תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
אסור לשנות בטיפול בנפטרים
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
אחד הכללים החשובים ביותר בטיפול בנפטרים הוא, שאין לשנות בדרך הטיפול בין נפטר לנפטר,
אלא יש לטפל בהם בצורה שווה.
בספר "לחם הפנים", בקונטרס אחרון, מסופר מעשה באישה אחת שצוותה לפני מותה לשנות את התכריכים ולהלביש לה בגד אחר, שונה מהמנהג. ופסק שם שיש לקיים את בקשתה. והביא ראיה לכך מתלמוד ירושלמי שרב ירמיה שציווה שלאחר מותו ינעילו לו מנעלים לרגליו, למרות שלא היה מנהג כזה לשאר מתים וכך עשו.
אולם בספר "בית לחם יהודא" (יו"ד שס"ד) כתב על כך: "ולי נראה שאין ראיה מהירושלמי שבזמניהם לא היה להם כלל מנהג, אלא כל אחד היו עושים אחר המיתה כפי רצונו ובפרט שציוום כך ... אבל בזמנינו שיש מנהג ותיקין בתכריכין כיצד יעשו, ואם משנה המנהג, הוא בזיון גדול לשאר מתים הראשונים כמו שכתב בספר חסידים שאל ישנה ממנהג הקודמים משום בזיון המתים". וסיים שם: "ולכן אין לשנות המנהג".
וכן בשו"ת "מהר"ם גלאנטי" (סימן ו') כתב: "ולכן ראוי למחות בידו שלא ישנה ממה שנהגו הסופרי' זה ימים ושנים נהר נהרי ופשטיה וכל שינוי רע וידו על התחתונה והמקיים דברי חז"ל יוסיפו עליו שנות חיים אל תטוש תורת אמך מנהג שנהגו אנשי עירו אין לשנות".
וכן נאמר בענין טהרת המת כפי שכתב בשו"ת "אגרות משה" (יורה דעה חלק ג' סימן קל"ז) וזה לשונו: "הנה ענין הטהרה שנהגו למתים בכל מקום ומקום אין לשנות בין מת למת וגם אין לשנות בכל מקום לפי המנהג שנהגו שם שהכל נעשה על פי חכמי וגדולי התורה וכמבואר הכל במעבר יבוק ועוד ספרים".
וכך קבע בשו"ת "חתם סופר" חלק ב' (יורה דעה ח"ו) עיקרון: "כי מנהג ישראל תורה היא והכלל החדש אסור מן התורה בכל מקום והישן ומיושן משובח ממנו".
וכן ב"ערוך השולחן" (אורח חיים הלכות שבת סימן רצ"ג): "ומנהג ישראל תורה היא ואין לשנות שום מנהג שהנהיגו קדמונים".
אחד הכללים החשובים ביותר בטיפול בנפטרים הוא, שאין לשנות בדרך הטיפול בין נפטר לנפטר,
אלא יש לטפל בהם בצורה שווה.
בספר "לחם הפנים", בקונטרס אחרון, מסופר מעשה באישה אחת שצוותה לפני מותה לשנות את התכריכים ולהלביש לה בגד אחר, שונה מהמנהג. ופסק שם שיש לקיים את בקשתה. והביא ראיה לכך מתלמוד ירושלמי שרב ירמיה שציווה שלאחר מותו ינעילו לו מנעלים לרגליו, למרות שלא היה מנהג כזה לשאר מתים וכך עשו.
אולם בספר "בית לחם יהודא" (יו"ד שס"ד) כתב על כך: "ולי נראה שאין ראיה מהירושלמי שבזמניהם לא היה להם כלל מנהג, אלא כל אחד היו עושים אחר המיתה כפי רצונו ובפרט שציוום כך ... אבל בזמנינו שיש מנהג ותיקין בתכריכין כיצד יעשו, ואם משנה המנהג, הוא בזיון גדול לשאר מתים הראשונים כמו שכתב בספר חסידים שאל ישנה ממנהג הקודמים משום בזיון המתים". וסיים שם: "ולכן אין לשנות המנהג".
וכן בשו"ת "מהר"ם גלאנטי" (סימן ו') כתב: "ולכן ראוי למחות בידו שלא ישנה ממה שנהגו הסופרי' זה ימים ושנים נהר נהרי ופשטיה וכל שינוי רע וידו על התחתונה והמקיים דברי חז"ל יוסיפו עליו שנות חיים אל תטוש תורת אמך מנהג שנהגו אנשי עירו אין לשנות".
וכן נאמר בענין טהרת המת כפי שכתב בשו"ת "אגרות משה" (יורה דעה חלק ג' סימן קל"ז) וזה לשונו: "הנה ענין הטהרה שנהגו למתים בכל מקום ומקום אין לשנות בין מת למת וגם אין לשנות בכל מקום לפי המנהג שנהגו שם שהכל נעשה על פי חכמי וגדולי התורה וכמבואר הכל במעבר יבוק ועוד ספרים".
וכך קבע בשו"ת "חתם סופר" חלק ב' (יורה דעה ח"ו) עיקרון: "כי מנהג ישראל תורה היא והכלל החדש אסור מן התורה בכל מקום והישן ומיושן משובח ממנו".
וכן ב"ערוך השולחן" (אורח חיים הלכות שבת סימן רצ"ג): "ומנהג ישראל תורה היא ואין לשנות שום מנהג שהנהיגו קדמונים".
