שכר ועונש לבהמות?

כתוב בפר' נח (ט' ה') "ואך את דמכם וגו' מיד כל חיה אדרשנו", ופרש"י "לפי שחטאו דור המדבר והופקרו למאכל חיות רעות כו' לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות".

והקשה הרמב"ן איך שייך לומר 'מיד כל חיה אדרשנו' להיות עונש בדבר "ואין בחיה דעת שתענש או שתקבל שכר" עכ"ד.

ויל"ע ממה שהביא רש"י בפר' משפטים עה"פ לכלב תשליכו אותו (כ"ב ל') "למדך הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, שנאמר ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו אמר הקב"ה תן לו שכרו". וגם בנחש הקדמוני מצינו שהחטיא את חוה וקיבל על כך עונש.