רבי מנחם מנדל מקוצק מחנך לחדש בתורה

 

על גדלותו בתורה וחריפותו, סיפר תלמידו רבי זאב לנדא הרבי מסטריקוב, הנודע בפקחותו הרבה ובכשרונו הפיוטי. כשהיה רבי זאב נוסע לקוצק, חייב היה להביא חידושי תורה שחידש אביו הגאון רבי אברהם האדמו"ר מטשיכנוב. פעם שכח רבי זאב להביא דברי תורה מאביו. שלח אותו רבי מנדלי חזרה לבית אביו כדי שיחזור וחידוש בידו. נסע וחזר ובדרכו חזרה סר לבית רבי יצחק מאיר אלתר בוורשא. שמע רבי יצחק מאיר את החידוש והתפעל ממנו מאוד. שמח נסע רבי זאב לקוצק. שמע רבי מנדלי את החידוש וסתר אותו מיד. חלשה דעתו של רבי זאב. כשחזר לביתו נכנס במיוחד לספר לרבי יצחק מאיר על תשובת הרבי לחידוש. שמע רבי יצחק מאיר ונדהם לעמקותו הרבה, כי אכן צדק. כשהתאושש אמר לרבי זאב: "ומה פלא הרי מה שאנו מעיינים ביום שלם הוא סוקר במבט אחד".

 

עובדה אחרת המעידה על גדלותו ושיטת לימודו וההתנהגות בקוצק בכלל, סיפר חתנו רבי אברהם האדמו"ר מסוכאטשוב:

 

"פעם עיינתי ברמב"ם תמוה ומוקשה. יגעתי בהבנתו חודשים רצופים ולא חדרתי לתוך עומק כוונתו בסופו של דבר הצלחתי למצוא דרך להבנת דברי הרמב"ם. נכנסתי אל חמי ואמרתי לו את דעתי וביאורי. הוא לא ענה כלום וציוה לי לומר את הדברים לרבי יצחק מאיר הגאון מוורשא שהיה אז בקוצק. רבי יצחק מאיר דחה את הדברים בהחלט. חזרתי לחמי וסיפרתי לו על כך. חמי שוב לא אמר כלום ושלחני להגיד את ביאורי לרבי הניך הרב מלוטמרסק והרבי מאלכסנדר לעתיד. כששמע רבי הניך את תירוצי התפעל מאוד והודה לדברי, נכנסתי שוב לחמי וסיפרתי דברים כהוויתם. שמע חמי ואמר: לך וקרא אותם לחדרי. נכנסנו כולנו בפחד ואימה. מיד משנכנסנו הרעים חמי בקולו: וכי כך לומדים תורה? זה אוסר וזה מתיר, זה משבח וזה מגנה! והתחיל בעצמו לתרץ את הרמב"ם בשלושה עשר אופנים. אני שהייתי צעיר לימים הבנתי שבעה מהם. רבי יצחק מאיר שהיה אז רבן של כל בני הגולה בלמדנותו הבין עשרה מהם ויתרם גם הוא לא הבין".

 

הרבי מקוצק, ביתן הספר, תש"י, עמ' ל"ט-מ"ב