ענייני תשובה וימים נוראים

כתב המהרש"א (ברכות נ"ח:, בד"ה לאחר), בביאור הא דקי"ל (שם) דהרואה את חבירו לאחר י"ב חודש אומר "ברוך מחיה המתים", דזה כיוון שעבר עליו בוודאי ר"ה ויוה"כ בי"ב חודשים אלו, וכיוון שבר"ה ויוה"כ נכתבים ונחתמים למוות או לחיים הרי איבד חזקת חייו, ולכן צריך לברך עליו "ברוך מחיה המתים" – שזכה בדין וניצול מדין מוות.

וצ"ע דא"כ לא תליא ברכה זו ב-י"ב חודש, כי אם בר"ה ויוה"כ, וצריך היה לברך על חבירו אפי' לא ראהו חודש אחד ופחות, בכה"ג שעבר עליו ר"ה ויוה"כ ולא ראהו, ומה טעם לא יברך עליו אלא אחר י"ב חודש. ויל"ע בזה.