תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
האיסור להשאיר קבר פתוח
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
א. כתב בספר חסידים בצואת ר' יהודה החסיד אות ב': "אין לחצוב קבר ולהניח פתוח אם אין נותנים בו המת מבעוד יום, ואם יניחנו פתוח עד הבקר בימים מועטים [עד ט"ז יום] ימות אחד מבני העיר.
ב. וכן פסק הרמ"א בשולחן ערוך (יורה דעה סימן שלט): "וי"א דאין חוצבין לו קבר אף על פי שאינו עמו בבית, עד אחר שימות (ריב"ש סימן קי"ד). אסור לחצוב שום קבר להיות פתוח עד למחר שלא יקברו בו המת באותו היום, ויש סכנה בדבר (רבינו ירוחם בשם הר"י החסיד ז"ל).
ג. אולם בספר פחד יצחק (אות ק' ערך קבר), התיר להשאיר קבר בתנאי שיהי'ה מכוסה, וזה לשונו: "דבעיר פירארא בשנת התפ"ב הוצרכו הקברנים לחצוב קבר לרבי שמואל ראיונה ז"ל ביום שלפני קבורתו לקברו ביום המחרת בבקר ובאו לפני מעלת הב"ד ושאלו אם יש לחוש לצוואת ר"י החסיד או לא, והתירו להם לחצוב בקבר אך בתנאי שאחר החציבה יכסוהו במחצלאות או נסרים ולא יניחוהו מגולה בלילה וכן עשו."
ד. בברכי יוסף אורח חיים (סימן תקמז) התיר בתנאי שהקבר אינו מיועד לאדם מסויים.
נפסק בהלכות חול המועד שאסור לחצוב קברים בחול המועד לצורך ימי החול ודייק מכך: "משמע דבחול שרי לחפור ולבנות לצורך המת שימות." והקשה מההלכה לעיל שגם בחול אסור:
"וקשה דבי"ד ריש סי' של"ט כתב מור"ם בהגהה דאין חוצבים לגוסס קבר עד שימות. הרי דאף בחול אסור."
ותירץ: "ויש לומר דבסתם דאינו מפרש למי חוצב שרי. אבל החוצב למי שהוא גוסס, לצורך זה האיש בפרטות - הוא דאסיר, כי היכי דלא ליתרע מזליה. ופשוט."
ה. ובשו"ת הר צבי, יורה דעה (סימן רס) התיר אם אין שם מת באותה העת: "ע"ד המנהג שנהגו בירושלים מאז ומעולם לחפור קברים ולהניחם פתוחים כמה ימים, ויצאו מערערים על מנהג זה שהוא נגד מה שכתב הרמ"א ביורה דעה הלכות בקור חולים (סימן שלט) בשם צואת רבי יהודה החסיד, שאסור לחצוב שום קבר להיות פתוח עד למחר שלא יקברו בו את המת ויש סכנה בדבר...
אבל מצאתי בב"ח בשם מהרש"ל (יו"ד סימן שלט) דדוקא כשהמת כבר מוטל על הארץ איכא סכנה כשמניחין את הקבר פתוח בלילה, אבל כשאין שם מת אין כאן סכנה. וכנראה שעל זה סמכו בירושלם להניח קבר פתוח, דבידוע דאיכא מת בעיר היו נוהגים תמיד לקוברו אפילו בלילה, ורק כשאין מת בעיר מותר להניח קבר פתוח ואין סכנה כלל...
ו. ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן ל) כתב בעניין זה: "ראיתי כמה פעמים בבית העלמין פה עיה"ק הן במעלה הר הזיתים והן ביתר המקומות הרבה קברים פתוחים ומוכנים, ויש להבין מאין לקחו להם הח"ק להורות להם היתר בכך ...
...אלא בודאי דכוונת הברכי יוסף לפרש דבסתם דאינו מפרש למי חוצב שרי אפילו בליום המחרת ובלאחר זמן.
עכ"פ מצאנו מיהת בהנ"ל סעדי - היתר מוסמכים גם למנהג ירושלים בעשרות השנים האחרונות להשאיר הקברים פתוחים לגמרי גם מבלי לחזור ולמלאותם בעפר ממולא."
א. כתב בספר חסידים בצואת ר' יהודה החסיד אות ב': "אין לחצוב קבר ולהניח פתוח אם אין נותנים בו המת מבעוד יום, ואם יניחנו פתוח עד הבקר בימים מועטים [עד ט"ז יום] ימות אחד מבני העיר.
ב. וכן פסק הרמ"א בשולחן ערוך (יורה דעה סימן שלט): "וי"א דאין חוצבין לו קבר אף על פי שאינו עמו בבית, עד אחר שימות (ריב"ש סימן קי"ד). אסור לחצוב שום קבר להיות פתוח עד למחר שלא יקברו בו המת באותו היום, ויש סכנה בדבר (רבינו ירוחם בשם הר"י החסיד ז"ל).
ג. אולם בספר פחד יצחק (אות ק' ערך קבר), התיר להשאיר קבר בתנאי שיהי'ה מכוסה, וזה לשונו: "דבעיר פירארא בשנת התפ"ב הוצרכו הקברנים לחצוב קבר לרבי שמואל ראיונה ז"ל ביום שלפני קבורתו לקברו ביום המחרת בבקר ובאו לפני מעלת הב"ד ושאלו אם יש לחוש לצוואת ר"י החסיד או לא, והתירו להם לחצוב בקבר אך בתנאי שאחר החציבה יכסוהו במחצלאות או נסרים ולא יניחוהו מגולה בלילה וכן עשו."
ד. בברכי יוסף אורח חיים (סימן תקמז) התיר בתנאי שהקבר אינו מיועד לאדם מסויים.
נפסק בהלכות חול המועד שאסור לחצוב קברים בחול המועד לצורך ימי החול ודייק מכך: "משמע דבחול שרי לחפור ולבנות לצורך המת שימות." והקשה מההלכה לעיל שגם בחול אסור:
"וקשה דבי"ד ריש סי' של"ט כתב מור"ם בהגהה דאין חוצבים לגוסס קבר עד שימות. הרי דאף בחול אסור."
ותירץ: "ויש לומר דבסתם דאינו מפרש למי חוצב שרי. אבל החוצב למי שהוא גוסס, לצורך זה האיש בפרטות - הוא דאסיר, כי היכי דלא ליתרע מזליה. ופשוט."
ה. ובשו"ת הר צבי, יורה דעה (סימן רס) התיר אם אין שם מת באותה העת: "ע"ד המנהג שנהגו בירושלים מאז ומעולם לחפור קברים ולהניחם פתוחים כמה ימים, ויצאו מערערים על מנהג זה שהוא נגד מה שכתב הרמ"א ביורה דעה הלכות בקור חולים (סימן שלט) בשם צואת רבי יהודה החסיד, שאסור לחצוב שום קבר להיות פתוח עד למחר שלא יקברו בו את המת ויש סכנה בדבר...
אבל מצאתי בב"ח בשם מהרש"ל (יו"ד סימן שלט) דדוקא כשהמת כבר מוטל על הארץ איכא סכנה כשמניחין את הקבר פתוח בלילה, אבל כשאין שם מת אין כאן סכנה. וכנראה שעל זה סמכו בירושלם להניח קבר פתוח, דבידוע דאיכא מת בעיר היו נוהגים תמיד לקוברו אפילו בלילה, ורק כשאין מת בעיר מותר להניח קבר פתוח ואין סכנה כלל...
ו. ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק ה - רמת רחל סימן ל) כתב בעניין זה: "ראיתי כמה פעמים בבית העלמין פה עיה"ק הן במעלה הר הזיתים והן ביתר המקומות הרבה קברים פתוחים ומוכנים, ויש להבין מאין לקחו להם הח"ק להורות להם היתר בכך ...
...אלא בודאי דכוונת הברכי יוסף לפרש דבסתם דאינו מפרש למי חוצב שרי אפילו בליום המחרת ובלאחר זמן.
עכ"פ מצאנו מיהת בהנ"ל סעדי - היתר מוסמכים גם למנהג ירושלים בעשרות השנים האחרונות להשאיר הקברים פתוחים לגמרי גם מבלי לחזור ולמלאותם בעפר ממולא."
