תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
עליה לקברים בחודש ניסן
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
בעניין זה מצינו מנהגים שונים:
א. בשו"ת "מלמד להועיל" חלק ב' (יורה דעה) סימן קמ"ה כתב: "על כן נראה מי שלא הלך על הקבר בערב ר"ח ניסן ויש לו יאהרצייט בניסן יש להתיר לו לילך בניסן, אך לא יאמר כל התחנות שאומרים בשאר ימות השנה אלא תחנת ההשכבה או תחנה של יאהרצייט הכל לפי הענין".
ב. בספר "גשר החיים" (עמוד ש"ז) כתב: "ואפילו בחודש ניסן עולין לבית הקברות ליאר צייט ולשלושים ולשבעה לומר שם מזמורי תהילים לעלוי נשמת והקדיש אלא שאין אומרים ההשכבה".
ג. בספר "חיים וחסד" עמ' ש"מ - (הרב שמואל פנחסי) כתב: "מותר לעלות בחודש ניסן לקבר הנפטר כשחל יום שבעה או שלושים וכן יום פקודת השנה בימים שלפני החג או אחרי החג".
ובהערות שם: "הרב משה אמריליו בשו"ת דבר משה (יו"ד סימן י"ח) התיר לעלות בחודש ניסן ושכן עשו מעשה גדולי ישראל לעלות אחר הפסח לציון וקבר אביהם".
ד. בספר נפש כל חי", עמ' קיג - (הרב יצחק רצאבי) כתב: " כי בכל חודש ניסן רבים נוהגים להתיר".
ה. בספר "מועד לכל חי", עמ' קי"ח - (הרב אליהו ביטון) כתב: "יש שנהגו שאין עולים לבית הקברות כל חודש ניסן, ויש שמקילים בזה ובמקום הצורך המקל בזה יש לו על מה לסמוך. ובפרט אם זה לצורך אזכרת השבעה השלושים ואזכרת השנה".
ו. בספר "נטעי גבריאל", עמ' תר"ח - (הרב גבריאל ציננער) כתב: "יש שאין הולכים להתפלל על הקברים בחודש ניסן מפני שהם ימי רחמים ולכן מי שיש לו יארצייט בחודש ניסן הולך שם בערב ראש חודש ניסן. ומכל מקום, אם לא הלך בערב ראש חודש ניסן, אפשר לילך ביום היארצייט, אך לא יאמר התחינות שאומרים בשאר ימות השנה. ויש אומרים דביום היארצייט של אבותיו וכל שכן על קברי צדיקים מותר לילך להתפלל בחודש ניסן".
להלכה:
א. אם חל סיום שבעה או שלושים או יום השנה בחודש ניסן, לדעת רוב הפוסקים מותר לעלות לבית הקברות אך יש לקצר באמירת התפילות.
ב. אם יום השנה חל בימי חג הפסח או בחול המועד יש לעלות בערב ראש חודש ניסן או לדחות את העליה לקבר ל-ב' באייר.
ג. בימי חול המועד אסור לעלות לבית הקברות.
ד. יש מתירים לעלות לקברי צדיקים בחול המועד לצורך תפילה על חולה.
בעניין זה מצינו מנהגים שונים:
א. בשו"ת "מלמד להועיל" חלק ב' (יורה דעה) סימן קמ"ה כתב: "על כן נראה מי שלא הלך על הקבר בערב ר"ח ניסן ויש לו יאהרצייט בניסן יש להתיר לו לילך בניסן, אך לא יאמר כל התחנות שאומרים בשאר ימות השנה אלא תחנת ההשכבה או תחנה של יאהרצייט הכל לפי הענין".
ב. בספר "גשר החיים" (עמוד ש"ז) כתב: "ואפילו בחודש ניסן עולין לבית הקברות ליאר צייט ולשלושים ולשבעה לומר שם מזמורי תהילים לעלוי נשמת והקדיש אלא שאין אומרים ההשכבה".
ג. בספר "חיים וחסד" עמ' ש"מ - (הרב שמואל פנחסי) כתב: "מותר לעלות בחודש ניסן לקבר הנפטר כשחל יום שבעה או שלושים וכן יום פקודת השנה בימים שלפני החג או אחרי החג".
ובהערות שם: "הרב משה אמריליו בשו"ת דבר משה (יו"ד סימן י"ח) התיר לעלות בחודש ניסן ושכן עשו מעשה גדולי ישראל לעלות אחר הפסח לציון וקבר אביהם".
ד. בספר נפש כל חי", עמ' קיג - (הרב יצחק רצאבי) כתב: " כי בכל חודש ניסן רבים נוהגים להתיר".
ה. בספר "מועד לכל חי", עמ' קי"ח - (הרב אליהו ביטון) כתב: "יש שנהגו שאין עולים לבית הקברות כל חודש ניסן, ויש שמקילים בזה ובמקום הצורך המקל בזה יש לו על מה לסמוך. ובפרט אם זה לצורך אזכרת השבעה השלושים ואזכרת השנה".
ו. בספר "נטעי גבריאל", עמ' תר"ח - (הרב גבריאל ציננער) כתב: "יש שאין הולכים להתפלל על הקברים בחודש ניסן מפני שהם ימי רחמים ולכן מי שיש לו יארצייט בחודש ניסן הולך שם בערב ראש חודש ניסן. ומכל מקום, אם לא הלך בערב ראש חודש ניסן, אפשר לילך ביום היארצייט, אך לא יאמר התחינות שאומרים בשאר ימות השנה. ויש אומרים דביום היארצייט של אבותיו וכל שכן על קברי צדיקים מותר לילך להתפלל בחודש ניסן".
להלכה:
א. אם חל סיום שבעה או שלושים או יום השנה בחודש ניסן, לדעת רוב הפוסקים מותר לעלות לבית הקברות אך יש לקצר באמירת התפילות.
ב. אם יום השנה חל בימי חג הפסח או בחול המועד יש לעלות בערב ראש חודש ניסן או לדחות את העליה לקבר ל-ב' באייר.
ג. בימי חול המועד אסור לעלות לבית הקברות.
ד. יש מתירים לעלות לקברי צדיקים בחול המועד לצורך תפילה על חולה.
