חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

הערה כללית לגבי מצבות ועוד...

הערה כללית לגבי מצבות

כתב החפץ חיים בספרו אהבת חסד (עמוד ל"ד בהערה) וז"ל: "יש אנשים שרוצים לעשות יד ושם לזכר עולם על נשמת אבותיהם ועושים להם מצבה של אבן שיש יקרה ומפותחת פיתוחי חותם באותיות מוזהבות וכדומה...
...ומפזרים על אלו הענינים ממון הרבה וחושבים שבזה עושים נחת רוח גדולה לנפטר. וכמה טועים אלו האנשים במחשבה זו כי באמת נפש הנפטר אחר פרידתו מן העולם הזה הוא מכיר שם בעולם האמת את התכלית הנרצה של תורה ומצוות כי הוא רואה שזו היא הסחורה היקרה המהלכת שם כל העולמות ועבורם יתענג האדם באור החיים".
וסיים שם: "ויותר טוב היה להם שישימו מצבה שאינה יקרה כל כך והאותיות פשוטות יותר ההוצאות שנוטלין על זה היה להם לקנות ש"ס וליתנו לבית המדרש ויכתבו עליו שהוא לזכר נשמות אבותיכם או לעשות גמ"ח קבוע לזכר נשמת אבותיהם ובזה היה מתעלה נפשם מאוד".
כתב החיד"א ז"ל בספרו חיים שאל (סימן ע"א אות ו') וז"ל: ואשר שאלת דחכם אחד מהגדולים ציוה וכו', וגם לא יעשו לו מצבה וכו', ברם אשר ציווה שלא ישימו לו מצבה, נראה דלא ישמעו לו בכל, רק יעשו איזה מצבה קטנה, שיש תיקון לנפש בזה לפי דברי רבנו האר"י ז"ל.

תפילה  בקברי אבות

במטה משה עמוד העבודה עשרת ימי תשובה (תתלט) כתב שני טעמים למנהג זה:
"ואחר כך הולכים על הקברות להשתטח על קברי הצדיקים, לומר אם אין אתה מרחם עלינו הרינו חשובים כמתים הללו (תענית טז א). ועוד טעם אחר למה אנו משתטחים על קברי המתים, כדי שיבקשו המתים רחמים עלינו".
ובספר חיי אדם (כלל קלח) הזהיר על נוסח התפילה:
ויש נוהגין עוד לילך על הקברות. ...ויהיה נזהר מאוד שלא ישים מגמתו להתפלל ולבקש מן המתים, שקרוב הדבר שיהיה בכלל ודורש אל המתים [דברים יח, יא], אלא שיתפלל להקב"ה שיעשה חסד בזכות הצדיקים המתים".
אבל בן איש חי (שנה ראשונה פרשת נצבים) התיר לפנות אל הנפטרים:
"ויכול להשתטח על קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שתתפלל עלי לפני הקדוש ברוך הוא כו"כ".
ובפסקי תשובות (סימן תקפא) כתב: "אכן למעשה המנהג מדור דורים להתפלל בקברי אבות ובקברי הצדיקים ולבקש מהם שיעוררו רחמים וימליצו טוב בעד החיים, ומקורו טהור מכמה מקומות בתלמוד ובזוה"ק, והמבקש רחמים במקום מנוחת הנפטר מעורר נפש הנפטר להרבות תחינות בעולמות העליונים עבורו, כי המתים יודעים ומצטערים בצער החיים, ואלמלא תפלות המתים על החיים לא היה לחיים קיום בזה העולם, וזכות גדול הוא להשתטח על קברי צדיקים, ועיקר זמן ההשתטחות הוא בערב ראש השנה".
וסיים בעניין זה בשו"ת מנחת אלעזר חלק א סימן סח: ומחי' חיים יתן לנו חיים ארוכים וטובים וישמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום, וזכות הקדושים אשר בארץ יגן עלינו בכל משאלותינו:

הדלקת הנר לכפר על הנפטרים

בארחות חיים (הלכות ערב יום הכיפורים אות יא) כתב בשם רבינו אשר, נוהגים שכל אחד מדליק נר בערב יום הכפורים, לכפר על אביו ואמו, כי כבוד הוא להשי"ת, שנאמר באורים כבדו ה'. ומנהג ישראל תורה הוא. 
ובערוך השולחן (סימן תרי) "וגם עושין נר נשמה לאביו ולאמו שמתו או לאחד מהם שמת וכן נכון וכן כתבו מקצת רבוותא וזהו תקון להנשמה דנשמה מקרי נר כדכתיב [משלי כ, כז] נר ד' נשמת אדם וגם המתים צריכים כפרה כדאיתא בספרי".
וכך גם בשולחן ערוך, בסימן תר"י, מובא שבערב יום כיפור נהוג להדליק נר נשמה בבית הכנסת לאב ואם שנפטרו. ובמשנה ברורה כתב שהנר נועד לכפר עליהם. 
ומכוון שהדלקת הנר גורמת תועלת לנשמת הנפטר. לכן נהגו לומר בעת ההדלקה 'לעילוי נשמת' ואת שם הנפטר.
כתב רבינו בחיי שמות פרק כה: "וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה, ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל, ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה אף על פי שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט, ועל כן המשילה שלמה ע"ה לנר הוא שאמר: (משלי כ, כז) "נר ה' נשמת אדם".


* המדור נלקח מ"פינת ההלכה השבועית" המועברת מידי שבוע למתנדבים בביפר ובקבוצות       ההודעות על ידי הרב שליט"א על מנת לרענן את ההדרכה ההלכתית למתנדבים.

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד