חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

בשעת המכנסין פזר ובשעת המפזרין כנס

נאום מרן הגרא"מ שך זצוק"ל ראש ישיבת פונוביז בכנס היסוד לתנועת דגל התורה

כתוב, יש בגמרא בחז"ל, בשעת המכנסין פזר ובשעת המפזרין כנס. רש"י הקדוש מפרש בעניין אחר, אבל התורה היא כפטיש יפוצץ סלע, כאבן המתפוצצת לכמה דברים, ואני רוצה לפרש גם בזה.

יש כינוס של אנשים שסטו מהדרך שלנו, מדרך התורה והמצוות, אנשים שלא קרו ולא שנו ומתכנסים במקום שנקרא כנסת, נבחרים לכנסת ושם מחליטים דברים יסודיים מה שנוגע לעיקרי הדת. מחליטים, לא יודעים, אפילו אנשי השכלה שלהם יש להם השכלה כללית מה שיש השכלה לכל האומות, אבל השכלה שלנו מה שנוגע להשכלה של עם ישראל אין להם שום שייכות, ולא יודעים מה כתוב בה.

באיזה זמן אנחנו חיים?! ועל זה נאמר - "פזר". אתה לא תוכל לשבת בפינתך לראות כבלע את הקודש. צא החוצא! תראה מה שנשמע. צא ברח' יפו, צא ברחוב אלנבי. זאת דרך טעות מה שאתה נמצא כאן ברח' רשב"ם או כאן ברחוב אחר, ורואה ילדים עם פיאות, ילדים ב'חדרים' הרבה, אבל איזה 'ערך' יש גם לכל כלל ישראל?! יותר ממה שהיטלר הרג את ישראל, ששה מליון יהודים, כאן נשמדו, כאן עברו על דתם, לעשות ככל הארצות. למה? מפני שלא היה להם חינוך. מי הרג את ישראל?! כל אחד צריך לדעת להכות על חטא.

אתם יודעים רבותי, אני לא בגיל שאני מחפש כבוד, כל אדם הוא לא יודע את יומו ואני בודאי ובודאי שאיני יודע מה יהיה מחר, אינני צריך כבוד, אינני צריך ממון, אין לי ירושות אין לי חזקות, אבל הלב כואב, הלב נקרע לגזרים לראות כבלע את הקודש. אני חונכתי כך, בחינוך הזה. אני זוכר את כל הגדולים בדור, את רב איצלה מפונוביז את רב משה מרדכי מסלבודקא, את רב איסר זלמן, את החפץ חיים, כל הגדולים, רב חיים עוזר, כולם עסקו בצרכי ציבור. אף אחד לא הסתגר בפינתו. כל איש יודע שהחפץ חיים מסר את נפשו למען הציבור. למה הוקמה אגודת ישראל? מפני שגדולי הדור כמו רב חיים מבריסק והאדמו"ר מגור הקדוש ראו צורך בקיומה, לכן הם פעלו ועסקו להקמתה.

"ובשעת המפזרין" כאשר יש מחלוקת ופירוד בין עוקרי התורה, אזי "כנס". יכול אתה להתכנס בפינתך.  אבל בשעת המכנסין – "פזר". עליך לפעול ולעשות. ואין לחשוש מפני "מחלוקת", כי אם היא לשם שמים סופה להתקיים. בלי אלימות חלילה, בלי אלימות, כי הרי כולנו בני תורה, ואלו שמעלילים עלילות שוא של מחלוקת על בני תורה כאילו הם עושים כל מיני מעשים, חלילה וחס. גהינום כלה והוא אינו כלה, מי שאומר כך.

אומרים עלינו שאנחנו "בעלי מחלוקת". שמעתי בשם רבי יהושע ליב דיסקין,  ביאור בדברי חז"ל. הנה משה רבינו בהיותו בן מאה ועשרים שנה, לא כהתה עינו ולא נס ליחו, וכתוב "ויבכו בני ישראל את משה" מפרש רש"י בני ישראל אלו הזכרים. ולא בנות ישראל. אבל באהרון שהיה אוהב שלום ורודף שלום, בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה, נאמר "כל בית ישראל", כולם. מה באה התורה ללמדנו? הרי הפסוקים האלו מדברים בשבחו של משה רבינו, ומה השבח בכך שלא כל בית ישראל בכו את פטירתו? אלא, אהרון שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ומקרב את הבריות, לכן כולם אהבוהו. אבל משה רבינו שהיה צריך לפסוק ולהכריע במחלוקות, ובדיני תורה בין איש לרעהו, בהכרח היה עליו לזכות את האחד ולחייב את השני, לכן כתוב "ויבכו בני ישראל", מוכרח שיהיו עליו טענות, חייב שיהיה "בעל מחלוקת", אין זו "חכמה" להסכים עם כולם. מקובל לומר, שרב שלא מנסים בני הקהילה לגרשו – אינו רב, ורב שמצליחים לגרשו – אינו בן אדם... זה השבח ששיבחה התורה את משה רבינו, שלא כל ישראל בכו את פטירתו. מוכרח שיהיו עליו טענות.

אני חש שכוחותי אוזלים, אבל אומר עוד מאמר חז"ל, המלמדנו על כוחות הנפש של האדם. אני תמיד מתפעל מדברי חז"ל אלו על מחלוקת קין והבל. הרי בעולם כולו חיו שני אנשים, כל העולם היה שייך להם, בא קין ואמר להבל: בוא ונחלוק את העולם, אני אקח את הקרקע ואתה את הבהמות. עמדו וחלקו. אומר קין להבל: פרח לך באויר כי האדמה אשר אתה עומד עליה – שלי היא. והבל אומר לקין: פשוט בגדך, כי רכושי הוא. מה כוונת המדרש בזה? אינני הולך להגיד 'פשט' בקין והבל, כי אין לנו השגה בכך, אבל חז"ל מלמדים אותנו יסוד חשוב בתכונות הנפש של האדם. הרי "יצר לב האדם רע מנעוריו", והוא יכול להגיע לרעה כזאת אפילו כאשר יש לו את כל העולם, יש לו את רוסיה את אמריקה, אפריקה, אירופה, כל העולם שלו, אבל כיון שיש עוד מישהו שהולך על אדמתו, זה מפריע לו. כואב לו שגם לשני יש. מה מפריע לך שיש עוד אדם שהולך על האדמה? אך זהו האדם. כיון שהוא כ"כ מגושם, גם כשיש לו הכל עדיין מפריע לו שגם לשני יש.

עוד אומרים שם חז"ל דבר נורא ואיום, מבארים חז"ל כי קין והבל רבו ביניהם בחלקו של מי ייבנה בית המקדש. הרי שהם עסקו בדברים כה נעלים, היו במדריגה כל כך גבוהה, ומה היתה תוצאת הריב? קם קין על הבל אחיו והרגו. רואים שאדם יכול לדבר בפיו דברים נעלים ביותר, אך בליבו פנימה הוא כל כך פחות ומגושם, עד שהוא יכול לפגוע בחבירו.

יש לנו מסורת ללכת להצביע. אני מקווה שאתם מאמינים לי שאני דובר אמת. הייתי הרבה אצל הרב מבריסק, הוא ידע שאני הולך להצביע בבחירות, ומעולם הוא לא אמר לי שלא אלך להצביע. כאשר שלחו אלי משלחת וביקשו שאצטרף למועצת גדולי התורה, סיפרתי זאת להרב מבריסק והוא לא אמר לי שלא אכנס, הוא רק אמר שלא יהיה לי נחת מכך.
יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד