צור קשרדלג על צור קשר
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
בכמה כסף יש לקנות אמה עבריה?
בגמ' קידושין י"ב ע"א מבואר, שלדעת בית שמאי שאשה מתקדשת בדינר, דין אשה נלמד מדין אמה עבריה, כמו שיבואר בהמשך.
אמה עבריה יוצאת "בגירעון כסף", פי', שמחזירה לאדונה כסף כמניין השנים שרוצה לצאת בהם לחופשי: לדוגמא, אם קנה אותה ל-6 שנים, כל שנה במנה, ורוצה לצאת בג' שנים אחרונות, תשלם ג' מנים. ממ"ש "והפדה", למדים שעליו לסייע לה לצאת, ולפרוס לה את התשלום לכל שנה בשווה, ולא יקח ממנה על שנים מסוימות יותר.
יצוייר שקנה אותה בפרוטה, הרי אין גירעון כסף בפחות מפרוטה! המינימום של "גירעון כסף" הנו פרוטה, לכן, י"ל שאמה עבריה אינה נקנית בפחות מב' פרוטות. וממנה לומדים שאשה נקנית ביותר מפרוטה, וכיוון שהוצאנו את דין קנייתה מפרוטה, עליה להקנות בדבר חשוב, הריהו דינר. ע"כ בגמ'.
המהרש"א הבין, שמה שאמרנו שכשמוציאים פרוטה מחייבים דינר, תקף גם באמה עבריה שממנה למדים אשה ולאו דווקא באשה. עם זה הוא מקשה על תוס' בדף ד' שכתבו, שלב"ה הסוברים שאשה נקנית בפרוטה א"א ללמוד דיף קניית אשה בכסף מאמ"ע דא"כ כמו שאמ"ע נקנית בב' פרוטות כך גם אשה!
בספר ימי אברהם, הביא מ"ש האור חדש, שלכאורה המהרש"א תמוה, כי כל מ"ש בגמ' "כיוון דאפיקיתיה מפרוטה אוקמיה אדינר", היינו באשה הנלמדת מאמה עבריה שנקנית ביותר פרוטה וכיוון שכך עליה להקנות בדבר חשוב! אבל אמ"ע, כל הסיבה שנקנית ביותר מפרוטה, הוא בשביל שיהא בה "גירעון כסף"! ומיישב הימי אברהם את דברי המהרש"א שכוונתו אחרת: מדוע תוס' כתב שאם נלמד דין קידושי כסף באשה דין אשה יהא ב' פרוטות, הרי דין אשה צריך להיות דינר (כיוון דאפיקיתיה מפרוטה אוקמיה אדינר). אומנם זה פשוט שדין אמ"ע הוא שנקנית בב' פרוטות.
(אגב, אוסיף כאן, שהסברו של בעל הימי אברהם זצ"ל מוכרח בל' המהרש"א. שהרי לשון התוס' כך: "וי"ל דאי מהיקש לחוד הו"א דלא סגי בפרוטה עד שיהא ב' פרוטות כדבעינן באמה עבריה". ע"ז כתב המהרש"א שהיו צריכים לנקוט "דינר" בדבריהם ולא ב' פרוטות, והיכן תוס' כתבו "ב' פרוטות"? באשה. וכוונתו שבסוגייתנו מפורש שאם לומדים אשה מאמ"ע דינה יהא בדינר).
אחר כל זה, ראיתי לבעל איילת השחר שתמה, רש"י ד"ה כיוון דאפיקתיה מפרוטה. אלמא חשיבותא בעי. צע"ק הא מה דלא סגי בפרוטה משום דצריך שיכול להתקיים גירעון ולא מחמת דבעי מידי דחשיבותא וא"כ תסגי בב' פרוטות.
ולפי מה שהבאנו לעיל, הכל מתורץ, גם מלשון המהרש"א.
אשמח אם יוסיפו ויחדשו לי בנושא. ואם ישנם עוד אחרונים שמדברים בעניין.
|