלדלו ואינם במלואם, כבר יעשו חופשה לכולם! וגם שינוחו קצת. ולאחר מחשבה מעמיקה מעט, לפתע החלו לתפוס את עצמם – מה, בדיוק באלול סוגרים את הישיבה ושולחים את כולם הביתה? הרי זה דבר שלא יתכן לעשותו! אבל מה עושים עם המטבח? לכן הקדימו זאת לחודש אב, שאז ייצאו לחופשה, ובכך יוכלול המשיך את סדרי הישיבה כרגיל באלול, למרות הדלדלות הלומדים בה. אבל זה בכלל לא התחיל במחשבות לשם שמים.  לא כמו שאומרים שצריך את ימות הקיץ לנוח.

התבטא מרן הסטייפלר ואמר לי - בשבילי, זה כמו שהוציאו את הלב של ה'זמן'! ללא בין הזמנים היו לומדים ברציפות, מאחרי פסח עד אחרי יום הכיפורים! אבל פה פתאום עקרו את הלב במרכזו.

ובהיות ועל דעת הגדולים, לא ביטלו את ימי בין הזמנים, לכל הפחות צריכים להתחזק! צריכים להתחזק בתרתי - גם בלימוד התורה הקדושה, וגם לעשות תשלומים על הבין הזמנים הזה שלא נמצאים בחממת הישיבות ולהרבות בלימוד. להתחזק באמונה בה', בבטחון בה'. לעמוד בנסיונות האמונה, ולהתחזק גם בתפילה.

עלינו להתחזק מכל הדברים הללו, ובאמת יתכן שהיה צריך לראות בין רבותינו גדולי ומאורי הדור, אם ניתן היה לבטל את הבין הזמנים הזה. דיברתי על כך עם אחד הגדולים שלא אזכיר את שמו, והוא אמר לי - אתה לא תצליח לבטל, כי היצה"ר קידש על זה מלחמה. ואני שואל ותמה - האם ניתן ליצה"ר שהוא כן יצליח במלחמה וינצח?!

לדידן, צריך להמשיך ולהתחזק, וזו המדרגה האמיתית של כלל ישראל. גיבורי כוח עושי דברו, ובכך ננצח גם בימי בין הזמנים את מלחמת הקודש של היצר הרע.

לי אסור לדבר, לא עליכם. אבל תדעו לכם, אחד מהדברים הגדולים שנענשים חוץ מהביטול תורה, זה על ענייני קדושה. על זה כתוב דברים מבהילים, נורא נוראות. ורואים מה שקורה. פשוט פחד. ומי שיכול להציל קצת את המצב זה אנחנו. אם אנחנו נזהרים ושומרים קצת על עצמנו – שומרים את החושים, שומרים את הראיה... בפרט בימים אלו, הקיץ הוא תמיד לפני ימים נוראים. זה לא סתם ככה.

כתוב בחז"ל – כל מה שאירע ליוסף אירע לציון. כל מה שיוסף הצדיק עבר – גם ציון עוברת. וחז"ל מביאים על כך פסוקים רבים. אחד הדברים שיוסף עבר אלו הנסיונות בקדושה, שעל זה כתוב בחז"ל שבגלל שעמד בהם זכה להכל. חלק נכבד מזה היה הענין של שמירת העיניים. עינו בכבל רגלו ברזל באה נפשו. היא שמה לו ברזל דוקרני כדי שיסתכל עליה, אבל הוא לא הסתכל אלא הרכין את הראש עד זוב דם. ובשביל זה זכה למלכות. מלך ביופיו תחזינה עינינו. עוצם עיניו מראות ברע.

כך הם כלל ישראל, שצריך לעבור את הנסיון של קדושה, ובכלל זה – הנסיון הגדול של  ראיה – לפני שיגיעו למלכות. באופן פרטי, ראש השנה זה ימים של מלכות. שתמליכוני עליכם! וגם בני ישראל הם בני מלכים, הם עצמם עולים למדרגה של מלכות. ומה קדם לזה? הנסיון הזה של קדושה ושל שמירת העיניים. זה הקיץ הזה, לפני הימים הקדושים. זה לא פשוט וצריך להתחזק בכך ביתר שאת.

וכל אחד שמתחזק, עושה טובה לעצמו ולכלל ישראל. יכול להציל הרבה ולזכות הרבה. הקב"ה יעזור ברוב רחמיו וחסדיו שיתן לנו להבין זאת מעצמנו. וידוע הדבר, שהקב"ה דן את האדם בשני אופנים, בדרך נעימות, וגם חס ושלום להיפך. אם אדם אינו זוכה, צריכים ללמד אותו בדרך הקשה. אבל אם יש לו שכל – זה הולך בנעימות. יכול ללכת בדרך של נועם.

לכן אם אנחנו נתחזק – נחסוך מעצמנו את השיעורים והנסיונות הקשים שפוקדים אותנו במאורעות קשות ומרות, והקב"ה יעזור שלא יהיה עוד שוד ושבר בגבולנו, וזכה לביאת גואל צדק בב"א.


*נאמר במלאת השלושים לפטירת ארבעת הנערים בישיבת טעלזסטון, אב תשס"ז, ונערך עתה לראשונה באחריות העורך בלבד.
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד