הבנה בתורה רק בעמל רק בה

ועוד שם, אינו אומר בירח השלישי כמו שאמר בירח זיו בירח בול בירח האיתנים אלא בחודש, ק"ל הקב"ה חידוש דברים אני עושה ומחדש אתכם, משל למה"ד למלך שהיה לו בן וכו', כך כשיצאו ישראל ממצרים היו בהם סומין חרשין ותגרים, אמר הקב"ה התורה כולה תמימה שלימה היא שנאמר (תהלים יט, ח) תורת ד' תמימה, אמר הקב"ה אתן אותה לדור זה - יש בהן בעלי מומין וכו', מה עשה

הקב"ה ריפא אותם ונתן להם את התורה וכו'.

ועוד שם, בחודש השלישי, למה בחודש תאומים (דזהו מזל חודש סיון) שלא יהא פתחון פה לאומות העולם וכו', אמר הקב"ה ראו באיזה חודש נתתי את התורה במזל תאומים, שאם יבא עשיו הרשע להתגייר ולעשות תשובה יבא ללמוד תורה. ועוד שם, ר' יצחק פתח (שה"ש ב, ה) סמכוני באשישות וגו' כי חולת אהבה אני, א"ר לוי משל לבן מלך שעמד מחליו, אמר פדגוגו ילך לו לאסכולי (פי' בית הלימוד), אמר לו המלך עדיין לא באה זיוו של בני והוא הולך לו לאסכולי, אלא יתעדן בני שנים ושלושה חדשים במאכל ובמשתה ואח"כ הוא הולך לאסכולי, כך כיון שיצאו ישראל ממצרים היו ראוין לקבל את התורה, והיו בהן בעלי מומין משעבוד טיט ולבנים, (אפשר דאין הכונה לבעלי מומין ממש, אלא שהיו חלשים), אמר הקב"ה עדיין לא באה זיון של בני והן מקבלין את התורה, אלא יתעדן בני שלושה חדשים במן ושליו ובאר, ואל"כ מקבלין את התורה, אימתי בחודש השלישי. 

העולה מכל דברי חז"ל אלו, שכדי לקבל את התורה היו ישראל צריכים להיות שלימים בגופם ובנפשם, ולכן היו צריכים לצאת מהמצב של עבדות ושל התערבות בין הגויים, והיו צריכים להתרפאות מכל מום וכן לצאת מהמצב שנוצר ע"י עבודה בטיט ולבנים, [ואפשר דאין כונת חסל לחלישות הגוף כי הרי כולם נהיו אז נביאים וקבלו את התורה בהתפשטות הגשמיות וכשאחז"ל (שבת פח, ב) שיצתה נשמתם,

אלא הכונה שהיו צריכים להתרפאות מחלישות הנפש, כי כדי להשיג השגת התורה אי אפשר אלא בנפש בריאה, אמנם יתכן שגם מום חיצוני מעכב צלילות הדעת להשיג השגות גבוהות, כמו שמצאנו בחיול שאמרו שאם יש להם איזה הפרעה גופנית אין דעתם צלולה ללמוד, שהרי אמרו (כתובות קב, ב) דרבנן הוי קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא], ומצד שני אמרו חיל שהתורה ניתנה בחודש תאומים לרמוז שאף עשיו שהוא רק תאומים ליעקב כיון שיבא ללמוד תורה תעזור לו התורה לעשות תשובה ולהתגייר.

והביאור בזה הוא שהתורה היא ההתחלה והיא הסוף, היא ההתחלה כתינוק הנכנס לבית הספר שרק מתלמד לקרוא ולהבין, ומזה נעשה אח"כ בעל הבנה בתורה ותלמיד חכם, כך התורה פותחת את הלב ליראת שמים כמו שאמר רב ינאי בשבת (לא, ב) שהתורה היא השער להכנס ליראת שמים, וכמו שכתב המסילת ישרים (פ"ה) שהמביא לידי זהירות וכל המעלות של רבי פנחס בן יאיר הוא לימוד התורה, כי בראותו דרכיה ציווייה ואזהרותיה, יתעורר בו הרצון לקיים את התורה ולדקדק במעשיו, וזהו המבוא לכל מעלות הנפש, והתורה עצמה היא גם סוף כל ההשגות ברוחניות שאין זוכים לה אלא מי שנפשו שלימה  ואינו בעל מום בנפשו, ואפי' גופו צריך להיות שלם שלא יטרידהו ולא יפריע לו להתעמק כדי להבין ולהשכיל.

ומובן שיסוד קבלת התורה אינו בזה שהסכימו לקבל עליהם את העונשים, דזה אינו כיון שקבלת התורה והברית שנכרתה על שמירת התורה הם שני דברים, (וכך כתב גם מרן הגרא"ז יגל בספרו עה"ת בפ' משפטים), וקבלת התורה הוא הרצון ללמוד התורה ולהבינה כראוי ולקיימה כדי להדבק בדרכיו, וזהו העוה"ב של האדם, ומלבד זה כרת עמנו הקב"ה ברית שזהו הבטחה מצידו שאם יתרשלו בקיום התורה לא יעזבנו רק יכריחנו ולא יועילו העונשים לחזור בתשובה ושלא נאבד ח"ו. אבל עצם קבלת התורה זהו ללמוד מהתורה ומשפטיה מהי צורת האדם שהקב"ה רוצה שיהיה -  ולהיות כך, וזה  צריך להיות אצל  האדם בכל יום ויום כחדשים, ומה שאמרו העל שאמר הקב"ה שיקראו פרשת מתן תורה בחג השבועות הוא כדי להזכר במעמד הר סיני, ועל זה לחדש את הקבלה והרצון לבנות את עצמו על ידי התורה, והקב"ה יעזרנו לזכות לזה כל אחד ואחד לפי דרגתו בהבנת עמקי סודותיה.