קידושין מא.

התוס' הראשון בפרק מקשה: מדוע לא תירצה הגמ' דהאי דנקט התנא האיש מקדש בו, לפני בשלוחו, דלא זו אף זו קתני. וכתב הפנ"י "לולא דבריהם...", ובכוונתו לתרץ על קושיית התוס' דאמרינן לא זו אף זו, רק כל היכא דאיכא חידוש כל שהוא במילה הראשונה נמי, והכא ליכא. וקשה, הא לתוס' יצא כך מהגמ', שכל שאלתה על החידוש ב"בו", הוא משום ה"בשלוחו"! ואין שאלה על הבו מצד עצמו, אלא דנלמד בק"ו מבשלוחו. לכן היה צריך תוס' לתרץ ע"פ דברי הגמ'. וכל הקושייא היא על הגמ', מדוע לא הקשתה יותר, שמה אשמועינן התנא ב"בו", גם ללא ה"בשלוחו"! כי את זה כבר השמענו במשנה הראשונה "האשה נקנית"...