תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
מנהג ניחום אבלים בשורה
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
המנהג לנחם אבלים לאחר הקבורה על ידי עשית שורה של מנחמים, מוזכר בגמרא, מסכת סנהדרין (דף י"ט עמוד א'): "תנו רבנן: בראשונה היו אבלים עומדין, וכל העם עוברין והיו שתי משפחות בירושלים מתגרות זו בזו; זאת אומרת: אני עוברת תחלה, וזאת אומרת: אני עוברת תחלה. התקינו שיהא העם עומדין ואבלים עוברין. אמר רמי בר אבא: החזיר רבי יוסי את הדבר ליושנו בציפורי, שיהיו אבלים עומדין וכל העם עוברין."
ורש"י במסכת כתובות (דף ח' עמוד ב') כתב: "בשורה - כשהיו חוזרין מן הקבר היו עושין שורה סביב האבל לנחמו ומושיבין אותו והן עומדים סביב"
וכן פרש רש"י במסכת ברכות (דף י"ז עמוד ב') "לשורה - שהיו מנחמין את האבל בהקף שורה סביבותיו בשובם מן הקבר".
וברמב"ם (הלכות אבל פרק י"ג) כתב תאור מפורט כיצד נוהגים בשורה: "כיצד מנחמין את האבלים, אחר שקוברין את המת מתקבצין האבלים ועומדין בצד בית הקברות, וכל המלוין את המת עומדין סביב להן שורה לפני שורה ואין שורה פחותה מעשרה ואין אבלים מן המנין.
האבלים עומדין לשמאל המנחמין וכל המנחמין באין אצל האבלים אחד אחד, ואומרים להן "תנוחמו מן השמים".
לדעת הרמב"ם האבל עומד וכל המנחמים עוברים לפניו בשורה לנחמו.
וכן כתב הרמב"ן בתורת האדם: "וכל העם עוברין שורות שורות על הסדר שהושבו, ועוברין משמאל האבלים ואומרין להם כל אחד ואחד תתנחם מן השמים"
בהלכות רי"ץ גיאת (הלכות אבל עמוד ריח) הביא את שני המנהגים של שורה כפי שמוזכר בגמרא בסנהדרין: "ובשורה כשהן עומדין אומרין דברי תנחומין לאבל, יש מקום שעומדין כל העם שורות שורות ואבלים עומדים על שמאלם ועומדין שורה שורה אחת מתנחמת ויש מקום שהעם עומדין שורות שורות ואבלים עוברין עליהן והם מנחמין אותם"
ובשולחן ערוך אורח חיים (סימן ע"ב) הביא את המנהג ולא פרש כיצד עושים זאת: "קברו את המת וחזרו האבלים לקבל תנחומין, וכל העם הולכין אחריהם ממקום הקבר למקום שעומדים שם האבלים לעשות שורה לקבל תנחומין".
להלכה :
א. המנהג הנהוג כיום הוא כפי המנהג הקדום המופיע במסכת סנהדרין, המנחמים עומדים בשתי שורות, האבלים עוברים בין השורות והמנחמים אומרים להם המקום ינחם אתכם וכו'.
ב. כיוון שניחום אבלים הוא מצווה שבין אדם לחברו, נוהגים לעשות שורה גם ביום שאין אומרים תחנון וכן גם לאחר לוויה בחול המועד.
המנהג לנחם אבלים לאחר הקבורה על ידי עשית שורה של מנחמים, מוזכר בגמרא, מסכת סנהדרין (דף י"ט עמוד א'): "תנו רבנן: בראשונה היו אבלים עומדין, וכל העם עוברין והיו שתי משפחות בירושלים מתגרות זו בזו; זאת אומרת: אני עוברת תחלה, וזאת אומרת: אני עוברת תחלה. התקינו שיהא העם עומדין ואבלים עוברין. אמר רמי בר אבא: החזיר רבי יוסי את הדבר ליושנו בציפורי, שיהיו אבלים עומדין וכל העם עוברין."
ורש"י במסכת כתובות (דף ח' עמוד ב') כתב: "בשורה - כשהיו חוזרין מן הקבר היו עושין שורה סביב האבל לנחמו ומושיבין אותו והן עומדים סביב"
וכן פרש רש"י במסכת ברכות (דף י"ז עמוד ב') "לשורה - שהיו מנחמין את האבל בהקף שורה סביבותיו בשובם מן הקבר".
וברמב"ם (הלכות אבל פרק י"ג) כתב תאור מפורט כיצד נוהגים בשורה: "כיצד מנחמין את האבלים, אחר שקוברין את המת מתקבצין האבלים ועומדין בצד בית הקברות, וכל המלוין את המת עומדין סביב להן שורה לפני שורה ואין שורה פחותה מעשרה ואין אבלים מן המנין.
האבלים עומדין לשמאל המנחמין וכל המנחמין באין אצל האבלים אחד אחד, ואומרים להן "תנוחמו מן השמים".
לדעת הרמב"ם האבל עומד וכל המנחמים עוברים לפניו בשורה לנחמו.
וכן כתב הרמב"ן בתורת האדם: "וכל העם עוברין שורות שורות על הסדר שהושבו, ועוברין משמאל האבלים ואומרין להם כל אחד ואחד תתנחם מן השמים"
בהלכות רי"ץ גיאת (הלכות אבל עמוד ריח) הביא את שני המנהגים של שורה כפי שמוזכר בגמרא בסנהדרין: "ובשורה כשהן עומדין אומרין דברי תנחומין לאבל, יש מקום שעומדין כל העם שורות שורות ואבלים עומדים על שמאלם ועומדין שורה שורה אחת מתנחמת ויש מקום שהעם עומדין שורות שורות ואבלים עוברין עליהן והם מנחמין אותם"
ובשולחן ערוך אורח חיים (סימן ע"ב) הביא את המנהג ולא פרש כיצד עושים זאת: "קברו את המת וחזרו האבלים לקבל תנחומין, וכל העם הולכין אחריהם ממקום הקבר למקום שעומדים שם האבלים לעשות שורה לקבל תנחומין".
להלכה :
א. המנהג הנהוג כיום הוא כפי המנהג הקדום המופיע במסכת סנהדרין, המנחמים עומדים בשתי שורות, האבלים עוברים בין השורות והמנחמים אומרים להם המקום ינחם אתכם וכו'.
ב. כיוון שניחום אבלים הוא מצווה שבין אדם לחברו, נוהגים לעשות שורה גם ביום שאין אומרים תחנון וכן גם לאחר לוויה בחול המועד.
