תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
חסד עם החיים ועם המתים
מאת הרה"ג יעקב רוז'ה שליט"א - רב יחידת זק"א תל אביב
במסכת מועד קטן מוזכרת האימרה; "בכו לאבלים ולא לאבדה, שהיא למנוחה - ואנו לאנחה", הקוראת למנחמים למקד את צערם בעזרה לאבלים, ולא רק באבל על הנפטר.
הרמב"ם (הלכות אבל פרק י"ד) פסק: "יראה לי שנחמת אבלים קודם לבקור חולים, שנחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם המתים".
לדעת הרמב"ם, שני פנים למצוות ניחום אבלים. הפן האחד, חסד עם החיים, לנחם את האבלים, לדבר על ליבם ולחזק אותם בשעות הקשות של האבל. אולם פן נוסף יש למצוות ניחום,חסד עם המת.
כמסופר במסכת שבת (דף קנ"ב עמוד א'): "אמר רב יהודה: מת שאין לו מנחמין הולכין עשרה בני אדם ויושבין במקומו". הגמרא מספרת על אדם שמת ולא היו לו קרובים אבלים, רבי יהודה אסף עשרה אנשים שהלכו וישבו במקומו של המת, לאחר שבעה ימים נראה המת בחלום לרבי יהודה ואמר לו: "תנוח דעתך שהנחת את דעתי".
היות ובגמרא מדובר על עשרה אנשים למדו מכך הפוסקים כי יש להתפלל באותו מקום שבו נפטר אדם. וכן כתב ב"שלטי גבורים" (מועד קטן דף כ'): "שהתנחומים שהמת מקבל היא התפילה בעשרה".
וב"ערוך השולחן" (סימן שע"ו) הסביר: "משמע בגמ' דעיקר נחת רוח של המת הוא כשיושבים במקום שמת, זהו במת שאין לו אבלים בשום מקום, אבל כשיש לו אבלים אפילו הם שלא במקום מיתתו מכל מקום כיון שמתאבלים עליו נחה רוחו"
וב"מעבר יבק" (אמרי נועם פל"ה) כתב על כוח התפילה בביתו של המת: "ובאור פני מלך חיים וחסד תנחומין להנשמה".
במסכת מועד קטן מוזכרת האימרה; "בכו לאבלים ולא לאבדה, שהיא למנוחה - ואנו לאנחה", הקוראת למנחמים למקד את צערם בעזרה לאבלים, ולא רק באבל על הנפטר.
הרמב"ם (הלכות אבל פרק י"ד) פסק: "יראה לי שנחמת אבלים קודם לבקור חולים, שנחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם המתים".
לדעת הרמב"ם, שני פנים למצוות ניחום אבלים. הפן האחד, חסד עם החיים, לנחם את האבלים, לדבר על ליבם ולחזק אותם בשעות הקשות של האבל. אולם פן נוסף יש למצוות ניחום,חסד עם המת.
כמסופר במסכת שבת (דף קנ"ב עמוד א'): "אמר רב יהודה: מת שאין לו מנחמין הולכין עשרה בני אדם ויושבין במקומו". הגמרא מספרת על אדם שמת ולא היו לו קרובים אבלים, רבי יהודה אסף עשרה אנשים שהלכו וישבו במקומו של המת, לאחר שבעה ימים נראה המת בחלום לרבי יהודה ואמר לו: "תנוח דעתך שהנחת את דעתי".
היות ובגמרא מדובר על עשרה אנשים למדו מכך הפוסקים כי יש להתפלל באותו מקום שבו נפטר אדם. וכן כתב ב"שלטי גבורים" (מועד קטן דף כ'): "שהתנחומים שהמת מקבל היא התפילה בעשרה".
וב"ערוך השולחן" (סימן שע"ו) הסביר: "משמע בגמ' דעיקר נחת רוח של המת הוא כשיושבים במקום שמת, זהו במת שאין לו אבלים בשום מקום, אבל כשיש לו אבלים אפילו הם שלא במקום מיתתו מכל מקום כיון שמתאבלים עליו נחה רוחו"
וב"מעבר יבק" (אמרי נועם פל"ה) כתב על כוח התפילה בביתו של המת: "ובאור פני מלך חיים וחסד תנחומין להנשמה".
