נוכחות אנשים זרים בשעת טהרה

א. אליה רבה סימן קנג: "ואני ראיתי כתב בפנקס חבורא קדישא שלי גמילות חסדים פה פראג, כשנפטר הגאון מוהר"ר אפרים ז"ל [בעל הכלי יקר] ובאו תלמידיו מרנן ורבנן ורצו לטהרו, ואמרו כשמת תלמיד חכם יותר ראוי לטהר תלמידיו ולהתעסק עמו, ושלחנו להגאון מוהר"ר ישעיה ריש מתיבתא [הוא השל"ה] ופסק מאחר שקברנים מתעסקים כל השנה ומבטלין עסקיהם, יתעסקו ג"כ עם הצדיק, רק אם ירצו הקברנים מרצונם הטוב לוותר לאיזה אנשים חשובים בשביל טובת הצדקה, הרשות בידם. ע"כ".

ב. מגן אברהם סימן קנג ס"ק מא: "אנשים שהחזיקו לקבור מתים אין יכולין למחות באחרים שבאו לקבור, שבעשיית המצוה כל אחד רוצה לזכות ובמדינתינו שיש חבורות ממונים לכך נ"ל דצריך ליתן להחברה כמנהגם".

ג. שו"ת אפרקסתא דעניא חלק ג' - יורה דעה סימן רכה: "....דהקברנים קודמים גם לבנים, ..... דלענין נושאי המטה ברחוב כולם שווים אפילו שאינו מאנשי חברא קדישא, ..ונראה דכל זה הוא דווקא כשהקברנים הם גם כן  ראוים לכך, משאין כן  בדידעינן דלא ניחא לי' לאותו צדיק בהו".

ד. זכרון מאיר על אבלות (עמוד 298): "תלמידים הבקיאים ברחיצה וטהרה מותרים להשתתף בטהרת רבם ובפרט אם יש צורך בהם, ובתנאי שיקבלו רשות מהחברה קדישא." "כל מי שאינו עוסק בטהרה לא יהי נוכח באותו חדר בעת הטהרה".

ה. נטעי גבריאל על אבלות חלק א' פרק מב: "רשאים בני החברה שלא להניח לאנשים אחרים שאינם שייכים לחברה להיות נוכחים בטהרה".

ו. בנתיבי חסד ואמת תשל"ז עמוד 147: תקנות חברא קדישא תל אביב: "אין רשות לראשי הקהלה להכניס ולהתערב בעניני החברה ורק על פי הגבאים והתקנות שלהם יוציאו ויביאו".

המסקנות העולות ממקורות אלו:

1. אדם שאין לו ידע והכשרה לטהרה אסור לו להיות נוכח בטהרת המת.

2. אדם שיש לו ידע בטהרה והוא חבר בחברה קדישא אחרת ורוצה להשתתף בטהרת המת בחברה קדישא מקומית, יוכל לעשות זאת אך ורק בהסכמת אנשי החברה המקומית הממונה והאחראית לטהרת מת זה.