כבוד המת

מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב

חכמינו דורשים להקפיד הקפדה מיוחדת על כבוד המת במיוחד לאותם אנשי הקודש העוסקים בטיפול בגופו של המת.

אחת הסיבות להקפדה זו היא העובדה כי המת מודע לפגיעה בכבודו ואף זוכר זאת גם לאחר פטירתו מן העולם.

אחת הראיות כי המת יודע, גם לאחר מותו, את אשר עשו עמו, הוא הסיפור הבא המובא בספרו של אחד מגדולי הראשונים, בעל "אור זרוע" (חלק ב' הלכות שבת סימן מ"ב).

 

"ואני הכרתי יהודי אחד מוורמ"ש והיו קורין אותו ר' בונים והיה זקן וקובר מתים ושמעתי אל נכון ואל האמת שפעם אחת השכים לבית הכנסת וראה אדם אחד יושב לפני בית הכנסת ובראשו כתר של עשבים ונתפחד כסבור שהוא שד, וקראו ואמר לו, וכי אינך פלוני שמת עתה וקברתיך, ואמר לו הין. וא"ל היאך אתה באותו עולם. ואמר לו היטב עד מאוד. וא"ל מה זכיות יש לך והלא אתה היית אדם כל דהו, וא"ל רק באותו זכות שהייתי אומר ברכות  בקול נעים בביהכ"נ בזכות זה הביאוני בגן עדן ומכבדין אותי וזה לך הסימן שאני הוא המדבר אליך כי תראה בית יד חילוקי שקרוע שקרעת לי כשהלבשתני התכריכין ושאל לו מה זה שבראשך וענהו הם עשבים שבג"ע ששמתי בראשי כדי לבטל ריח רע מעלי של זה העולם".

 

בסיפור זה זוכר המת מי הלביש לו תכריכים ואף שם לב כי ר' בונים, זה שהלבישו תכריכים, קרע את "בית יד חלוקי".

 

ואין מזרזים אלא למזורזים !