תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
כבוד המת
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
מערכת ההלכות, הדינים והמנהגים הקשורה בטיפול בנפטרים, החובה לתת להם כבוד והאיסור ח"ו לפגוע בכבוד המת, בנויה על מספר עקרונות יסוד.
א. אמונה בהשארות הנפש ותחיית המתים.
על כך כתב בספר כלבו:
"החזק והצריך לאמונתנו בתחיית המתים, כי אלו היו משליכין גוף האדם המת כאחת הנבלות, היו בני אדם אומרים נמשל כבהמות נדמו ולא היו מקבלין אמונת התחייה, כמו שהן מקבלין עם קבורתו, בראותם כי יבנו לו בית וילבישנו. וכל שכן בראותם כי יקברוהו אצל אבותיו ובני משפחתו, להיות עתידים לעמוד יחד בני המשפחה ולקיים זאת האמונה ההכרחית נכתב בתורה, מה שבא בקבורת האבות ובקפדותם במקום קבורתם ושכבתי עם אבותי, ורבותי ז"ל אמרו על זה, למה האבות תובעין ומחבבין קבורת ארץ ישראל, אמר רבי פלוני דברים בגו "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" נמצא שהכוונה היא לאמונת התחייה לחזק האמונה הזאת אמרו "עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן" ולא על כל אדם אמרו רק על הצדיקים, ועל הדרך הזה היא ההקפדה ברוב כבוד גופות המתים."
ב. הגוף נתקדש כי שימש משכן לנשמה.
על כך כתב בשו"ת חתם סופר חלק ב' (יורה דעה סימן של"ו):
"אך בני ישראל מאמינים גם אדם כי ימות באהל עדיין במותו נקרא אדם פנימי ולא פגר (קערפער) כי גם בגופו שהיה נרתיק לנשמה נשאר בו לחלוחי' קדושה ונוהגים בו כבוד"
והוסיף על כך בספר מעבר יבוק (עמוד רלז):
"הנשמה, לאחר שמת האדם, רואה מה שעושים לגוף"
עקרונות אלו מנחים את אנשי החסד המוכנים בכל עת לטפל בכבוד הראוי במתי ישראל.
מערכת ההלכות, הדינים והמנהגים הקשורה בטיפול בנפטרים, החובה לתת להם כבוד והאיסור ח"ו לפגוע בכבוד המת, בנויה על מספר עקרונות יסוד.
א. אמונה בהשארות הנפש ותחיית המתים.
על כך כתב בספר כלבו:
"החזק והצריך לאמונתנו בתחיית המתים, כי אלו היו משליכין גוף האדם המת כאחת הנבלות, היו בני אדם אומרים נמשל כבהמות נדמו ולא היו מקבלין אמונת התחייה, כמו שהן מקבלין עם קבורתו, בראותם כי יבנו לו בית וילבישנו. וכל שכן בראותם כי יקברוהו אצל אבותיו ובני משפחתו, להיות עתידים לעמוד יחד בני המשפחה ולקיים זאת האמונה ההכרחית נכתב בתורה, מה שבא בקבורת האבות ובקפדותם במקום קבורתם ושכבתי עם אבותי, ורבותי ז"ל אמרו על זה, למה האבות תובעין ומחבבין קבורת ארץ ישראל, אמר רבי פלוני דברים בגו "אתהלך לפני ה' בארצות החיים" נמצא שהכוונה היא לאמונת התחייה לחזק האמונה הזאת אמרו "עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן" ולא על כל אדם אמרו רק על הצדיקים, ועל הדרך הזה היא ההקפדה ברוב כבוד גופות המתים."
ב. הגוף נתקדש כי שימש משכן לנשמה.
על כך כתב בשו"ת חתם סופר חלק ב' (יורה דעה סימן של"ו):
"אך בני ישראל מאמינים גם אדם כי ימות באהל עדיין במותו נקרא אדם פנימי ולא פגר (קערפער) כי גם בגופו שהיה נרתיק לנשמה נשאר בו לחלוחי' קדושה ונוהגים בו כבוד"
והוסיף על כך בספר מעבר יבוק (עמוד רלז):
"הנשמה, לאחר שמת האדם, רואה מה שעושים לגוף"
עקרונות אלו מנחים את אנשי החסד המוכנים בכל עת לטפל בכבוד הראוי במתי ישראל.
