שאלה בשב שמעתתא

בשמעתא א מביא דברי הפרי חדש שמוכיח כדעת הרשב"א שספק אסור מהתורה מסוטה שזה ספק ואסור מהתורה ודוחה ששאני התם שיש רגלים לדבר כיוון שקינא לה ונסתרה לכן אסור אבל בסתם ספק מותר ולא הבנתי דבריו שהרי בלא קינוי וסתירה יש גם כן ספק אלא שלא נטמאת בגלל שיש לה חזקת כשרות ואם כן יוציאו הרגלים לדבר מהחזקה ויהיה ספק רגיל ולמה שיוציא גם מהספק לאסור.