כיצד מברכין

איתא בברכות לה. דאיכא מאן דאמר נטע רבעי ואיכא מאן דאמר כרם רבעי(ובזה האחרון איכא פלוגתא אם לומדים מדבר הטעון הילול טעון שירה או שלמדים מגזירה שווה).וניסו להוכיח בהמשך חיוב ברכה למאן דאמר כרם רבעי בגזירה שווה ללמוד לשאר מינין ע"י מה מצינו.ותימה לי,למה לא המשיכה הגמרא בלימוד,דהא הוה מצי לתרץ(כמוכח למעיין בסוגייה)-"מה להני דאית בהו צד מזבח דבר שנהנה טעון ברכה...אלא משבעת המינים...לא ראי זה...הצד השווה וכו'" (ומוכח שאין הביכורים נחשבים צד מזבח בשבעת המינים,דאם כן מה סבר המתרץ בתחילה,הרי אמרנו שהני אית בהו צד מזבח ומדוע הביא עוד דבר דאית ביה צד מזבח.)