דברי מרן ראש הישיבה רבינו הגר"ג אדלשטיין שליט"א בעצרת המספד

דברי רבינו הגדול מרן ראש הישיבה

הגאון הגדול רבי גרשון אדלשטיין שליט"א

בעצרת המספד ככלות השבעה להסתלקותו של רבינו הגדול רבן ומאורן של ישראל

מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי מיכל יהודה ליפקוביץ' זצוקללה"ה

בהיכל ישיבת פוניבז' יום שני ב' תמוז תשע"א

במעמד: מרן הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, מרן הגאון רבי אהרן ליב שטיינמן שליט"א, ומרן הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א.

 

"והחי ייתן אל לבו, אנחנו עוסקים בהספד, אבל בצוואה ביקש לא להטריח אנשים שיספידו אותו, רק מי שרוצה, ושיהיה רק לא שבחים אלא לתועלת, לזיכוי הרבים, זאת אומרת הוא רצה לזכות את הרבים גם לאחר פטירתו, בזכות, על ידי מיתתו יהיה זיכוי הרבים, להתחזק במה שצריך חיזוק על ידי דברי התעוררות להתחזק.

            אבל חיזוק סתם אי אפשר לדעת במה להתחזק, כולם רוצים חיזוק, מי לא רוצה חיזוק, כולם רוצים חיזוק, לא יודעים איך להתחזק, מנסים להתחזק כל אחד לפי מה שהוא מבין ובסוף הוא לא מצליח, במה צריך להתחזק?

            הדבר הפשוט ביותר ללמוד ממנו, מה היה עושה, איך התנהג, מילדותו עד סוף ימיו, באמת לא היה שום שינוי, שום שינוי בהנהגה באותה הדרך מדרך התורה, מה זה דרך התורה? צריך לפרט את זה לפרטים.

            כמובן העיקר זה עסק התורה, דבקות בתורה, בלי דבקות בתורה לא שייך בכלל הצלחה בשום מעלה, יש יצר הרע, רק התורה היא תבלין, בעידנא דעסיק בה, כשלא עסיק בה יש יצר הרע, עסק התורה, עסק לאו דווקא לימוד, אלא גם מחשבות וצרכי התורה, מעשי מצוות, עוסקים בחסד, בעבודה, בתפילה, זה הכל נקרא עסק על פי התורה, אז יש הצלחה והתעלות.

            אבל זה תלוי גם במהותה אדם, בהתנהגותו של האדם, איך עוסקים בתורה? מה הצורה של עסק התורה? יגעתי ומצאתי תאמין, מצאתי תאמין זה לפי היגיעה כך ההצלחה, יש עוד המשך, יש סייעתא דשמיא, לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא היא, סייעתא דשמיא זה מה יעשה אדם ויחכם, צריך תפילה, אז ויחכם, אולי זה גם כן נחשב רק - מסתמא זה הפירוש לאוקמי גירסא.

אבל יש עוד גמרא שיותר מפורש מה ההכנה לפני התפילה, לפני העסק, ממדבר מתנה, אם עושה אדם עצמו כמדבר, עסק התורה כמדבר שהוא הפקר לכל, הפקר לכל, כל מי שבא מבקש ללמוד איתו אז הוא מלמד, מבקש חסד הוא עושה חסד, מדבר כולל גם חסד של גשמיות וחסד של רוחניות, הכל כמדבר, כתוב אצל יואב ביתו כמדבר על גשמיות, וזה ממדבר מתנה, אז התורה במתנה, זה לא יגעתי ומצאתי, זה לא לפי היגיעה, יותר מהיגיעה, זה כבר מתנה, זה לא שכר, זה יותר מהשכר המגיע, זה מתנה, ככה זה ההצלחה בתורה אם ממדבר מתנה.

וזה ראינו וידענו אצל שמהזמן שידוע לי, לי ידוע בארץ ישראל מחברון, כל מי שרצה עזרה בתורה, אולי גם בדברים אחרים, על זה לא שמעתי אבל אני בטוח שכן, בתורה אז היה סבר פנים יפות, עוזר לו, עונה לו, עד שיבין, עם כל הלב ועם כל הכוחות הנפש, עם כל המוח, שיבין, שייצא ברכוש של תורה, תורה שיש עימה חסד, תורת חסד, זה התחיל בתור בחור צעיר בישיבה, היה תל תלפיות, עד שנחלש, לא היה לו כבר כוח, היה זקוק לטיפול רפואי מאפיסת הכוחות, עד כדי כך!

            כבר רבי עקיבא איגר אומר בצוואה שלו שלא יכתבו עליו שום שבחים, על המצבה כמדומני, רק שהיה מלמד תורה מתוך יסורים, מגיל קטן, מגיל שש עשרה נדמה לי, זה היה רבי עקיבא איגר, לכן יצא רבי עקיבא איגר, רבי עקיבא איגר יצא כזה רבי עקיבא איגר שרבי חיים וואלוז'ינער אמר עליו שהוא כאחד מן הראשונים, מכל האחרונים נחשב רבי עקיבא איגר כאחד מן הראשונים, כך אמר רבי חיים וואלוז'ינער על רבי עקיבא איגר, בזכות ללמד תורה, תורת חסד, מתוך יסורים, יסורים זה גם לאו דווקא כאבים, מתוך מאמצים זה גם יסורים.

            תורה עם מאמץ זה יסורים, זה יסורים ממרקים, כך כתוב ברבינו יונה שער הרביעי, זה יסורים שממרקים, זה מכפרים כפרה של יסורים, על ידי תורה בעמלה של תורה עם כל הכוחות, זה שייך, אז זוכים למתנה, מתנה זה למעלה מן הטבע, למעלה מן הכישרונות, למעלה מן הכוחות הגוף, וזה ראינו, וזה שייך לכל אחד ואחד, כל אחד יכול להיות כמדבר, תורת חסד, חסד, לעזור ולעזור לשני בכל מה שצריך, או תורה או חסד, לא משנה, זה כמדבר.

ממדבר מתנה וממתנה נחליאל, עוד דרגה נחלו קל, אין לנו מושג מה הפירוש נחלו קל, עוד דרגה של תורה, מנחליאל במות, במות אנחנו מבינים, עולה לגדולה, מה זה לגדולה? כתר תורה, לגדולה! לגדולה זה נקרא השפעה גדולה, השפעה על ציבור גדול, זה הגדולה, מנחליאל במות, השפעה של תורה, של דרכי התורה.

            זה מה שראינו, ראינו, הרבה שנים כבר, שמשפיע על הדור, על יחידים ועל ציבור, עד כדי כך אמונת חכמים כזאת הייתה בו, הרבה אנשים מבקשים ברכות, סומכים עליו, והוא היה עוזר, וזה הצליח, עד כדי כך שיש ציבור גדולה יום, אני מכיר חלק מהם, אומרים שיש הרבה מאד, שכל דבר היה בהתייעצות איתו, היה להם כמו אב, יש להם אב, אחד אמר לי היה לי עוד אב, מה שהאבא שלי לא יכול לתת לי הוא נתן לי, כאלה שמרגישים יתמות, ממש מרגישים יתמות, אין להם על מי להישען.

זהו הנחליאל במות, זה תורת חסד, כזו השפעה, וזה השפעה לא רק על יחידים, השפעה על כל הסביבה, על כל העולם כולו, מי לא שמע ממנו, בכל העולם היה שמעו הטוב, השפעתו, הספרים שלו, דברי ההדרכה, דברי החיזוק, מנחליאל במות, וזה זוכים על ידי הדרך הזו שכל אחד יכול ללמוד ולהתחיל, ההתחלות קשות קצת, אבל כשמתחילים אחר כך יש סייעתא דשמיא, אחר כך אומר רש"י יערב לכם, אחר כך זה כבר נעים, רק ההתחלה קשה.

            אבל יש עוד דבר שהגמרא אומרת מבמות הגיא, הגיס דעתו, שייך הגיס דעתו, עלה לגדולה עד כדי כך עלה לגדולה שייך הגיס דעתו, ואז מבמות הגיא זה לא ירידה זה כבר נפילה, גיא זה לא ירידה, זה עמוק מאד, זה נפילה, זה לא ירידה, זה יותר מירידה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, זה מדרון, עד כדי כך, רק הגיס דעתו, רק בלב.

לכן רואים, גם בגמרא רואים את זה, יש מעשים שהיו, שם זה לא היה עד כדי כך, לוי בר סיסין, עשו לו בימה שידרוש, והוא שכח מה לומר, הלל גם כן התחיל מקנטרן בדברים, קצת משהו זה כבר נקרא יוהרא, הוא הרגיש איזה משהו מיד שאלו שאלה והוא לא ידע מה לענות, שכח את ההלכה, חכמתו מסתלקת, זה לא הגיא, אבל זה משהו.

לכן רואים שרב ומר זוטרא חסידא, זה גמרא בסנהדרין, כשהיו מקבלים כבוד נבהלו מהכבוד, רב אמר פסוקים של הכנעה, מהפחד, מבמות הגיא חס ושלום, מר זוטרא חסידא, אמרו פסוקים, כך דרך הגדוליםש מפחדים מחשש סכנה של הגיס דעתו, אז אוי ואבוי.

והיו דברים כאלה, ירבעם בן נבט היה גדול הדור, אחיה השילוני בחר אותו על פי נבואה למלך ישראל, בתורה היה גדול הדור בתורה, כולם כעשבי השדה, גם סתרי תורה, עד כדי כך, בסוף מה קרה בסוף? הכבוד, רחבעם יישב והוא יעמוד, אז מצא לו היתר, אפשר להסביר את זה איזה הוראת היתר היה, היצר הרע יכול לפתות, אבל לא הזמן עכשיו להסביר איך שייך הוראת היתר עד כדי כך, על כל פנים ככה זה המציאות, לכן גדולי עולם פחדו מזה, אמרו פסוקים, אחרת אי אפשר לדעת.

את זה ראינו אצלו גם כן, הוא פחד מאד מכבוד, פחד, מה יהיה, מה יהיה, מה יכול להיות, זה מה שכתוב, כי אתם המעט מכל העמים, כי אתם המעט - ממעיטים עצמכם, אומרת הגמרא ככה, נתתי גדולה לאברהם אמר ואנוכי עפר ואפר, למשה אמר ונחנו מה, לדוד אמר ואנוכי תולעת ולא איש, מה הפשט? 'תולעת' זה יותר מאפר, 'מה' זה פחות אפילו מאפר, דרגת הענווה של משה רבינו זה יותר מכולם, אברהם אבינו פחות, זה 'אפר', דוד המלך עוד יותר פחות, זה תולעת, זה בעל חי, מה זאת אומרת, מה הפירוש בזה, שכל אחד יהיה כמו משה רבינו?

רואים שענווה, כמו שהזכירו קודם, צריך סייעתא דשמיא, רק מה, איך הסייעתא דשמיא? הגדולה נותנת כוחות לענווה, ענווה זה הכרת האמת, בהירות המציאות האמיתית שאין לי במה להחשיב את עצמי, שזה המציאות האמיתית, כל ספרי המוסר מסבירים את זה שאין במה להחשיב את עצמי, אז כל אחד לפי גדלותו, לפי הגדולה אפשר להכיר יותר את האמת, נתתי גדולה לאברהם, אחרי הגדולה אז ממעטים את עצמכם, בלי גדולה אי אפשר, בלי גדולה, בלי דרגה גבוהה של תורה, בלי מדרגה גבוהה ביראת שמים ובמידות טובות, כשאין הדרגה הזאת אין ההבנה ואין ההכרה בהכרת המציאות האמיתית של ונחנו מה.

אברהם אמר ואנוכי עפר ואפר, יותר הוא לא היה יכול להגיע, כך רואים, כך כתוב, ודוד המלך אמר תולעת, משה רבינו זכה לגדולה יותר, קיבל תורה מסיני, הוא קיבל סייעתא דשמיא כזאת עניו מכל האדם אשר על פני האדמה, אין עניו כזה, אין כזה דרגה של ענווה, כתוב תלמידו של משה רבינו, תלמידו של עזרא הסופר, כתוב על הלל הזקן, על שמואל הקטן, תלמידו, אבל רק תלמידו, תלמיד זה פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה, זה תלמיד, זה לא אותה הדרגה.

            אבל על כל פנים כל אחד לפי מדרגתו, כל כמה שהוא עולה ומתעלה לפי דרך התורה, כל אחד לפי כוחו מה שבידו לעשות, כמובן כל אחד יש לו כוחות, צריך לדעת איך לנצל את הכוחות אבל יש כוחות, יכול להגיע לדרגה עד מתנה, מנחליאל במות, אבל עם כל דרגה להוסיף ענווה, להוסיף ענווה שזה המעלה הגדולה ביותר של כל המידות הטובות.

 

אם אנחנו רואים את ההשפעה הגדולה שהיה לו, השפעה של זיכוי הרבים בתורה, כוללי טהרות, הרבה כוללים של טהרות, מאות אברכים גדולי תורה עוסקים בטהרות, זה דבר שלא היה לעולמים, זכות כזאת שמן השמים הניחו לו מקום להתגדר בו, לא שמענו דבר כזה אף פעם, תורה, חסד, השפעה של יראת שמים, אז זה הכל זה בא מזכויות קודמות, משה זכה וזיכה את הרבים, זכה ואחר כך זיכה את הרבים, קודם זכה.

            חסר לנו ההשפעה, כשיש אדם גדול, גדול מאד כמו שהיה לנו, חסרה ההשפעה, מיתת צדיקים מכפרת כתוב, מה הפשט מכפרת, הזכירו כבר קודם שזה כמו חורבן בית המקדש, אפילו יותר מזה, אז איך זה מכפר, הפוך, זה חורבן, איך חורבן מכפר?

אלא הפירוש הוא ככה, מיתת צדיקים מכפרת, מיתת צדיקים מעוררת לתשובה, כתוב, רש"י מביא את זה, גם זה גמרא, ממקדשיך, כשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתיירא מתעלה ומתקלס, מתיירא, מוסיפים יראת שמים, בצדיקים מידת הדין? מה זה? מיתה?

חטא, אין מיתה בלא חטא, חטא - מה זה חטא? שוגג שהוא לא יודע בכלל שחטא, רק ארבעה מתו בעטיו של נחש, יותר אין, משהו-משהו איזה דק מן הדק לפי גודל דרגתו מן השמים רוצים לנקות אותו לגמרי שיהיה נפש נקי וצדיק נותנים את המיתה, נקי וצדיק, מוכרחים ככה, ככה זה, חוץ מאליהו הנביא שנהיה מלאך, אליעזר עבד אברהם נכנס חי לגן עדן, אבל ככה כל הצדיקים שבעולם אין מיתה בלא חטא, זה מידת הדין, זה הגזירה של מות תמות, חטא עץ הדעת.

אז ממילא אם רואים דין בצדיקים אז מתיירא, אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר, כל אחד צריך לחשוש מה איתי, רבי יוחנן בן זכאי, החרדה של רבי יוחנן בן זכאי, אז מתיירא, וגם מתעלה ומתקלס, מתיירא ואחר כך מגיעים גם לאהבה, מתחזקים ביראה ובאה גם האהבה, אני לא יודע מה זה בדיוק מתעלה ומתקלס, על כל פני זה דרגות של אהבה, זה מה שעכשיו, אז מיתת צדיקים מכפרת, אז זה כבר מכפרת, אבל חס ושלום אם לא מתעוררים אז זה קשה, באמת קשה.

למעשה מה שראינו ושידענו שהיה לו חיים מסודרים, כל היום היה מסודר עם שעבודים כאלה שלא שייך רגע של בטלה, שיעורים בישיבה, אחר כך עוד שיעורים ועוד שיעורים, וגם לחדש חידושים, אני זוכר כבר לפני יותר משישים שנה, אחרי שהיה השיעור בישיבה, הוא למד בכולל בפתח תקווה, ללכת ולנסוע ולחזור אחר כך, על זרעים גם כתב, התחיל לכתוב על ספר המקח לרב האי גאון, אז כל רגע פנוי אז המחשבה תפוסה ברב האי גאון בספר המקח, היה מדבר, לפני השינה, היינו באים וישנים אצלו, דברי תורה על ספר המקח, על כל העניינים האלה שהדפיס אותם אחר כך, אחר כך עוד שעבודים, מנחת יהודה, הכל לכתוב ולעסוק, היום היה מלא שאין רגע פנוי למילה מיותרת, לדיבור בטל אחד אין זמן פנוי.

ככה זה הדרך, מי שחי עם חשבון הנפש אז מסדר לו סדר יום כזה שאין פנאי לדבר, חבל על כל רגע, ברגע הזה אני יכול להספיק משהו, הוא גמר ש"ס ועוד פעם ש"ס, שיעורים בש"ס ושיעורים בכל התורה כולה, חבל על כל רגע, או להכין או לכתוב, אין רגע פנוי, זה כל אחד יכול ויש ברוך השם כאלה, יש כאלה אבל זה לא כולם, שייך שיהיה יותר, שייך שיהיו הרבה כאלה, זה המתיירא ומתעלה ומתקלס שמיתת צדיקים מכפרת על ידי ההתעוררות להתנהג כמו שהוא התנהג.

והכל היה בשמחה, הכל היה בשמחה בסבר פנים יפות, צהלתו בפניו ואבלו בלבו, היה לו חיים קשים, היו הרבה יסורים, לא כולם יודעים, המשפחה יודעת, חיים קשים, לא קלים, אבל עם צהלתו בפניו, באמת צהלתו בפניו, שמח בשמחתו של חברו, אם אדם צריך סבר פנים יפות יש סבר פנים יפות, אם צריך ייעוץ אז ייעוץ, אם צריך לשמוע אותו הוא שומע אותו, כל אחד יצא בשמחה ובעידוד, זה מה שחסר לנו ואנחנו צריכים להשלים את זה, כל אחד ואחד להשלים את מה שחסר לדור. בזכות זה יהיה באמת מליץ יושר על כולנו, על כל המשפחה ועל כל כלל ישראל ובלע המוות לנצח.