תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
חובת הציבור לעשות את כל הדרוש לקביעת זהותו ולקבורתו של נפטר אלמוני
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
לקט מקורות
1. ספר החינוך (מצוה תקלז):
"גם בכלל המצוה לקבור כל מת מישראל ביום מותו, ומפני כן יקראו, זכרונם לברכה, המת שאין לו מי שיתעסק בקבורתו מת מצווה, כלומר שמצווה על הכל לקוברו מצד הציווי הזה".
2. שו"ת חוות יאיר (סימן קלט):
"שאלה שאלוני יחידי סגולה מק"ק פלוני בדבר יהודי גנב שנתפס ימים רבים שם ומקרוב נתלה: והשר מבקש סך עצום להניחו לקבור בקבר ישראל אם מחויבים להוציא על זה סך רב כקצת בני המדינה שמתלוננים עליהם ואומרים כי מוטל עליהם להוציא על זה מה שיהיה, מאחר שהפרצה בגבולם".
בסיום דבריו פסק:
"מצינו למידים שכיון שניתן רשות מהשר לקבור התלוי מעתה בנו או היורשו אפילו אין לו דבר רק ראוי ליורשו, עליו מוטל לקברו... ואם אין לו גואל בעל יכולת, מוטל על כל בני ישראל ובפרט הסמוכים והעשירים לפי היכולת גם קרוב קרוב קודם ותו לא מידי. והנלפענ"ד כתבתי" נאם יאיר חיים בכרך.
3. שו"ת משנה הלכות (חלק ד סימן קמח):
"נראה פשוט דהעשה והלא תעשה הוא על הקרובים אל החלל שעליהם מוטל לקברו וכל אדם לא יהיה בזה האיסור כלל, אמנם נראה דהיינו דוקא היכי דהקרובים יכולים לקברו אז כיון שעליהם מוטל לקברו אבל היכא שהקרובים אין בידם לקברו מחמת סיבת ממון או שאר סיבה אז ודאי כבר החיוב על בני העיר לקברו ועליהם מוטל החיוב דנעשה כמת מצוה שאין לו קוברים דהאי אף שיש לו אין לו, כיון שאין בידם יכולת לקברו".
4. שו"ת ציץ אליעזר (חלק יא סימן עד):
"וודאי פשיטא דמצוה זו מוטל על כל אדם כדי שלא יהא מושלך בבזיון, אלא דקרובים קודמים, וכשיש קרובים כופין אותם על כך ואז אין החיוב מוטל על שאר בני אדם, אבל היכא שאין כאן קרובים או שאינם בני כפיה ודאי מוטל החיוב על כל בני העיר והוי מת מצוה, דמת מצוה לאו דוקא בשדה, וחל על בני העיר לאו דלא תלין וגם אסור להשהותו כלל ומחויבים לפזר כאשר יוכלו ולא לעבור ח"ו בלא תעשה ועשה".
5. שו"ת יחל ישראל (סימן פה):
"ונראה לומר כי בדין קבורת המת יש שני חיובים: האחד הוא קבורת המת משום בזיון נפשו שלא ישאר מוטל כדומן על פני האדמה, והשני הוא קבורת המת במקום מכובד כראוי לכבודו ולכבוד משפחתו שלא יהיה בזיון לו או למשפחתו בגינו. ונצטוו העוסקים בצורכי המת לדאוג לענייני קבורתו באופן ששני החיובים יבואו על תיקונם היינו שידאגו לכל צרכיו ולמקום קבורה כראוי לו.
והנה אם יקבור אדם את מתו באדמה, אבל לא במקום הראוי לו, אמנם קיים בכך מצות קבורה, אלא שעשה זאת בדרך של בזיון, וכן אם לא הלבישו תכריכים כראוי לו אלא קברו כמו שהוא, הרי וודאי לא ביטל את מצות עשה של קבורה כי קברו, אלא שעשה זאת בדרך בזיון כי לא קברו כפי כבודו הראוי לו. וחייבים העוסקים בצרכי המת לדאוג שיקוימו כל פרטי הקבורה, ובנוסף לדאוג לכבוד המת וכבוד משפחתו, והיינו שיקברוהו בבית הקברות במקום הראוי לו וילבישוהו בתכריכים וינהגו בו ככל הנהוג בקבורת הנפטרים בלי שום שינוי".
מתנדבי זק"א מחוז תל אביב המוכנים בכל עת לטפל בכל מקרה מוות, הם הם שליחי הציבור לקיום מצוות אלו בתחושת שליחות ובחרדת קודש.
לקט מקורות
1. ספר החינוך (מצוה תקלז):
"גם בכלל המצוה לקבור כל מת מישראל ביום מותו, ומפני כן יקראו, זכרונם לברכה, המת שאין לו מי שיתעסק בקבורתו מת מצווה, כלומר שמצווה על הכל לקוברו מצד הציווי הזה".
2. שו"ת חוות יאיר (סימן קלט):
"שאלה שאלוני יחידי סגולה מק"ק פלוני בדבר יהודי גנב שנתפס ימים רבים שם ומקרוב נתלה: והשר מבקש סך עצום להניחו לקבור בקבר ישראל אם מחויבים להוציא על זה סך רב כקצת בני המדינה שמתלוננים עליהם ואומרים כי מוטל עליהם להוציא על זה מה שיהיה, מאחר שהפרצה בגבולם".
בסיום דבריו פסק:
"מצינו למידים שכיון שניתן רשות מהשר לקבור התלוי מעתה בנו או היורשו אפילו אין לו דבר רק ראוי ליורשו, עליו מוטל לקברו... ואם אין לו גואל בעל יכולת, מוטל על כל בני ישראל ובפרט הסמוכים והעשירים לפי היכולת גם קרוב קרוב קודם ותו לא מידי. והנלפענ"ד כתבתי" נאם יאיר חיים בכרך.
3. שו"ת משנה הלכות (חלק ד סימן קמח):
"נראה פשוט דהעשה והלא תעשה הוא על הקרובים אל החלל שעליהם מוטל לקברו וכל אדם לא יהיה בזה האיסור כלל, אמנם נראה דהיינו דוקא היכי דהקרובים יכולים לקברו אז כיון שעליהם מוטל לקברו אבל היכא שהקרובים אין בידם לקברו מחמת סיבת ממון או שאר סיבה אז ודאי כבר החיוב על בני העיר לקברו ועליהם מוטל החיוב דנעשה כמת מצוה שאין לו קוברים דהאי אף שיש לו אין לו, כיון שאין בידם יכולת לקברו".
4. שו"ת ציץ אליעזר (חלק יא סימן עד):
"וודאי פשיטא דמצוה זו מוטל על כל אדם כדי שלא יהא מושלך בבזיון, אלא דקרובים קודמים, וכשיש קרובים כופין אותם על כך ואז אין החיוב מוטל על שאר בני אדם, אבל היכא שאין כאן קרובים או שאינם בני כפיה ודאי מוטל החיוב על כל בני העיר והוי מת מצוה, דמת מצוה לאו דוקא בשדה, וחל על בני העיר לאו דלא תלין וגם אסור להשהותו כלל ומחויבים לפזר כאשר יוכלו ולא לעבור ח"ו בלא תעשה ועשה".
5. שו"ת יחל ישראל (סימן פה):
"ונראה לומר כי בדין קבורת המת יש שני חיובים: האחד הוא קבורת המת משום בזיון נפשו שלא ישאר מוטל כדומן על פני האדמה, והשני הוא קבורת המת במקום מכובד כראוי לכבודו ולכבוד משפחתו שלא יהיה בזיון לו או למשפחתו בגינו. ונצטוו העוסקים בצורכי המת לדאוג לענייני קבורתו באופן ששני החיובים יבואו על תיקונם היינו שידאגו לכל צרכיו ולמקום קבורה כראוי לו.
והנה אם יקבור אדם את מתו באדמה, אבל לא במקום הראוי לו, אמנם קיים בכך מצות קבורה, אלא שעשה זאת בדרך של בזיון, וכן אם לא הלבישו תכריכים כראוי לו אלא קברו כמו שהוא, הרי וודאי לא ביטל את מצות עשה של קבורה כי קברו, אלא שעשה זאת בדרך בזיון כי לא קברו כפי כבודו הראוי לו. וחייבים העוסקים בצרכי המת לדאוג שיקוימו כל פרטי הקבורה, ובנוסף לדאוג לכבוד המת וכבוד משפחתו, והיינו שיקברוהו בבית הקברות במקום הראוי לו וילבישוהו בתכריכים וינהגו בו ככל הנהוג בקבורת הנפטרים בלי שום שינוי".
מתנדבי זק"א מחוז תל אביב המוכנים בכל עת לטפל בכל מקרה מוות, הם הם שליחי הציבור לקיום מצוות אלו בתחושת שליחות ובחרדת קודש.
