תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
המכוון לדעת חבירו...
רבי יוסי בר ור' חיים סולובייצ'יק
ורבי יוסי בר סולובייצ'יק עצמו גם הוא ידע לכוון לדעת אחרים. ידוע המעשה של רבי יוסי בר בבנו רבי חיים, ואנו נביא אותו כאן בלשונו של מרדכי ליפסון ("מדור דור", מס' 511, חלק א, עמ' 198-197):
באו ואמרו לרבי יוסי בר, שבנו, רבי חיים, הוא זחוח לב במקצת ומחזיק טובה לעצמו, שכוחו גדול בתורה.
שלח רבי יוסי בר וקרא לרבי חיים ואמר לו:
-
אמור לי חיימ'קי חידוש אחד מחידושיך.
התחיל רבי חיים מרצה לפניו חידוש מחידושיו. הפסיקו רבי יוסי-בר בתחילת דבריו:
- הרי בדעתך להקשות כך וכך ולתרץ כך וכך.
- הן אבא - אומר רבי חיים.
- אמור לי חידוש אחר - אומר לו רבי יוסי-בר.
התחיל רבי חיים מרצה לפניו חידוש אחר בחריפות יתרה, נכנס רבי יוסי-בר לתוך דבריו ואומר:
- הרי מתכוון אתה להקשות כך וכך ולתרץ כך וכך.
נשתתק רבי חיים.
- אמור לי - אומר רבי יוסי-בר - חידוש הראוי לשמו. הראני את כוחך.
הרהר רבי חיים רגע, נזכר חידוש אחר, שהוא מלא וגדוש בבקיאות וחריפות "כפתור ופרח" - והתחיל מרצה אותו לפני אביו. מובטח היה לו שעכשיו לא ינצחנו.
שוב הפסיקו רבי יוסי-בר:
מה לך להאריך? הריני אומר לך למה אתה מתכוון.
נסתתמו דבריו של רבי חיים.
- רואה אתה בני - אומר לו רבי יוסי-בר - ידיעת התורה אינה מן הקלות ולא כל הרוצה ליטול את השם גדול בתורה יבוא ויטול.
- אף אני אומר לך, אבא - משיב לו רבי חיים - בסדרי הש"ס החדשים נדפסו הגהות רבי עקיבא איגר. ההגהות הן בגליון הש"ס, וכל מקום בפנים, שרבי עקיבא איגר מחדש בו מצוין בכוכבית (בשטער"ן), כלומר: עיין הגהות רבי עקיבא איגר. גדולי תורה היודעים את דרך לימודו של רבי עקיבא איגר אינם צריכים לעיין תמיד בגליון הש"ס. כשהם רואים את הכוכבית מיד הם עומדים על חידושו של רבי עקיבא איגר. ואף על פי כן רבי עקיבא איגר - הוא רבי עקיבא איגר.
- אף הנידון כך - מסיים רבי חיים - אתה, אבי, יודע את דרך לימודי וכשאני מחדש דבר אתה רואהו מיד על מצחי כוכב (שטערין). וכי משום כך אין חידושי ראויים לשמם?
שמעתי נוסח אחר של סיפור זה ובו מענהו של רבי חיים מבורר וחריף יותר.
אמר רבי חיים לאביו רבי יוסי-בר: המכוונים לדעתו של רבי עקיבא איגר, דברי הגמרא לפניהם ומן הציונים הם למדים שיש כאן קושיא, והואיל והם יודעים דרך מחשבתו של רבי עקיבא איגר, מכוונים הם לקושיתו או לחידושו. אך אילו היו לפניהם דפי הגמרא לבד, בלי הציון, האם היו עומדים מעצמם על הקושיא?
כך גם הנידון שלנו - הסיק רבי חיים - הצעתי לפניך, אבא, את הגמרא והתחלתי להעיר 'שיש כאן קושי', הרי אתה הואיל והנך יודע את דרך מחשבתי, כיוונת לקושיתי ולתירוצי.
ורבי חיים עצמו, גם הוא ידע לעמוד על מהלך מחשבותיהם של רבנים בני דורו.
מספר הרב זאב אריה רבינר בספר "מרן רבנו מאיר שמחה כהן" (תל-אביב תשכ"ז, עמ' רעח-רעט):
מעשה ברבי חיים שנפגש עם רבי ראובל'ה מדינבורג. התחיל הלה לספר לו מדברי תורתו. רק פתח בענין ורבי חיים נכנס לדבריו: "אולי כזאת וכזאת היא קושיתו דמר וכך הוא תירוצו". פתח בעניין אחר, אבל שוב הפסיקו רבי חיים והשלים את דבריו.
תמה רבי ראובל'ה על רבי חיים שכיוון לדעתו.
אמר לו רבי חיים: "אל ייפלא הדבר בעיניו דמר. בחור מדינבורג שלמד בישיבתנו בוולוז'ין מסר לנו חידושי תורתו דמר, ולפיהם למדתי לדעת מסלול עיוניו ודנתי בנתי להלך מחשבתו.
