לומר ג' פעמים שלום עליכם בקידוש לבנה

יישר כח גדול לת"ח שליט"א שהוסיפו ושלחו לזיכוי הרבים.

 בס"ד

מצורף כאן השו"ת בענין קידוש לבנה עם תשובות והערות.

כו' טבת תש"פ

.   

שאלה שנשאל בבית המדרש ומצפים לשיתוף הרבים להביא מקורות לזיכוי הרבים, ואי"ה נביא אח"כ את דבר הציבור בענין. 

בקידוש לבנה נוהגים לומר ג' פעמים שלום עליכם. 

א. כשיש כמה לפניו וביניהם כהן, האם יש מצות וקדשת לומר תחילה לכהן. 

ב. מי שאומר במרפסת ביתו ביחידות מאיזה טעם, האם יכול לומר לאשתו שלום עליכם. 

ג. האם כשאומר ביחידות קידוש לבנה, יש ענין להמתין עד שיעבור איש לומר לו שלום עליכם, או מכיון שהטעם לאמירת שלום עליכם כי אמר מקודם תיפול עליהם, נראה כאילו קלל ולכן אומר בחזרה שלום עליכם, וכשלא קילל אף אחד כי אמר לבדו, אין ענין להמתין ולא צריך כלל לומר שלום עליכם. 

אליעזר קרביץ

יישר כח לכל השותפים תמיד בזיכוי הרבים. ולאלו ששלחו הערות והוספות בנידון.

אשמח לקבל עוד הערות והוספות עם מקורות

  

שו"ת עם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א.

ש. בקידוש לבנה נוהגים לומר ג' פעמים שלום עליכם. כשיש כמה לפניו וביניהם כהן, האם יש מצות וקדשת לומר תחילה לכהן. 

ת. יכול להיות שיש ענין.[1]

 

ש. מי שנאלץ לומר קידוש לבנה בביתו ביחידות ליד אשתו ובנותיו, האם יכול לומר להם שלום עליכם.

ת. מסבר שאפשר. [2]

 

הגאון ר' יוסף רפופורט שליט"א.

ש. מי שבקידוש לבנה נמצאים לפניו שלשה אנשים וביניהם כהן, האם יש ענין לומר תחילה לכהן.

ת. שאלה יפה, כתבתי מאמר על וקדשתו ולא חשבתי ע"ז. לכאורה אתה צודק שיש ענין וצריך לציין זאת במאמר.

 

הגאון ר' מנחם מנדל לובין שליט"א.

א. היה מקום לומר שלא צריך לפתוח לומר תחילה שלום עליכם לכהן, שלא יראה כאילו התכוין בתחילה על הכהן כשאמר תפול עליהם, אולם מכיון שאנו רואים שלא אומרים שלום עליכם לאבל, הרי שדינו כשאילת שלום ולא סתם אמירת שלום עליכם, אלא יש בזה איזה חשיבות, ואין הכא נמי יש מעלה לומר לכהן אם נמצא לפניו. [3]

ב.  אין ענין לחפש כשאומר לבד קידוש לבנה, ואם אומר ליד אשתו, עד כמה שזה נראה כאילו אמר עליה הפסוק תפול עליהם אימתה ופחד, לכן יכול לומר לה שלום עליכם. [4]

 

מצורף כאן עוד שו"ת ממרן רבינו הגר"ח שליט"א בענין אמירת שלום עליכם.

ש. מה הטעם לאמירת שלום עליכם בעת קידוש לבנה.

ת. מפני שאמר תפול עליהם אימתי ופחד עי' במסכת סופרים פ"כ ה"ב.[5]

 

ש האם מספיק לומר שלום עליכם ג' פעמים לחבר אחד בקידוש לבנה או שצריך לומר דוקא לשלשה אנשים.

ת. אם אין אחר אומרים לאחד וכ"כ במס' סופרים הנ"ל. [6]

 

ש. כשאומר שלום עליכם בקידוש לבנה לג' אנשים, האם צריך להמתין לשמוע שעונים לו בחזרה עליכם שלום, או שאין ענין לשמוע שעונים לו.

ת. נכון לשמוע.

 

ש. כיצד באופן שאמר לג' אנשים ולפתע ראה שהם אוחזים עדין באמצע הברכה ולא יכולים לענות לו עליכם שלום, האם צריך לחפש לומר לג' אנשים אחרים, או שסגי במה שאמר מקודם.

ת. יחפש. [7]

 

ש. מי שהוא אבל ל"ע באמצע השנה על אחד מהוריו שלא פותחים לומר לו שלום, כיצד הדין בקידוש לבנה שנוהגים לומר אחד לשני שלום עליכם, האם אסור לפתוח לומר כן למי שהוא אבל, או מכיון שזה על סדר נוסח התפילה אפשר.

ת. יש מקפידין. [8]

 

 

נוסף כאן מאמר של אחד מהת"ח שליט"א ששלח לזיכוי הרבים.

 

                                                                                                                             א. אמירת 'שלום עליכם' – הטעמים והנפק"מ[9]

מקור אמירתו

[10]מקור אמירת שלום עליכם בקידוש לבנה הוא בסדר קידוש לבנה שבמסכת סופרים (פרק כ') דבסוף הסדר תניא 'ואומר לחבירו שלש פעמים שלום, וילך לביתו בלב טוב'.

בטעם וענין אמירתו

ומצאנו כמה טעמים בדבר זה[11]. א. במג"א (ס"ק י"א) כתב, כלומר מפני שאמר תפול עליהם אימתה אומר לחבירו שלום עליך (שאומר לו בזה לא עליך כיונתי באמרי תפול עליהם אלא אדרבא שלום עליך) ע"כ. וכ"כ בפרישה ובמטה משה בשם הראשונים[12].

ב. ובלבוש כתב, ונותנים שלום זה לזה שלשה פעמים אם הם שנים או הרבה, משום שמחה שקבלו פני השכינה. וכבר כתב כן המהרי"ל בתשובות החדשות (סי' מ"ז) ותו"ד ומה שנותנין שלום לחבירו אחר ברכת לבנה טעמיה הואיל ומצוה רבה עבדי דחשיב ליה כקבלת פני השכינה, ראוי לתת שלום זה לזה מתוך שמחה ולב טוב שקבלו פני השכינה. ע"כ. ויש לעיין בכוונתו אם השמחה מחמת גודל המצוה שעשו או מחמת הקבלת פני השכינה, גם יש לדקדק בדבריו אם הוי הקבלת פני השכינה או כקבלת פני השכינה.

ג. ובאליה רבה כתב, בשו"ע מהר"י לוריא כתב לומר שלום עליכם ג' פעמים, כי מציאות הקיטרוג הראשון היה באומרה אי אפשר לשני מלכים וכו', לזה אומרים שלום עליכם [בלשון תפילה[13]] שלא יהא עוד קיטרוג [בעולם אלא שלום], וכ"כ ספר צדה לדרך. ע"כ. והביאו בפמ"ג (א"א ס"ק י"א).[14] ולפי"ז (לפי הנוסף בסוגריים) 'השלום עליכם' הוא תפילה כללית, ואי"ז ברכה דווקא לכל יחיד ויחיד. (וב'קצות השולחן - הערות למעשה' להגרא"ח נאה הנדמ"ח, הביא שבשער הכולל שעל סידור בעל התניא כתב שלפי טעם זה א"צ לומר עליכם השלו' אלא משום גזילת העני, וכ' ע"ז הגרא"ח שאינו מוכרח).

ד. ובפרי עץ חיים למהרח"ו (סוף שער ר"ח) כתב, שלו' עליכם כלומר הם דברי הקב"ה שאומר הנה אני שולח את מלאכי השלום כנגד הדורון אשר אתם משלחים במקומי (לפייס הלבנה) ואני נותן לכם את בריתי שלום. ע"כ.

מו"מ בטעמו דהמג"א, והנפק"מ בו

כמה נפק"מ בטעם זה

ויש לדון בדרך אפשר כמה נפק"מ מטעמו דהמג"א, ויבוארו בסמוך בס"ד: א. אם יש להסמיך אמירת שלום עליכם לתפול עליהם שמיד אחר שהוא אומר לחבירו תיפול עליהם הוא אומר לו שלא עליך כוונתי. ב. לדברי המג"א אם הקדים אמירת שלום עליכם קודם תפול עליהם אם מהני, (ומשכח"ל נמי לפמש"כ הרמ"א דמשיב כשואל אם השיב קודם שאמר תפול עליהם אם מהני). ג. שיש לדקדק לאמר שלום עליכם להעומד סמוך לו. ד. שכשלא היו אנשים לצדו (וכן כשמקדש יחידי) אין כלל טעם לחזר לאמרו. ה. שאין ענין כלל שחבירו יענה לו. ו. ששייך וצריך לאמר שלום עליכם אף למי שאינו אומר עכשיו עמו קידוש לבנה, דגם כלפיו שייך הטעם שאומר לו שלא כיון עליו באמירת תיפול עליהם.

אם טעם המג"א עיקר לדינא

והנה אף שבמשנ"ב הביא רק טעמו דהמג"א, מ"מ יש מקום לומר שהמג"א נתן טעם בדבר עפ"י פשט אבל יש בדבר טעמים כמוסים ע"פ סוד וכפי שהבאנו בזה מהאריז"ל. ומצאתי בס"ד בספר דולה ומשקה (הל' ר"ח עמ' קע"ו) ששאל למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שלפי טעמו דהמג"א מי שאמר קידוש לבנה ביחידות לא יצטרך לחזר אחר אנשים לאמר להם שלום עלכים והשיב לו הגר"ח שליט"א שיש עוד טעמים, והנה לפי הטעם דדרך שמחה דהלבוש נמי מסתבר שא"צ לחזר, אלא כוונתו הגר"ח לטעמים שעפ"י סוד.

  מו"מ בטעם זה

יש להבין דלכאו' לפי טעמו של המג"א צריך לומר שלום עליכם לכל העומדים מסביבו ואפי' הם הרבה, וצריך לדחוק דבמה ששואל בשלום א' או ג' מהסובבים אותו הוא מגלה דעתו שהוא עוסק עכשיו בשלום ולא בקללה. ובעיקר דברי המג"א צ"ב מהכ"ת לומר שנתכוין לחבירו, ובפרט שהרי כו"ע ידעי שכך הוא סדר קידוש לבנה.

ואולי י"ל דוודאי שלא יחשדנו חבירו שכוונתו לקללו, אלא שיש כאן חשש שאף שאיהו לא נתכוין לזה יש כאן מקום למסטין לקטרג וברית כרותה לשפתים ולכך צריך לברכו (ולפי"ז י"ל שראוי לומר שלום עליכם מיד אחר אמירת תיפול עליהם ולא להפסיק ביניהם), ואולי יש בזה ישוב אף לקושיא הקודמת, ובזה מובן נמי מה שאומרים דווקא ג' פעמים ומצינו בכמה דוכתי ענין אמירת ג' פעמים לחיזוק הדבר. ומיהו אכתי ק"ק בלשון הפרישה 'שאומר לו בזה לא עליך כיונתי באמרי תפול עליהם אלא אדרבא שלום עליך'.

לאמר דווקא לעומדים סביבו

לפי טעמו של המג"א לכאו' צריך לומר שלו' עליכם דווקא להעומדים סביבו, ואף אם נאמר שיש טעמים נוספים ושעיקר הטעם הוא ע"פ סוד, הרי טעמו של המג"א הוא ג"כ טעם ויש לחשוש לו, וכ"כ בסידור אור החמה להג"ר זונדל קרויזר זצ"ל שיש לאמר שלום עליכם להעומד סמוך לו (וטעון בירור אם גם ההלכות יצאו מקולמוסו). ומיהו יש לומר שבמה שאומר שלום עליכם לג' אנשים או שאומר לא' ג' פעמים ה"ז כאילו שאומר לכולם י"ל דאין בזה קפידא, אך עכ"פ באופן שניכר שאינו רוצה לומר למי שסמוך לו וודאי יש לחוש בזה. וגם נראה שלומר למי שלא עמד עמו כלל בין המברכים בשעת אמירת שלו' עליכם וודאי לא שייך לומר שלום עליכם להמג"א.

אמירתו אחר תפול עליהם

הנה לכאו' לטעמו של המג"א נכון לומר שלום עליכם מיד לאחר אמירת תיפול עליהם, וכ"ה הסדר המבואר ברמ"א, אבל בסידורים שלפנינו מפסיקים ביניהם באמירת דוד מלך ישראל וחי וקיים, וגם במסכת סופרים איתא אחר תפול עליהם אמן אמן סלה הללוי-ה ורק אח"כ תפול עליהם וסיום הסדר, וצע"ק. ומנהג הספרדים לומר שלו' עליכם בסוף הסדר אחר תנא דבי ר' ישמעאל, ומשמע דלא אזלי כטעם דהמג"א אלא אזלי דאמירת שלום עליכם היא בסיום הסדר, וזה א"ש לטעמם של מהרי"ל ולבוש דאומרים כן דרך שמחה על שזכו להקביל פני השכינה, וע"כ אומרים שלום עליכם כשנפטרים זה מזה.

והנה כתב הרמ"א שמשיב הוי כשואל, ויש לדון לטעמו דהמג"א אם גם היכא דעדיין לא אמר תפול עליהם אימתה ופחד יועיל לו מה שהשיב[15], ולענ"ד נראה שיש מקום לדון בדבר דכל שאמר עליכם הלשום ואפי' קודם אמירת תפול עליהם גילה דעתו בזה שחבירו הוא ואינו אויבו ואינו כולל באמירת תפול עליהם, וכן כתב לצדד בשו"ת אבני ישפה ח"ג סי' נ'. (ומיהו אם נאמר שוודאי שאין חבירו סבור שנתכוין אליו וכדהערנו לעיל אלא היינו לבטל ברית כרותה לשפתים ושלא יהא מקום לקטרוג ח"ו בזה יש מקום לדון דבעינן למימר דווקא אחר תפול עליהם).

מו"מ בשאר טעמים

קצת מהנפק"מ בכלל הטעמים

לפי טעמו דהלבוש דאמירה זו היא דרך שמחה, לכאו' כשאומרו שלא דרך שמחה אין בזה טעם וענין, ולמעשה הרי במשנ"ב לא הביא טעם זה.

ולפי מה שהבאנו מהאליה רבה בשם האריז"ל דאמירת שלום עליכם הוא דרך תפילה שלא יהיה עוד קטרוג בעולם, והיינו שאנו מתפללים עתה על הגאולה, א"כ יש לכוין בדבר שהוא מתפלל על כך. ומבואר בדברי האריז"ל אלו שזמן זה הוא הראוי ומסוגל לתפילה זו, ובאמת חזינן דהכי נמי אנו מתפללים שיהיה אור הלבנה כאור החמה. והנה לפי טעם זה לכאו' שלום עליכם היא תפילה על הכלל וניחא מה שאנו נוהגים לומר שלום עליכם לשון רבים (ולא כמש"כ ברמ"א לאמר בלשון יחיד), ואכן כן הביא האליה רבה בשם האריז"ל גופיה וי"ל שלטעמיה אזיל. [ובאמת לפי טעמו דהמג"א נמי י"ל דהאמירה בלשון רבים משום שמה שהוא אומר לחבירו שלא עליך כוונתי באמירת תפול עליהם אין כוונתו רק לגבי חבירו אלא לכל העומדים שם].

ולפי הטעם שהבאנו מהפרע"ח דכביכול הקב"ה אומר שלו' על שפייסתם את הלבנה, יש לדון שמא עיקר המעלה שאחר יאמר לו שלום עליכם ולא מה שהוא שואל בשלום אחרים, וע"י שהוא שואל בשלום אחרים - אחרים שואלים לו, ולפי"ז יש לדון דגם המקדש הלבנה יחידי יחזר לשאול שלום עליכם, או דילמא לאידך גיסא דלפי טעם זה לא שייך אמירת שלום עליכם אלא ע"י מי שהשתתף עכשיו בקידוש הלבנה.

אמירתו למי שלא קידש הלבנה עכשיו

הנה לטעמו דהמג"א כל שעמד סביב לו צריך לאמר לו ואין נפק"מ אם אומר עכשיו קידוש לבנה, ולאידך גיסא אף כשאומר עכשיו קידוש לבנה כל שלא עמד עמו (באותו ציבור) בעת אמירת תפול עליהם אין שייך לומר לו. ולפי הטעם הלבוש דדרך שמחה יתכן דשייך גם לומר למי שאינו מברך עתה, אך יש לדון דכל הדרך שמחה היא למי ששייך לזה עכשיו. וכבר נתבאר לעיל לדון שלפי מה שהבאנו מהאריז"ל דכביכול הקב"ה אומר לו שלו' עליכם להמקדש הלבנה, א"כ י"ל שאין שייך לומר למי שאינו מקדש הלבנה עתה.

אמנם מצאתי בס"ד בלקט יושר 'ונתן (התרוה"ד) שלום לג' העומדים שם, אף על פי שהם אינם מקדשים הלבנה', אבל אכתי י"ל דהיינו משום דלא היה שם עמו עוד אנשים שבירכו הלבנה, ולעולם איהו נמי מודה דעדיף ליתן שלום למי שמקדש הלבנה. וכן הביא בספר דולה ומשקה מהגר"ח קנייבסקי לומר שלום עליכם אף בכה"ג (הובא בהערות לסעיפים).

אמירת שלום עליכם לקטן

אם נאמר שלכתחילה יש לומר שלום עליכם דווקא למי שמקדש עכשיו הלבנה יש לדון אם אפשר לאמר לקטן, וזה תלוי בגדר המעשה מצוה של קטן אי חשיב מעשה מצוה, ואמנם לפי טעם הלבוש דדרך שמחה נראה שוודאי שייך לומר לקטן. ובספר אלא ד"א של הלכה (נד' התשע"ו) הביא שהגר"ח קנייבסקי אומר שלום עליכם לקטן.