קושיא על הגמרא סנהדרין דף כג

בגמ' מסכת סנהדרין דף כג' "גופא אמר רב יהודה אמר רב אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עימהן תניא נמי הכי כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין לא היו חותמין על השטר אלא אם כן יודעין מי חותם עימהן ולא היו יושבין בדין אלא אם כן יודעין מי ישב עימהן ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מיסב עימהן" ע"כ לשון הגמ'.

וקשה מה הראיה מזה לרב יהודה אמר רב להיפך משמע כאן שזה רק חומרה ולא עיקר הדין דאם לא מה השבח שיש לנקיי הדעת שבירושלים.

וביותר קשה לפי המהרש"א שכתב וז"ל אע"ג דבכל מילי מדינא כל ישראל בחזקת כשרות הם באלו הדברים, קאמר דנקיי הדעת נהגו סלסול בעצמן דשכיחי פסולין וע"ה וק"ל, עכ"ל.

ומבואר דמצד הדין אין שום ענין למה שאמר רב יהודה אמר רב רק נקיי הדעת שבירושלים חששו ביותר א"כ מה הראיה, וצ"ע.