שמחת יום טוב

מובא ברמב"ם הלכות יום טוב "כשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים"- ונשאלת השאלה למה עניים מוזכרים בנפרד מגר יתום ואלמנה. והשאלה העיקרית- אחר כך כותב הרמב"ם "אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כרסו", ויש לשאול א) האם אדם צריך בדווקא להכניס אורחים עניים לביתו, או ניתן גם לתת צדקה מערב החג. ב) מדוע הרמב"ם כותב דברים חריפים על מי שאינו מכניס אורחים ביו"ט, ואינו כותב דברים חריפים על מי שאינו מכניס אורחים בשבת או בפורים. אשמח לקבל תשובות.