פעמים שגוזרים על אדם לחיות למרות שלא מגיע לו...

בשיעורו השבועי של מרן הגר"ע יוסף שליט"א (בלווין) הערב - מוצ"ש האזינו, הוא הביא שלפעמים גוזרים על אדם לחיות למרות שלא מגיע לו, משום שעתיד להיוולד לו בן שיהיה צדיק, תלמיד חכם וכדו'. כדוגמא הוא הביא את שמעי, שקילל את דוד (כדאיתא בשמואל ב' פרק ט"ז) - ודוד לא הסכים שיהרגו את שמעי, משום שעתיד לצאת ממנו צאצא שיושיע את ישראל - וזהו מרדכי. והוסיף הגרע"י שאכן מרדכי הוא מצאצאי שמעי, שנא' במגילת אסתר "ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי", עכ"ד הגר"ע יוסף שליט"א. ולא הבנתי את דבריו: הרי זה לא אותו שמעי, כי שמעי שקילל את דוד היה שמעי בן גרא, ושמעי - הסבא של מרדכי - קרוי במגילת אסתר בן קיש ("מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש") . ומלבד זאת קשה להניח שהסבא היה בימי דוד - לפני בית ראשון - והנכד היה בימי אחשורוש, אחרי יותר מ-410 שנות בית ראשון (שני דורות בד"כ לא לוקח 400 שנה). אז מה הכוונה? ואם כוונת מרן הגר"ע ששמעי הסבא של מרדכי קרוי ע"ש סבא של סבא שלו שהוא שמעי בן גרא - א"כ מנלן שהיה צאצא שלו, רק בגלל שקרוי בשם זהה? בקיצור - מי שיכול לבאר דברי מרן אנא יעשה זאת ושכרו מן השמיים.