בעניין שמן זית

הגמרא בברכות לה, ב, אומרת "שמן זית מברכים עליו בורא פרי העץ, היכי דמי אילימא דקא שתי ליה אזוקי מזיק ליה", ולכאורה צ"ע, הרי בימינו ידוע ששמן זית נחשב למאכל בריא מאוד, ואיך הגמרא אומרת שהוא מזיק, ונראה לומר שבימינו יש שני סוגי שמן זית, שמן לשתיה ושמן למאור, ואילו בזמן התלמוד היה אך ורק שמן זית למאור, ולכן שמן זית שכזה גורם לנזק בשתיתו, ולכן הגמ' אמרה ששמן זית שכזה מזיק, אבל שמן לשתייה אינו גורם לנזק. הסבר זה יכול לבאר עוד משהו, יש מחלוקת אם לכתחילה ניתן להדליק נרות חנוכה בשמן זית למאור, שאינו ראוי לשתייה, ונראה לי לומר שניתן לכתחילה להדליק נרות חנוכה בשמן זית שמיועד למאור בלבד, שהרי שמן זית לנר חנוכה הוא מצווה מן המובחר, ובזמן הגמ' היה אך ורק שמן זית שמיועד למאור, ואם לכתחילה לא ניתן להדליק בשמן זית שכזה- לא הייתה הגמרא אומרת ששמן שכזה הוא מצווה מן המובחר.