תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
קביעות יום השנה בשנה הראשונה
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
האם יום השנה (יארצייט) של הנפטר בשנה הראשונה נקבע לפי יום הפטירה או לפי יום הקבורה?
א. הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' ת"ב סעיף י"ב) פוסק שיום השנה נקבע לפי יום הפטירה, אולם יש מחלוקת אם הדין כך גם בשנה הראשונה. דעת ה"משאת בנימין" שכל האמור הוא בשנה השנייה ואילך, אבל בשנה הראשונה יש לקבוע את יום השנה ביום הקבורה. הדבר נובע מכך שלדעתו מונים את י"ב חודשי האבלות החודשים מיום הקבורה ולכן אין לפצל את יום השנה מסיום האבלות.
ב. הט"ז (שם) חולק לגבי סיום האבלות, ובהתאם לכך סובר שיום השנה נקבע גם הוא ביום הפטירה - גם בשנה הראשונה.
הש"ך (שם) מבחין בין מקרה שבו הייתה הקבורה יום לאחר הפטירה, - ואז יש לציין ביום הפטירה את יום השנה, לבין מקרה שבו היו כמה ימים עד הקבורה - שאז יש לנהוג בשנה הראשונה שיום השנה הוא ביום הקבורה, כדעת ה"משאת בנימין".
ג. ה"משנה ברורה" (סי' תקס"ח ס"ק מ"ד וב"ביאור הלכה" שם סי' קל"ב) כתב שבכל מקרה קובעים את יום השנה לפי יום הפטירה, ורק בשם "יש אומרים" הביא שלגבי שנה ראשונה יש להבחין בין מקרה שבו הייתה הקבורה יום אחד לאחר הפטירה, יום השנה יקבע לפי יום המיתה, לבין מקרה שהיו כמה ימים עד הקבורה - שאז יש לנהוג בשנה הראשונה שיום השנה הוא ביום הקבורה.
ד. בשו"ת חיים ביד (סי' קי"ח), הביא מה שתמה הנקודות הכסף על הט"ז ושהעיקר כהמשאת בנימין דבשנה ראשונה מתענים ביום הקבורה, וסיים: "וכן מנהגינו לקבוע בשנה ראשונה את יום הקבורה ליארצייט לימודים ולשמן למאור לע"נ ולזייארא (בבית הקברות)".
וכן מהר"ח מוולוזין בשאילתות שבסוף ס' מעשה רב (סי' קנ) כתב :"בנידון יארצייט כשהמיתה והקבורה אינם ביום אחד, אז היארצייט בשנה ראשונה ביום הקבורה ובכל שנה ביום המיתה".
ה. אולם בשו"ת מלמד להועיל (חלק א אורח חיים סימן קיג ) כתב: "יארצייט יהי' תמיד ביום המיתה אף בשנה ראשונה ואף שהקבורה היתה ג' ימים אחר המיתה".
וכן בשו"ת שבט סופר (יורה דעה סימן ק"ז) כתב: "וכבר הביאו הרבה שו"ת בלחם הפנים ובית לחם יהודא דנוהגים במקומות כט"ז בזה".
בשו"ת יביע אומר (חלק ה - יורה דעה סימן ל"ב) פסק: "כלל העולה שיותר נכון לעשות היאר צייט ביום המיתה גם בשנה ראשונה. ומ"מ הנוהגים לעשותו בשנה ראשונה ביום קבורה יש להם על מה שיסמוכו".
להלכה:
1. אם ההפרש בין יום המיתה ליום הקבורה הוא רק יום אחד - יום השנה בשנה הראשונה הוא לפי יום המיתה.
2. אם ההפרש הוא יומיים או יותר, יש נוהגים לקבוע את יום השנה לפי יום המיתה ויש נוהגים לפי יום הקבורה. וכתב בספר נטעי גבריאל (עמוד תקנד): "דעביד כמר עביד" כלומר שני המנהגים נכונים.
3. בשנה מעוברת יקבע יום השנה לפי יום המיתה.
4. בשנים הבאות יום השנה יקבע לפי יום המיתה.
האם יום השנה (יארצייט) של הנפטר בשנה הראשונה נקבע לפי יום הפטירה או לפי יום הקבורה?
א. הרמ"א (שו"ע יו"ד סי' ת"ב סעיף י"ב) פוסק שיום השנה נקבע לפי יום הפטירה, אולם יש מחלוקת אם הדין כך גם בשנה הראשונה. דעת ה"משאת בנימין" שכל האמור הוא בשנה השנייה ואילך, אבל בשנה הראשונה יש לקבוע את יום השנה ביום הקבורה. הדבר נובע מכך שלדעתו מונים את י"ב חודשי האבלות החודשים מיום הקבורה ולכן אין לפצל את יום השנה מסיום האבלות.
ב. הט"ז (שם) חולק לגבי סיום האבלות, ובהתאם לכך סובר שיום השנה נקבע גם הוא ביום הפטירה - גם בשנה הראשונה.
הש"ך (שם) מבחין בין מקרה שבו הייתה הקבורה יום לאחר הפטירה, - ואז יש לציין ביום הפטירה את יום השנה, לבין מקרה שבו היו כמה ימים עד הקבורה - שאז יש לנהוג בשנה הראשונה שיום השנה הוא ביום הקבורה, כדעת ה"משאת בנימין".
ג. ה"משנה ברורה" (סי' תקס"ח ס"ק מ"ד וב"ביאור הלכה" שם סי' קל"ב) כתב שבכל מקרה קובעים את יום השנה לפי יום הפטירה, ורק בשם "יש אומרים" הביא שלגבי שנה ראשונה יש להבחין בין מקרה שבו הייתה הקבורה יום אחד לאחר הפטירה, יום השנה יקבע לפי יום המיתה, לבין מקרה שהיו כמה ימים עד הקבורה - שאז יש לנהוג בשנה הראשונה שיום השנה הוא ביום הקבורה.
ד. בשו"ת חיים ביד (סי' קי"ח), הביא מה שתמה הנקודות הכסף על הט"ז ושהעיקר כהמשאת בנימין דבשנה ראשונה מתענים ביום הקבורה, וסיים: "וכן מנהגינו לקבוע בשנה ראשונה את יום הקבורה ליארצייט לימודים ולשמן למאור לע"נ ולזייארא (בבית הקברות)".
וכן מהר"ח מוולוזין בשאילתות שבסוף ס' מעשה רב (סי' קנ) כתב :"בנידון יארצייט כשהמיתה והקבורה אינם ביום אחד, אז היארצייט בשנה ראשונה ביום הקבורה ובכל שנה ביום המיתה".
ה. אולם בשו"ת מלמד להועיל (חלק א אורח חיים סימן קיג ) כתב: "יארצייט יהי' תמיד ביום המיתה אף בשנה ראשונה ואף שהקבורה היתה ג' ימים אחר המיתה".
וכן בשו"ת שבט סופר (יורה דעה סימן ק"ז) כתב: "וכבר הביאו הרבה שו"ת בלחם הפנים ובית לחם יהודא דנוהגים במקומות כט"ז בזה".
בשו"ת יביע אומר (חלק ה - יורה דעה סימן ל"ב) פסק: "כלל העולה שיותר נכון לעשות היאר צייט ביום המיתה גם בשנה ראשונה. ומ"מ הנוהגים לעשותו בשנה ראשונה ביום קבורה יש להם על מה שיסמוכו".
להלכה:
1. אם ההפרש בין יום המיתה ליום הקבורה הוא רק יום אחד - יום השנה בשנה הראשונה הוא לפי יום המיתה.
2. אם ההפרש הוא יומיים או יותר, יש נוהגים לקבוע את יום השנה לפי יום המיתה ויש נוהגים לפי יום הקבורה. וכתב בספר נטעי גבריאל (עמוד תקנד): "דעביד כמר עביד" כלומר שני המנהגים נכונים.
3. בשנה מעוברת יקבע יום השנה לפי יום המיתה.
4. בשנים הבאות יום השנה יקבע לפי יום המיתה.
