עצימת עיני הנפטר

מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב

נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן שנ"ב סעיף ד') מעצימין עיניו של מת, ובספר ברכי יוסף (יורה דעה סימן שנ"ב סעיף ג') כתב שעצימת עיני הנפטר תעשה דווקא על ידי בני הנפטר: "מצוה שבנו יעמץ עיניו. ובמדרשו של הרשב"י (זוהר ח"א דף רכו ע"א) על פסוק ויוסף ישית ידו האריכו בזה".

בספר מעבר יבק (שפתי רננות פרק ט') כתב, כי על פי דברי הזוהר בפרשת שלח ובפרשת ויחי - יש תועלת למת אם הבן עוצם את עיניו של המת: "כי סתימת העיניים על ידי הבן הוא סיוע לדינא דקברא". וכן כתב שם: "וטוב שהיורש ממנו יעשה לו תיקון זה". ועוד הוסיף שם, שאם אין לנפטר בן, מצווה לעומדים שם לסתום עיניו.

לאחר שעוצמים את עיניו של המת שמים מעט עפר על העיניים וכן מובא בקונטרס היחיאלי (בית עולמים עמוד מ"ו): "ומשימים עפר על עיניו בגמר הלבשתו והמצווה בבנו קודם או באחד מאוהביו כמו שכתוב רמז לזה מן התורה "יוסף ישית ידו על עיניך" ורמז לזה אומרים לו גם כן "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".

יש בענין זה מנהגים שונים:

 יש נוהגים שפעולה זו עושים רק לאב ולא לאם ויש נוהגים לעשות זאת גם לאם.

יש נוהגים כי רק הבן הבכור עושה זאת ויש נוהגים כי כל הבנים הזכרים יעשו זאת.

ויש מקומות שפעולה זו נעשית רק על ידי אנשי החברה קדישא ולא מרשים לבנים לנגוע במת כלל. ונהרא ונהרא ופשטיה.