פסיקתו של רבי עקיבא אייגר, בשו"ת סימן ט

רבי עקיבא אייגר אומר שם שבכל עת שאדם חוזר לביתו לאחר העדרות של שעות (או ימים ? )עליו לברך מחדש על מזוזה בכניסתו לבית. והשאלה-מאי שנא מסוכה שמברך לישב בסוכה רק כאשר קובע ישיבתו באכילה בסוכה ? השאלה היא רק לשיטתו של רע"א. פסיקתו בעניין מזוזה, טעונה הסבר.שהרי המזוזה זה חיוב על הבית שהוא חפצא וביציאתו מן הבית,לא מתנתקת מצוות המזוזה הקבועה בדלת.האדם אמנם מתנתק מהמזוזה ביציאתו מהבית,אך במצב המזוזה לא חל כל שינוי ובשונה ממצב שבו מסיר המזוזה לצורך בדיקה ובתנאים שמחייבים ברכה מחדש. אנו לא נוהגים לברך כל פעם מחדש,אבל מי יאיר עיני בהסבר לפסיקתו זו של הרע"א זי"ע.