הסתפקות במועט

ישנם מקורות רבים המצביעים על כך שעל האדם להסתפק במועט, כגון "מרבה נכסים מרבה דאגה" "איזה עשיר השמח בחלקו", אולם לכאורה ישנו מקור ממנו משמע שאין הכרח להסתפק במועט, ברש"י לבראשית כה, כג, מובא בשם המדרש "אלו אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים", ומכאן משמע שרשאי אדם לצרוך פרות וירקות בשפע, היפך מכל המקורות מהם משמע שיש להסתפק במועט, אודה לכל מי שיאיר את עיני בסוגיא זן?