תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
הרה"ג יוסף בוקסבוים זצ"ל
מאת הרב ה. הלמן
בשדה הספר התורני, כשרבים תרים אחר ה'טיבותא לשקיה', ועמלים לאתר מי אחראי למפעלי הענק בתחום היצירה התורתית שזכה דורינו והתברך בו, נדמה כי לא היה אדם שהשאיר חותם כה עמוק על שדה היצירה התורנית בדור האחרון כמו הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל, ראש ומייסד "מכון ירושלים", שעתה בי' אדר נתמלאה שנה לפטירתו. לזכותו של הרב בוקסבוים נזקף מפעל אדיר ממדים שהעלה מתהום הנשיה מאות מיצירות המופת התורניות שנכתבו גדולי ישראל במהלך הדורות, והעמדת מפעלי מחקר תורניים רחבי היקף הפזורים ברחבי הארץ ובעולם.
הרב יוסף בוקסבוים נולד בירושלים בשנת תש"ג להוריו ד"ר מרדכי ורבקה. בבחרותו לש את נשמתו בהוויות מקודשות בהיכל הישיבה ב"קול תורה" ו"חברון", ובזכות כישוריו המיוחדים והתמדתו המופלאה התעלה ונהיה לאחד מטובי הבחורים. בישיבת "קול תורה" נקשר הרב בוקסבוים עם מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שמיני אז נקשר עמו בעבותות אהבה, ואשר קבל הדרכה אישית צמודה בכל מהלך דרכו ובכל פועליו הרבים למען הכלל.
כל ימיו אכן רכש הגרש"ז אהדה רבה למכון ולפעליו, כך לדוגמא כשלמד מסכת ב"ב היה מונח תדיר על שולחנו הספר 'פני שלמה' למסכת זו, כשהוא התבטא מספר פעמים, שהפני יהושע הרי הוציא חידושיו על רוב ספרי המסכתות, למעט מסכת ב"ב שעליה לא חיברו ספרו, שהניחו מקום להפני שלמה להתגדר בה.
סיפור מופלא אודות כך שמענו מבניו של הרב יוסף, היה זה באחד הימים, שהגיע בנו הרב אריה למשרד, והוא מבחין באביו שיושב על כסאו וצהלתו על פניו, לשאלתו מה הביאו כה מוקדם למשרד, השיב הרב יוסף, שכל הלילה ישב לעיין בכתב יד שהגיע לידו ולא נתן לו מנוח, היה זה כתב יד של הפני יהושע על מסכת בבא בתרא, שהגיע באורח ניסי לידי המכון, ובדיקה העלתה בברירות שאכן מדובר בכתב ידו של הפני יהושע, אלא שהרב בוקסבוים באמונת החכמים הגדולה שלו, התקשה לקבל הדבר, הן ידוע לו ממרן הגרש"ז ועוד, שהפני יהושע לא חיבר כלל חידושיו על מסכת זו, והותיר מקום להפני שלמה לחדש זאת, ואיך יתכן הדבר.
אבא ישב כל הלילה על המדוכה, וניסה לבדוק מכל זוית אפשרית מה אכן קורה עם הכתב יד, ואז לאחר עיון מעמיק גילה לקראת סופו של הכתב יד הייחודי, שהפני יהושע כותב בו שלא כהרגלו כלל - 'עד כאן לשונו של מו"ר זיע"א מה שחידש למסכת בבא בתרא...'. ושמחתו הגדולה עם שחר היתה שדבריהם של הגדולים אכן נותרו דברי אמת מפעימים...
כבר בשחר נעוריו נמשך הרב בוקסבוים אל עולם היצירה והספרות התורנית, ובצמאונו הגדול רכש ידע רב בתחום הביבליוגרפיה, ההיסטוריה ותולדות ישראל. בנוסף לכך, ניחן הרב בוקסבוים בכושר כתיבה ועריכה ייחודיים, סגנון קולח ומרתק, כושר ניתוח והעמקה, והיקף מעורר התפעלות. כבר בבחרותו פירסם בעיתונות ובכתבי העת השונים עשרות רבות של מאמרים על גדולי ישראל ויצרותיהם, מאמרים אשר זכו להדים רבים וגררו בעקבותיהם ביקורות חיוביות ביותר. דוגמא לחיבתו לעולם הספר ניתן למצוא בכך שבישיבות בהם למד היה הרוח החיה מאחורי ספריות "אוצר הספרים". כך היה כאשר הגיע לישיבת חברון ונוכח כי ספרי הלימוד לא נמצאים בבית המדרש, ניגש מיד לאחראים וביקש לדאוג לכך שיוכנסו ארונות עם ספרים לבית המדרש, כשהוא דואג לגיוס הכסף לטובת העניין, ומנצח על המלאכה.
כשנה לאחר חתונתו בשנת תשכ"ז, החל הרב בוקסבוים לערוך ביחד עם מפענח הגנוזות הגדול רבי משה הרשלר זצ"ל, את הכרך הראשון של "אוצר מפרשי התלמוד". "אוצר מפרשי התלמוד" הוא מפעל מונמנטלי שבו מרוכזת כל הספרות הפרשנית על התלמוד הפזורה באלפי ספרים תחת קורת גג אחת בעריכה תמציתית וייחודית. עם הזמן צירפו אליהם עוד אברכים תלמידי חכמים והרב בוקסבוים החל לגייס כספים לצורך מימון המפעל הגדול. במקביל החלו לקרום עור וגידים מפעליו האחרים, והוא החל להוציא לאור כתבי יד עתיקים של גדולי ישראל ולההדירם במקצועיות. באותם ימים, כשהוא בשנות העשרים והשלושים לחייו, הוציא הרב בוקסבוים לפועל את כוחות היצירה הגלומים בו וערך בעצמו עשרות ספרים, ביניהם "אוצר מפרשי התלמוד", "שו"ת מהרי"ט צהלון", "שו"ת ר"נ טרייביש", ועוד. בולטים באופן מיוחד המבואות שכתב לספרים שהוציא לאור. כמאה וחמישים פרקי מבוא כתב לספרים שונים, חלק ממבואות אלו הם יצירות ספרותיות העומדות בפני עצמן.
אחר מסיפורי ההשגחה הרבים המרגשים, שהיו צפונים במעמקי לבבו של הרב בוקסבוים זצ"ל, נודע רק לאחרונה על ידי גאב"ד מאקווא שליט"א, והוא מוכיח בעליל כיצד ניתנה העזרה משמים לשומרי התורה, אותו שמענו מפי הרה"ג רבי יצחק ישעיה וויס שליט"א.
היה זה לפני שנים רבות, שנודע לרבי ממאקווא זצ"ל, שבסמיכות לו בכפר אתא דר יהודי זקן שאינו שומר תורה ומצוות ובידיו מחזיק הוא רבים מכתבי ידו של רבי נחום טרייביש, שנודע כאחד מגאוני דורו, הרבי שלח את בנו לנסות ולדלות ממנו את כתבי היד, שאולי יוכלו להוציאם לרבים, הגאב"ד ניסה בדרכים שונות, אך ללא הועיל, ככל שהפצירו בו, הוא הקשיח עמדותיו, ואף השתלח רבות בשומרי המצוות כולם שאינם נוטלים חלק בצבא וכדומה, כך שלא נראה סיכוי ממשי להוציא זאת מתחת ידיו.
בשליחותו של הגאב"ד פנה הרה"ג יצחק ישעיה וויס להרב יוסף בוקסבוים, ובפיו הבקשה, אולי בכוחותיו הוא יוכל להוציא כתבים נדירים אלו מאותו יהודי קשוח, ולגואלם מן המיצר. כדרכו, הרב יוסף מעולם לא אמר לא להצעות מעין אלו שניקרו בדרכו, והוא ביקשו להמתין כמה ימים. בינתיים פנה הרב בוקסבוים לאחד מידידיו מר קולמן, שהיה בכיר מאד בשירות הצבא, הוא התקשר וביקש ממנו שיסע עמו מחר לכפר אתא, מר קולמן שואל לפשר הדבר, והרב בוקסבוים משיב נחרצות – 'הרי עשיתי לך כמה טובות בחייך, אנא השב לי אתה בטובה זו ובא עמי מחר לקרית אתא, רק הבא עמך את המדים וכל הדרגות הניתנות לעונדם...', ואכן עם שחר מתקשר הרב בוקסבוים לאותו יהודי ומוסר לו שחפץ הוא לעלות לביתו עם מר קולמן שהוא יהודי נכבד ומוכר, אותו יהודי החל שואל מה זכה לביקור כה חשוב בביתו, והוא משיבו שבאו לשוחח עמו על סבו הרב טרייביש.
כעבור זמן מה השנים עולים במפתן ביתו, מר קולמן נכנס ראשון ומרכך את אותו יהודי, ואז הרב בוקסבוים בכוחו הריטורי מנסה לפרוט על נימי ליבו, מי היה סבו הגדול, ואיזו זכות יש לכך שכתביו הרבים נשמרו אצלו, ואם יוציאו זאת לרבים יזכה לכך שסבו יסייע בעדו בכל מבוקשו... לאחר כשעה של שכנועים והסברים, ניאות אותו יהודי לבקשה, הוא הוציא קופסא מלאה של כתבי רבי נחום, מסר להרב בוקסבוים, תוך הבקשה להוציאם לאור עולם כראוי.
הרב בוקסבוים שכבר מכיר מקרים דומים, פנה למר קולמן ברמיזה שעליהם לעזוב במהרה את המקום, לבל יחלו בני הבית או האיש עצמו לחזור בהם ולהותיר הכתבים בידיהם, והנה אך הם יצאו את בנין המגורים, צועק אותו יהודי מחלון ביתו – 'הרב בוקסבוים'... חשש הרב יוסף, שמא האיש אכן חזר בו וחושש לתתם, ובלב כבד עלה שוב לביתו של האיש, ולהפתעתו, אוחז האיש בקערת נחושת הדורה, באומרו שזו הקערה האישית של רבי נחום טרייביש, אותה שמר מכל משמר, והוא מעונין לתת אף אותה לידיו.
כך, באורח פלאי התגלו חידושי תורתו של רבי נחום טרייביש שכיום יצאו בפאר והדר על ידי המכון.
באחת ההזדמנויות, ואני יושב למול שולחנו בעודו ספון על ערימת ספרים מגוונת וגדושה, מבקש אני מהרב בוקסבוים שנודע בטוב ליבו הייחודי, ובמיוחד בכל הקשור להאדרת תורת רבותינו זיע"א, שייאות ליתן לי מתורתם של רבותינו ראשי הישיבות לאחד המסכתות שעסקתי אותה עת בהוצאת ספר זכרון ייחודי עליה, חיש מהר הוציא לי הרב בוקסבוים תיקיות שונות ומגוונות מכתביהם של גדולי הדורות מדור העבר, כשעל כל תיקיה היתה לו מערכה שלימה שכללה אפיונים הסטוריים מרתקים לצד הגיגים ונקודות אור מלאות הוד, חלקם של אותם אישים שמעתי עליהם לראשונה בפגישתי זו, ותמהתי בקול, אם לא ראוי יותר היה להוציא מתורתם של ראשי הישיבות שתורתם מוכרת היטב בהיכלי התורה, השיב לי רבי יוסף, וכי יודע אתה במה המדובר, אלו גדולי הדורות ששימור כתביהם עד עתה בדייקנות כזו היא אורח פלאי, כאשר אני עושה פרסום לגאון כזה אני מרגיש שאני "מחיה מתים". כך לדוגמא, ציין את הוצאת כתבי רבי דוד זינצהיים זצ"ל, בעל "יד דוד", גדול חכמי צרפת במאה השמונה עשרה, ומגדולי דורו, אשר כתביו ויצירותיו היו מפוזרים בכל רחבי העולם בספריות שונות פרטיות וציבוריות, ושמו כמעט שקע בתהום הנשיה, עד שבא הרב בוקסבוים וגאל את כתביו. עד היום הוציא "מכון ירושלים", 15 כרכים ממורשתו העצומה. וזו רק דוגמא.
אחד מפועליו הברוכים של הרב בוקסבוים היה החזרת המחקר התורני לידיהם האמונות של תלמידי חכמים שומרי תורה ומצוות. כידוע, רוב רובם של חוקרי כתבי היד ומהדירי הספרים בדור הקודם לא היו נאמנים לרוח ישראל סבא. כמעט כל העבודה במחקר וההדרת כתבי יד עתיקים נעשתה על ידי חוקרים חילוניים, אנשי מדע, שהתעניינו בצדדים טכניים-היסטוריים בלבד, לא העריכו באמת את החיבורים שנכתבו בקדושה וטהרה ע"י גאוני הדורות. והנה, בעשרות השנים האחרונות חלה מהפכה רבתי בתחום הזה, אט אט התחלפו כל החוקרים באנשים שינקו את משנתם בין כותלי בתי המדרש והישיבות הקדושות. למהפכה חשובה זו אחראי בראש ובראשונה הרב יוסף בוקסבוים. במומחיותו הזו הפך לרבם ומדריכם של עורכי ויוצרי הדור האחרון. למעלה מאלף ספרים ויצירות תורניות נערכו תחת הדרכו וניווטו, עצתו ותושיתו. באלפי ספרים אחרים מובאת הוקרה להרב בוקסבוים על עזרתו באחד מהיבטי הוצאת הספר לאור.
הסיעתא דשמיא לה זכה על פועליו הברוכים היתה רבה ועצומה, כך מספר לנו בהתרגשות בנו הרב מרדכי שליט"א, אודות אחד מסיפורי המופת הרבים שנתקל בהם אביו בדרכו המייגעת לאתר את כתבי אותם קדמונים.
אחת מהסדרות המפוארות שנתגלו ראשונה על ידי המכון, הם כתביו המיוחדים של בעל הקצור שולחן ערוך - רבי שלמה גנצפריד, רבים הם הנהנים לאורו, אך מעטים היודעים באיזו דרך פלאית הובאו הדברים להיכלי התורה. היה זה לפני שנים רבות כשנודע לאבא זצ"ל, שכתביו היחודיים של הפני שלמה שוכנים בביתו של יהודי זקן בתל אביב, ששמר עליהם מכל משמר, ולא הסכים אף להראותו לאיש, רבים ניסו להוציא ממנו לפחות צילום או קטעים קטנים, אך התעקשותו היתה לשם דבר, ואיש לא יכל לשנות דעתו.
אבא זצ"ל, במומחיות האופיינית לו, הגיע לביתו וניסה לשכנעו באופנים שונים ומרתקים, שייאות להביא לו לכל הפחות לצלם את הכתבים, תוך שהוא מבטיח להשיבם בשלימות למקורם, אחר מסע שכנוע ארוך, ניאות אותו יהודי בתנאי אחד, שכל הכתבים ישובו אליו למחרת בלילה, ודקה לא יאוחר מכך. אבא הבטיח לעמוד בכך, יצא עם הכתבים ותר אחר אפשרות לצלמם במהירות, השנים לא היו הימים שבה מכונת צילום פרוסה בכל בית, ואפשרויות הצילום כה קלות. הקשיים לעשות זאת היו רבים, ולמרות המהירות הרבה, למחר היום, לא הצליח אבא לצלם אפילו מחצה מהחומר האדיר של הכתבים. אותו זקן התקשר בשעה הנקובה, וביקש לדעת מה קורה עם הכתבים, אבא ניסה לדבר על ליבו, שייאות לתת לו ארכה קטנה של יום אחד נוסף, אך הוא עמד בסירובו, באומרו שאם יא יגע אליו החומר מיידית הוא מערב את המשטרה...
אבא ממש התחנן לפניו, וניסה לדבר על ליבו שיתן לו ארכה של יומים בלבד, כשהוא מתחייב בעוד יומים להשיבם לביתו בשלימות... אחר הפצרות רבות, ניאות אותו יהודי לכך, באומרו שבשעה הנקובה כל החומר חזרה בביתו, אבא הבטיח והוא נרגע.
למחרת בערב... טלפון בהול הגיע לביתינו, על הקו היה אותו יהודי מתל אביב, ואבא שוב הבין שהוא חרד וחוזר בו לבטח מהסכמתו, אך אותו יהודי דיבר בקול חנוק מדמעות, באומרו שהבוקר פרצה בביתו שריפה שכילתה את כל הבית, ואך בנס הוא ורעייתו נותרו בחיים, אך כל רכושם עלה בלהבות העשנים. 'רק דמיינתי לעצמי, לו היו כתבי הסבא בביתי כמו שביקשתי אמש, הם היו עתה אבק שריפה בלבד'... הסוף היה, שאותו יהודי כל כך התרגש מהנס שאירע עמו, וניאות להותיר את כל הכתבים עד להוצאתם לאור, ואף סייע בהוצאתם לאור, וזהו הסוד המפעים שעומד מאחורי סדרת הפני שלמה הנודעת.
חידוש נוסף שהמציא הרב בוקסבוים בעולם התורני היו ספרי הזכרון המפוארים שהוציא לזכרם של גדולי הדור שהלכו לעולמם. במסגרת זו יצאו לאור כתריסר ספרי זכרון, ביניהם: ספר הזכרון להגר"י אברמסקי, ספר הזכרון להגרי"ב ז'ולטי, ספר הזכרון להגר"ח שמואלביץ, ועוד. במשך קרוב לארבעים שנה שקד הרב בוקסבוים על עריכתו והוצאתו לאור של הקובץ התורני "מוריה". קובץ זה כבש את מקומו כקובץ החשוב ביותר בתחום המחקר התורני. קבצי "מוריה" מכילים מדורים שונים ומגוונים, כגון מדורי גנוזות בהם רואים אור לראשונה, מחיבוריהם של גדולי ישראל, הראשונים והאחרונים, המתפרסמים מכתבי יד. מכתבים מגדולי ישראל, חידושי תורה מגדולי וגאוני התורה שבדורנו, פרקי עיון ומחקר, ביבליוגרפיה, ועוד. מפעל זה התחיל הרב בוקסבוים בצעירותו כשהוא מתדפק על דלתי גדולי ישראל ומבקש מהם להמציא לידו חידושי תורה שכתבו על מנת לפרסמם בקובץ "מוריה". בין הכותבים הקבועים בקבצי "מוריה" היו רבו ומורו הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, והגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל.
אחת משאיפותיו הגדולות של הרב בוקסבוים היתה לעזור לאברכים תלמידי חכמים, ולתת להם את הדחיפה להתעלות ע"י הכנסתם לשדה היצירה התורני. הוא עודד אברכים צעירים לכתוב חידושי תורה, וראה בעבודת המחקר התורני מכשיר לקידום היצירה התורנית האישית. גם בקובץ "מוריה" ראה הרב בוקסבוים כלי לקידום הכותבים והעורכים, וסיפור היה באמתחתו. באחד הימים פרסם הרב בוקסבוים באחד מקובצי "מוריה" חידושי תורה של תלמיד חכם צעיר מירושלים. כמה ימים לאחר הפרסום, התקבלה בביתו של הרב בוקסבוים שיחת טלפון. על הקו היתה אשתו של אותו אברך. האשה הודתה לו נרגשות ותיארה את קורת הרוח וההתרגשות שגרם פרסום חידושי התורה לבני הבית, וסיפרה איזה עידוד וחיזוק קיבל מכך הת"ח עצמו. הרב בוקסבוים מספר כי לאחר ששמע את הסיפור, נסע אל הגר"י אברמסקי זצ"ל, וסיפר לו דברים כהוויתן. "הגר"י שמע את הדברים, התעטף בשתיקה כמה דקות, ובעיניים נוצצות מדמעות אמר לי: "אנשים לא יודעים כמה חשוב לתת הערכה וכבוד אמיתי לתלמידי חכמים. לא אחת אני אומר בישיבות הנהלת 'ועד הישיבות' שיש לדאוג לא רק ל"כולל געלט" וכסף לאברכים, אלא להעריך את העמל התורה הגדול, ההקרבה והמסירות שבתוך הבית לתורה. ולפרסם את שמם וד"ת, ולך ר' יוסף אני מוסיף, אתה מתעסק בספרים, ולבי אומר לי שתזכה להוציא ספרים רבים, בכל ענייני פרסום חדו"ת של תלמידי חכמים, ובספיקות העולות, כף המאזנים תמיד צריכה לנטות לפרסם, כי הדבר תורם מאד הן לעידודו הפרטים של הת"ח והן לעידוד משפחתו". ואכן, אחת מתכונותיו הבולטות של הרב בוקסבוים היה הכבוד הגדול שרכש לכל אדם בכלל, ולתלמידי חכמים בפרט.
אכן, נדמה שאין תחום תורני שבו לא היה הרב בוקסבוים מעורב, במרץ בלתי נדלה, יוזם ופעיל, מארגן ומסדר. ואת כל העבודה הזו ריכז תחת המפעל הגדול שהקים, "מכון ירושלים" ושלוחותיו הרבות בכל רחבי הארץ, מפעל שהניב פירות ספרותיים תורניים בהיקף עצום. "מכון ירושלים" נחשב כיום כאחד מגדולי מכוני המחקר התורניים ברחבי תבל, עם רשת שלוחות במקומות שונים בארץ, כגון חולון, תל אביב, נתניה ועוד, המקיפות את מיטב כוחות היצירה התורניים. במכון צוות גדול של חוקרים ורבנים המונה כמאה וחמישים איש, התורמים מכשרונותיהם למפעל היצירה. ויודגש, כי הרב בוקסבוים היה איש אמונם וסודם של גדולי הדור, ובכל דבר קטן כגדול היה מתייעץ עם דעת תורה. בקשר מיוחד עמד בקשר מיוחד עמד עם רבו הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך שעמד בראש ונשיאות המכון, והיה מתייעץ עמו בכל פרט ופרט. רבי שלמה זלמן מצדו העריך מאד את הרב בוקסבוים, החשיב אותו כבנו, כן, עמד הרב בוקסבוים בקשר מתמיד עם הגאון רבי יצחק הוטנר, בעל ה"פחד יצחק", הגר"י אברמסקי והגרי"ב זולטי, ששימשו כנשיאי "מכון ירושלים", תמכו בו וייעצו לו לכל אורך הדרך.
רבים מגדולי הדור הדגישו את זכותו הגדולה שנפלה בחלקו של הרב בוקסבוים לדובב שפתי ישנים. במסיבה שנערכה בתל אביב לרגל הוצאת ספר מנהגי מהר"ש, אחד מתלמידי המהרי"ל, נעמד הגאון רבי חיים קריזווירטה זצ"ל ותיאר בפאתוס אופייני: כאשר מגיע כל אחד מגאוני הדורות לעולם העליון מקימים בשבילו בית מדרש מיוחד ובו הוא מוסר "שיעור כללי". כיצד נקבע מתי ייאמר השיעור? כאן בארץ קובעים זאת. כאשר תלמידיו לומדים ומביאים דברי תורה בשמו, אז שפתותיו דובבות בקבר, ואז קוראים לו למסור את שיעורו בהיכל הגדול והמואר שנבנה לכבודו. בכל פעם שאי מי לומד בספריו ובכתביו, קוראים לו למסור שיעור. בתחילה השיעורים נערכים בתדירות רבה. אך לאט לאט עם השנים נשכח זכרו, והוא נקרא לשיעור לעתים רחוקות. ברבות הדורות נותר היכלו כבוי ושקט לעתים מזומנות, תדירות השיעורים יורדת ולעתים אף מפסיקה. עד שבא הרב בוקסבוים, אמר אז הרב קריזווירטה, ומוציא את ספרו של אותו גאון לאור מחדש ומעלה אותו על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, והנה בבת אחת חוזרת תורתו להאיר, היכלו שוב מואר ומלא, השיעורים מתחדשים, ולנשמת הצדיק יש נחת רוח גדולה מכך. כל זאת בזכות הרב בוקסבוים, איזו זכות עצומה נפלה בחלקו.
במסגרת "מכון ירושלים" הקים הרב בוקסבוים מפעלים שונים המחולקים לפי אזורים. כגון "מפעל מורשת יהדות הונגריה", "מפעל חכמי פולין", "מפעל חכמי אשכנז", "אור המזרח" – להוצאת כתבי רבני ספרד וצפון אפריקה, "תורת חכמי ליטא", ועוד. בכל אחד מהמפעלים הללו יצאו לאור עשרות ספרים של מגאוני שכמעט נשכחו. בחכמתו הרבה הפקיד על כל אחד מהפרוייקטים האלו אנשים המומחים בתחום וקרובים אליו מבחינה מוצאם, כך וידא שהעבודה תבוצע על הצד היותר טוב ובצורה מקצועית ביותר. בראש כל מפעל כזה עמדו גדולי תורה שמוצאם מאותו חבל ארץ, לדוגמא כאשר הקים את "מפעל מורשת יהדות הונגריה" עמדו בנשיאותו גאב"ד העדה החרדית הגרי"י וייס זצ"ל, הגר"י גרינוולד גאב"ד פאפא זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית הגרי"מ דושינסקי זצ"ל, ויבלח"א גאב"ד זכרון מאיר הגר"ש הלוי וואזנר שליט"א. קשר מיוחד שמר גם עם רבני עדות המזרח, כשבראש מפעל "אור המזרח" העמיד הרב בוקסבוים את הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א.
הרב בוקסבוים הלך לעולמו כשמאחוריו מפעלי ענק שגרמו למהפכה תורנית רבתי בכל הקשור ליצירה תורנית, שנים גדושות ועמוסות בעשייה תורנית, וזכויות רבות בהחזקת דורות של אברכים תלמידי חכמים ויוצרים תורניים. אין ספק כי זכרו ותרומתו לעולם התורה ייזכרו לעד, ומפעליו הברוכים ימשיכו לשגשג ולפרוח, להאיר את עולם התורה בעוד כהנה וכהנה חיבורים תורניים מאירי עינים ומשובבי נפש.
***
ואם ניתן לסיים בנימה אישית, באחד הימים, עת ישבנו לשוח שיח ארוך, ואני עומד נפעם למול מעצמת על שעומדת מאחורי שולחנו של הרב בוקסבוים. הרהבתי עוז ושאלתי, האם עתה לאחר עשרות שנות פעילות, עדיין חסר לכם דבר מה בשדה היצירה התורנית, לבטח תחושת הסיפוק מכל הפירות ופירי הפירות מושלמת בשיא תפארתה.
הרב בוקסבוים בענוותנות אופיינית משיב כדרכו במעשה מאלף: היה זה לפני שנים רבות לאחר נישואיי, ישב כאן סוחר עתיקות והציע לי לרכוש את ספר 'הכריתות' של בעל ההפלאה על כל מסכת גיטין, עברתי על הספר ועמדתי נפעם, אלא שהסכום אותו ביקש היה גבוה, והוא דרש זאת מיידית, אחזתי בכרך וסירבתי ליפרד הימנו, הן המקנה וההפלאה הינם אבני יסוד ללומדי המסכתות הללו, ואיך אוותר לההדיר את תורתו על מסכת גיטין שהיא גדולה ועצומה, לאחר מסע שכנוע ניאות הסוחר להותיר זאת בידיו יומים ואני שיגרתי מברק בהול לחמי הרב פינס שייאות לגייס בעבורי סכום זה שנוכל לרכוש זאת, אחר יומים כעת חיה, דופק הסוחר ושואל אם הכסף ישנו, הגבתי שזה כבר בדרך ובקשתי שימתין יום נוסף, הוא עזב את ביתי ושב לשכונתו, לאחר שעה קלה הגיע המברק הבהול ובתוכו הסכום הדרוש, רצתי בחופזה לאותו סוחר, אך הוא הגיב כי לפני דקות אחדות רכש זאת אדם שביקש בתנאי גמור שלא אתן את פרטיו לאיש, ואני עומד בדיבורי... אם אתה שואל מה אני עדיין מבקש ומחפש – את הכריתות של ההפלאה על מסכת גיטין!!
רק כשמביטים על אדם מבורך, שכל יישותו ורצונו הוא ההדרת התורה בשיא תפארתה, וכל עוד לא השיג כל מבוקשו אין הוא שש ושמח על מעשיו הברוכים, ניתן להבין איך הצליח להותיר חותמת כה מפוארה של מעצמת על בשדה הספר התורני, שאת פירותיה, חשים אלפי לומדי התורה די בכל אתר בוקר צהריים וליל, יהיה הדבר לזכותו הרבה לעולם ועד.
כיום, לאחר החלל הרב שהותיר הרב בוקסבוים, נטלו על עצמם בניו המסורים את ניהול המכון, הרב מרדכי המרכז את פרוייקט הטור והשו"ע, הרב משה מנהל המכון, הרב אריה שעורך קבצי המוריה ואחראי פרוייקט המנח"ח ובשולי המנחה, הרב שלמה מרכז המערכת ומעורכי מוריה, הרב יעקב עורך הרמב"ן על התורה, והרב אליהו שמרכז פרוייקט מנחת סולת, כשפניהם אל העתיד להרחיבו ולרוממו עד כמה שניתן.
שאלנו את בנו הרב משה בוקסבוים שליט"א - מנהל המכון, את השאלה המסקרנת יותר מכל, מה הביא את אבא בהיותו אברך צעיר לימים, לבוא ולהקים מכון כה ענק באופן עצמאי?
'אבא זצ"ל' - הוא משיב לנו - 'ראה כי מן השמים מסייעין בעדו, ובכוחות אלו הלך לפתח את הממלכה המרוממת, היה זה כשנה לאחר נישואיו, היה ברור לו כי חפץ הוא לעסוק בתחום הקשור לספרות וליצירה התורנית. מחוסר מקום ראוי לכך, פנה למכון המשפט העברי בירושלים, וביקש להשתלב בפרוייקט המפתחות אשר נערך שם באותם ימים לספרות השאלות ותשובות במפרשי הדורות. אולם כיון שהרב בוקסבוים היה מחוסר תעודות רשמיות, ולא שירת שירות צבאי לא זכה להתקבל למכון.
יצא אבא מן המקום ואמר לעצמו - "אם אני לא הצלחתי להתקבל למקום זה, כנראה מקום הועידו לי משמים שאבנה לבדי מכון לשם ולתפארת" - ואכן מיני אז זכה אבא במגדלור תורתי מפעים, שזיכה אף את דורינו למצא בנקל את מבוקשם בתלמודם.
מה יצא ויוצא דרך המכון המפואר, בראשו אתם עומדים כיום?
אבא, היה גם החלוץ בהוצאת ספרי יסוד לאור במהדורות חדשות ומשוכללות, עם עשרות תיקונים והוספות, על פי השוואה מדוקדקת של כתבי יד ודפוסים ראשונים, ובתוספת הערות וחיבורים מגאוני הדורות שנתחברו על ספרי היסוד האלו, שנדפסים לראשונה על סדר הדפים מתוך כתבי יד. כדוגמא יש לציין את ספר ה"מנחת חינוך", אשר מאז ומעולם הוכר כספר הספרים של מתיקות התורה, בשל היקפו המדהים, חקירותיו הלמדניות, קושיותיו ותירוציו. אך למרבה הצער בגלל לשונו המקוצרת של המחבר, ראשי התיבות והמרובים וטעויות הדפוס הרבות, הלך הספר והוקף במרוצת הדורות במחיצות מעיקות ומכבידות. מהדורת "מכון ירושלים" פתחה לרווחה את שערי ה"מנחת חינוך" בפני כל הלומדים, וכבשה את ליבותיהם של כל אוהבי התורה ושוחריה. רבבות טעויות ושיבושים סוקלו, אלפי מראי מקומות נוספו, ההשמטות שובצו במקומם, ראשי התיבות פוענחו, הקטעים הארוכים חולקו לקטעים ובצידם נוספו כותרות משנה, הערות וציונים נוספו בשולי החיבור, והספר הודפס במהדורה מאירת עיניים. שיפורים אלו ואחרים נעשו בספרים רבים והשילו את המסווה מעל החיבורים החשובים, וכך הולך אורם הטבעי והמקורי וזורח מעתה באספקלריה הראויה.
עד היום יצאו במסגרותיו השונות של "מכון ירושלים" כ-800 ספרים, ובהם יצירות מופת מגאוני הדורות שהפכו לספרי יסוד בכל ספריה תורנית. בין הספרים הללו ניתן למנות את "אוצר מפרשי התלמוד" (16 כרכים) "שולחן ערוך השלם" (11 כרכים) כשהכרך ה12 על מלאכות שבת יוצא בימים אלו, "הטור השלם" (22 כרכים), מפעל "תשובות הראשונים" (13 כרכים), "ילקוט שמעוני השלם" (6 כרכים), ספרי המהר"ל מפראג (24 כרכים), "מנחת חינוך השלם" (3 כרכים), "נודע ביהודה השלם" (4 כרכים), ועוד רבים. מתוך מחלקת כתבי יד מיוחדת של המכון יצאו לאור לראשונה מכתב יד: "תשובות הרשב"א" מכת"י (400 תשובות חדשות), "פני שלמה" לר"ש גנצפריד מח"ס "קיצור שולחן ערוך" (5 כרכים), מהר"ם שיק (9 כרכים), רבי מרדכי בנעט (3 כרכים), מהר"ל מפראג על בבא מציעא, "מקור חיים" מבעל חוות יאיר (3 כרכים), ועוד מאות ספרים נוספים ממשנתם של גדולי חכמי אשכנז, ליטא, הונגריה, טורקיה, צפון אפריקה, ואחרים. ועוד היד נטויה ב"ה.
אבא עשה כה הרבה, שרק בשביל לשמור על הקיים ולהמשיך הלאה במפעליו יש להשקיע מאמצים עילאיים, אך אנו כדרכו ניצוק את היין הישן בכלים חדשים, וקיימות יוזמות להפיק שו"ע השלם ואוצר מפרשי התלמוד במדיות אלקטרוניות ועוד. מיד לאחר שקמנו מהשבעה יצא לאור התשב"ץ המפואר, ואנו חשנו כי אבא עוד עמנו שמח בשמחת התורה, ברכנו שהחיינו ובכינו, בכינו וברכנו...
***
הרב בוקסבוים הלך לעולמו כשמאחוריו מפעלי ענק שגרמו למהפכה תורנית רבתי בכל הקשור ליצירה תורנית, שנים גדושות ועמוסות בעשייה תורנית, וזכויות רבות בהחזקת דורות של אברכים תלמידי חכמים ויוצרים תורניים. אין ספק כי זכרו ותרומתו לעולם התורה ייזכרו לעד, ומפעליו הברוכים ימשיכו לשגשג ולפרוח, להאיר את עולם התורה בעוד כהנה וכהנה חיבורים תורניים מאירי עינים ומשובבי נפש, שאחד מהם ניתן לו ביטוי הולם בדמות 'הגדה של פסח - אוצר מפרשי התלמוד' שיצא לאור זה עתה, שאין כמוהו לסמל את מפעלי חייו ומורשתו התורתית.
בשדה הספר התורני, כשרבים תרים אחר ה'טיבותא לשקיה', ועמלים לאתר מי אחראי למפעלי הענק בתחום היצירה התורתית שזכה דורינו והתברך בו, נדמה כי לא היה אדם שהשאיר חותם כה עמוק על שדה היצירה התורנית בדור האחרון כמו הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל, ראש ומייסד "מכון ירושלים", שעתה בי' אדר נתמלאה שנה לפטירתו. לזכותו של הרב בוקסבוים נזקף מפעל אדיר ממדים שהעלה מתהום הנשיה מאות מיצירות המופת התורניות שנכתבו גדולי ישראל במהלך הדורות, והעמדת מפעלי מחקר תורניים רחבי היקף הפזורים ברחבי הארץ ובעולם.
הרב יוסף בוקסבוים נולד בירושלים בשנת תש"ג להוריו ד"ר מרדכי ורבקה. בבחרותו לש את נשמתו בהוויות מקודשות בהיכל הישיבה ב"קול תורה" ו"חברון", ובזכות כישוריו המיוחדים והתמדתו המופלאה התעלה ונהיה לאחד מטובי הבחורים. בישיבת "קול תורה" נקשר הרב בוקסבוים עם מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שמיני אז נקשר עמו בעבותות אהבה, ואשר קבל הדרכה אישית צמודה בכל מהלך דרכו ובכל פועליו הרבים למען הכלל.
כל ימיו אכן רכש הגרש"ז אהדה רבה למכון ולפעליו, כך לדוגמא כשלמד מסכת ב"ב היה מונח תדיר על שולחנו הספר 'פני שלמה' למסכת זו, כשהוא התבטא מספר פעמים, שהפני יהושע הרי הוציא חידושיו על רוב ספרי המסכתות, למעט מסכת ב"ב שעליה לא חיברו ספרו, שהניחו מקום להפני שלמה להתגדר בה.
סיפור מופלא אודות כך שמענו מבניו של הרב יוסף, היה זה באחד הימים, שהגיע בנו הרב אריה למשרד, והוא מבחין באביו שיושב על כסאו וצהלתו על פניו, לשאלתו מה הביאו כה מוקדם למשרד, השיב הרב יוסף, שכל הלילה ישב לעיין בכתב יד שהגיע לידו ולא נתן לו מנוח, היה זה כתב יד של הפני יהושע על מסכת בבא בתרא, שהגיע באורח ניסי לידי המכון, ובדיקה העלתה בברירות שאכן מדובר בכתב ידו של הפני יהושע, אלא שהרב בוקסבוים באמונת החכמים הגדולה שלו, התקשה לקבל הדבר, הן ידוע לו ממרן הגרש"ז ועוד, שהפני יהושע לא חיבר כלל חידושיו על מסכת זו, והותיר מקום להפני שלמה לחדש זאת, ואיך יתכן הדבר.
אבא ישב כל הלילה על המדוכה, וניסה לבדוק מכל זוית אפשרית מה אכן קורה עם הכתב יד, ואז לאחר עיון מעמיק גילה לקראת סופו של הכתב יד הייחודי, שהפני יהושע כותב בו שלא כהרגלו כלל - 'עד כאן לשונו של מו"ר זיע"א מה שחידש למסכת בבא בתרא...'. ושמחתו הגדולה עם שחר היתה שדבריהם של הגדולים אכן נותרו דברי אמת מפעימים...
כבר בשחר נעוריו נמשך הרב בוקסבוים אל עולם היצירה והספרות התורנית, ובצמאונו הגדול רכש ידע רב בתחום הביבליוגרפיה, ההיסטוריה ותולדות ישראל. בנוסף לכך, ניחן הרב בוקסבוים בכושר כתיבה ועריכה ייחודיים, סגנון קולח ומרתק, כושר ניתוח והעמקה, והיקף מעורר התפעלות. כבר בבחרותו פירסם בעיתונות ובכתבי העת השונים עשרות רבות של מאמרים על גדולי ישראל ויצרותיהם, מאמרים אשר זכו להדים רבים וגררו בעקבותיהם ביקורות חיוביות ביותר. דוגמא לחיבתו לעולם הספר ניתן למצוא בכך שבישיבות בהם למד היה הרוח החיה מאחורי ספריות "אוצר הספרים". כך היה כאשר הגיע לישיבת חברון ונוכח כי ספרי הלימוד לא נמצאים בבית המדרש, ניגש מיד לאחראים וביקש לדאוג לכך שיוכנסו ארונות עם ספרים לבית המדרש, כשהוא דואג לגיוס הכסף לטובת העניין, ומנצח על המלאכה.
כשנה לאחר חתונתו בשנת תשכ"ז, החל הרב בוקסבוים לערוך ביחד עם מפענח הגנוזות הגדול רבי משה הרשלר זצ"ל, את הכרך הראשון של "אוצר מפרשי התלמוד". "אוצר מפרשי התלמוד" הוא מפעל מונמנטלי שבו מרוכזת כל הספרות הפרשנית על התלמוד הפזורה באלפי ספרים תחת קורת גג אחת בעריכה תמציתית וייחודית. עם הזמן צירפו אליהם עוד אברכים תלמידי חכמים והרב בוקסבוים החל לגייס כספים לצורך מימון המפעל הגדול. במקביל החלו לקרום עור וגידים מפעליו האחרים, והוא החל להוציא לאור כתבי יד עתיקים של גדולי ישראל ולההדירם במקצועיות. באותם ימים, כשהוא בשנות העשרים והשלושים לחייו, הוציא הרב בוקסבוים לפועל את כוחות היצירה הגלומים בו וערך בעצמו עשרות ספרים, ביניהם "אוצר מפרשי התלמוד", "שו"ת מהרי"ט צהלון", "שו"ת ר"נ טרייביש", ועוד. בולטים באופן מיוחד המבואות שכתב לספרים שהוציא לאור. כמאה וחמישים פרקי מבוא כתב לספרים שונים, חלק ממבואות אלו הם יצירות ספרותיות העומדות בפני עצמן.
אחר מסיפורי ההשגחה הרבים המרגשים, שהיו צפונים במעמקי לבבו של הרב בוקסבוים זצ"ל, נודע רק לאחרונה על ידי גאב"ד מאקווא שליט"א, והוא מוכיח בעליל כיצד ניתנה העזרה משמים לשומרי התורה, אותו שמענו מפי הרה"ג רבי יצחק ישעיה וויס שליט"א.
היה זה לפני שנים רבות, שנודע לרבי ממאקווא זצ"ל, שבסמיכות לו בכפר אתא דר יהודי זקן שאינו שומר תורה ומצוות ובידיו מחזיק הוא רבים מכתבי ידו של רבי נחום טרייביש, שנודע כאחד מגאוני דורו, הרבי שלח את בנו לנסות ולדלות ממנו את כתבי היד, שאולי יוכלו להוציאם לרבים, הגאב"ד ניסה בדרכים שונות, אך ללא הועיל, ככל שהפצירו בו, הוא הקשיח עמדותיו, ואף השתלח רבות בשומרי המצוות כולם שאינם נוטלים חלק בצבא וכדומה, כך שלא נראה סיכוי ממשי להוציא זאת מתחת ידיו.
בשליחותו של הגאב"ד פנה הרה"ג יצחק ישעיה וויס להרב יוסף בוקסבוים, ובפיו הבקשה, אולי בכוחותיו הוא יוכל להוציא כתבים נדירים אלו מאותו יהודי קשוח, ולגואלם מן המיצר. כדרכו, הרב יוסף מעולם לא אמר לא להצעות מעין אלו שניקרו בדרכו, והוא ביקשו להמתין כמה ימים. בינתיים פנה הרב בוקסבוים לאחד מידידיו מר קולמן, שהיה בכיר מאד בשירות הצבא, הוא התקשר וביקש ממנו שיסע עמו מחר לכפר אתא, מר קולמן שואל לפשר הדבר, והרב בוקסבוים משיב נחרצות – 'הרי עשיתי לך כמה טובות בחייך, אנא השב לי אתה בטובה זו ובא עמי מחר לקרית אתא, רק הבא עמך את המדים וכל הדרגות הניתנות לעונדם...', ואכן עם שחר מתקשר הרב בוקסבוים לאותו יהודי ומוסר לו שחפץ הוא לעלות לביתו עם מר קולמן שהוא יהודי נכבד ומוכר, אותו יהודי החל שואל מה זכה לביקור כה חשוב בביתו, והוא משיבו שבאו לשוחח עמו על סבו הרב טרייביש.
כעבור זמן מה השנים עולים במפתן ביתו, מר קולמן נכנס ראשון ומרכך את אותו יהודי, ואז הרב בוקסבוים בכוחו הריטורי מנסה לפרוט על נימי ליבו, מי היה סבו הגדול, ואיזו זכות יש לכך שכתביו הרבים נשמרו אצלו, ואם יוציאו זאת לרבים יזכה לכך שסבו יסייע בעדו בכל מבוקשו... לאחר כשעה של שכנועים והסברים, ניאות אותו יהודי לבקשה, הוא הוציא קופסא מלאה של כתבי רבי נחום, מסר להרב בוקסבוים, תוך הבקשה להוציאם לאור עולם כראוי.
הרב בוקסבוים שכבר מכיר מקרים דומים, פנה למר קולמן ברמיזה שעליהם לעזוב במהרה את המקום, לבל יחלו בני הבית או האיש עצמו לחזור בהם ולהותיר הכתבים בידיהם, והנה אך הם יצאו את בנין המגורים, צועק אותו יהודי מחלון ביתו – 'הרב בוקסבוים'... חשש הרב יוסף, שמא האיש אכן חזר בו וחושש לתתם, ובלב כבד עלה שוב לביתו של האיש, ולהפתעתו, אוחז האיש בקערת נחושת הדורה, באומרו שזו הקערה האישית של רבי נחום טרייביש, אותה שמר מכל משמר, והוא מעונין לתת אף אותה לידיו.
כך, באורח פלאי התגלו חידושי תורתו של רבי נחום טרייביש שכיום יצאו בפאר והדר על ידי המכון.
באחת ההזדמנויות, ואני יושב למול שולחנו בעודו ספון על ערימת ספרים מגוונת וגדושה, מבקש אני מהרב בוקסבוים שנודע בטוב ליבו הייחודי, ובמיוחד בכל הקשור להאדרת תורת רבותינו זיע"א, שייאות ליתן לי מתורתם של רבותינו ראשי הישיבות לאחד המסכתות שעסקתי אותה עת בהוצאת ספר זכרון ייחודי עליה, חיש מהר הוציא לי הרב בוקסבוים תיקיות שונות ומגוונות מכתביהם של גדולי הדורות מדור העבר, כשעל כל תיקיה היתה לו מערכה שלימה שכללה אפיונים הסטוריים מרתקים לצד הגיגים ונקודות אור מלאות הוד, חלקם של אותם אישים שמעתי עליהם לראשונה בפגישתי זו, ותמהתי בקול, אם לא ראוי יותר היה להוציא מתורתם של ראשי הישיבות שתורתם מוכרת היטב בהיכלי התורה, השיב לי רבי יוסף, וכי יודע אתה במה המדובר, אלו גדולי הדורות ששימור כתביהם עד עתה בדייקנות כזו היא אורח פלאי, כאשר אני עושה פרסום לגאון כזה אני מרגיש שאני "מחיה מתים". כך לדוגמא, ציין את הוצאת כתבי רבי דוד זינצהיים זצ"ל, בעל "יד דוד", גדול חכמי צרפת במאה השמונה עשרה, ומגדולי דורו, אשר כתביו ויצירותיו היו מפוזרים בכל רחבי העולם בספריות שונות פרטיות וציבוריות, ושמו כמעט שקע בתהום הנשיה, עד שבא הרב בוקסבוים וגאל את כתביו. עד היום הוציא "מכון ירושלים", 15 כרכים ממורשתו העצומה. וזו רק דוגמא.
אחד מפועליו הברוכים של הרב בוקסבוים היה החזרת המחקר התורני לידיהם האמונות של תלמידי חכמים שומרי תורה ומצוות. כידוע, רוב רובם של חוקרי כתבי היד ומהדירי הספרים בדור הקודם לא היו נאמנים לרוח ישראל סבא. כמעט כל העבודה במחקר וההדרת כתבי יד עתיקים נעשתה על ידי חוקרים חילוניים, אנשי מדע, שהתעניינו בצדדים טכניים-היסטוריים בלבד, לא העריכו באמת את החיבורים שנכתבו בקדושה וטהרה ע"י גאוני הדורות. והנה, בעשרות השנים האחרונות חלה מהפכה רבתי בתחום הזה, אט אט התחלפו כל החוקרים באנשים שינקו את משנתם בין כותלי בתי המדרש והישיבות הקדושות. למהפכה חשובה זו אחראי בראש ובראשונה הרב יוסף בוקסבוים. במומחיותו הזו הפך לרבם ומדריכם של עורכי ויוצרי הדור האחרון. למעלה מאלף ספרים ויצירות תורניות נערכו תחת הדרכו וניווטו, עצתו ותושיתו. באלפי ספרים אחרים מובאת הוקרה להרב בוקסבוים על עזרתו באחד מהיבטי הוצאת הספר לאור.
הסיעתא דשמיא לה זכה על פועליו הברוכים היתה רבה ועצומה, כך מספר לנו בהתרגשות בנו הרב מרדכי שליט"א, אודות אחד מסיפורי המופת הרבים שנתקל בהם אביו בדרכו המייגעת לאתר את כתבי אותם קדמונים.
אחת מהסדרות המפוארות שנתגלו ראשונה על ידי המכון, הם כתביו המיוחדים של בעל הקצור שולחן ערוך - רבי שלמה גנצפריד, רבים הם הנהנים לאורו, אך מעטים היודעים באיזו דרך פלאית הובאו הדברים להיכלי התורה. היה זה לפני שנים רבות כשנודע לאבא זצ"ל, שכתביו היחודיים של הפני שלמה שוכנים בביתו של יהודי זקן בתל אביב, ששמר עליהם מכל משמר, ולא הסכים אף להראותו לאיש, רבים ניסו להוציא ממנו לפחות צילום או קטעים קטנים, אך התעקשותו היתה לשם דבר, ואיש לא יכל לשנות דעתו.
אבא זצ"ל, במומחיות האופיינית לו, הגיע לביתו וניסה לשכנעו באופנים שונים ומרתקים, שייאות להביא לו לכל הפחות לצלם את הכתבים, תוך שהוא מבטיח להשיבם בשלימות למקורם, אחר מסע שכנוע ארוך, ניאות אותו יהודי בתנאי אחד, שכל הכתבים ישובו אליו למחרת בלילה, ודקה לא יאוחר מכך. אבא הבטיח לעמוד בכך, יצא עם הכתבים ותר אחר אפשרות לצלמם במהירות, השנים לא היו הימים שבה מכונת צילום פרוסה בכל בית, ואפשרויות הצילום כה קלות. הקשיים לעשות זאת היו רבים, ולמרות המהירות הרבה, למחר היום, לא הצליח אבא לצלם אפילו מחצה מהחומר האדיר של הכתבים. אותו זקן התקשר בשעה הנקובה, וביקש לדעת מה קורה עם הכתבים, אבא ניסה לדבר על ליבו, שייאות לתת לו ארכה קטנה של יום אחד נוסף, אך הוא עמד בסירובו, באומרו שאם יא יגע אליו החומר מיידית הוא מערב את המשטרה...
אבא ממש התחנן לפניו, וניסה לדבר על ליבו שיתן לו ארכה של יומים בלבד, כשהוא מתחייב בעוד יומים להשיבם לביתו בשלימות... אחר הפצרות רבות, ניאות אותו יהודי לכך, באומרו שבשעה הנקובה כל החומר חזרה בביתו, אבא הבטיח והוא נרגע.
למחרת בערב... טלפון בהול הגיע לביתינו, על הקו היה אותו יהודי מתל אביב, ואבא שוב הבין שהוא חרד וחוזר בו לבטח מהסכמתו, אך אותו יהודי דיבר בקול חנוק מדמעות, באומרו שהבוקר פרצה בביתו שריפה שכילתה את כל הבית, ואך בנס הוא ורעייתו נותרו בחיים, אך כל רכושם עלה בלהבות העשנים. 'רק דמיינתי לעצמי, לו היו כתבי הסבא בביתי כמו שביקשתי אמש, הם היו עתה אבק שריפה בלבד'... הסוף היה, שאותו יהודי כל כך התרגש מהנס שאירע עמו, וניאות להותיר את כל הכתבים עד להוצאתם לאור, ואף סייע בהוצאתם לאור, וזהו הסוד המפעים שעומד מאחורי סדרת הפני שלמה הנודעת.
חידוש נוסף שהמציא הרב בוקסבוים בעולם התורני היו ספרי הזכרון המפוארים שהוציא לזכרם של גדולי הדור שהלכו לעולמם. במסגרת זו יצאו לאור כתריסר ספרי זכרון, ביניהם: ספר הזכרון להגר"י אברמסקי, ספר הזכרון להגרי"ב ז'ולטי, ספר הזכרון להגר"ח שמואלביץ, ועוד. במשך קרוב לארבעים שנה שקד הרב בוקסבוים על עריכתו והוצאתו לאור של הקובץ התורני "מוריה". קובץ זה כבש את מקומו כקובץ החשוב ביותר בתחום המחקר התורני. קבצי "מוריה" מכילים מדורים שונים ומגוונים, כגון מדורי גנוזות בהם רואים אור לראשונה, מחיבוריהם של גדולי ישראל, הראשונים והאחרונים, המתפרסמים מכתבי יד. מכתבים מגדולי ישראל, חידושי תורה מגדולי וגאוני התורה שבדורנו, פרקי עיון ומחקר, ביבליוגרפיה, ועוד. מפעל זה התחיל הרב בוקסבוים בצעירותו כשהוא מתדפק על דלתי גדולי ישראל ומבקש מהם להמציא לידו חידושי תורה שכתבו על מנת לפרסמם בקובץ "מוריה". בין הכותבים הקבועים בקבצי "מוריה" היו רבו ומורו הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, והגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל.
אחת משאיפותיו הגדולות של הרב בוקסבוים היתה לעזור לאברכים תלמידי חכמים, ולתת להם את הדחיפה להתעלות ע"י הכנסתם לשדה היצירה התורני. הוא עודד אברכים צעירים לכתוב חידושי תורה, וראה בעבודת המחקר התורני מכשיר לקידום היצירה התורנית האישית. גם בקובץ "מוריה" ראה הרב בוקסבוים כלי לקידום הכותבים והעורכים, וסיפור היה באמתחתו. באחד הימים פרסם הרב בוקסבוים באחד מקובצי "מוריה" חידושי תורה של תלמיד חכם צעיר מירושלים. כמה ימים לאחר הפרסום, התקבלה בביתו של הרב בוקסבוים שיחת טלפון. על הקו היתה אשתו של אותו אברך. האשה הודתה לו נרגשות ותיארה את קורת הרוח וההתרגשות שגרם פרסום חידושי התורה לבני הבית, וסיפרה איזה עידוד וחיזוק קיבל מכך הת"ח עצמו. הרב בוקסבוים מספר כי לאחר ששמע את הסיפור, נסע אל הגר"י אברמסקי זצ"ל, וסיפר לו דברים כהוויתן. "הגר"י שמע את הדברים, התעטף בשתיקה כמה דקות, ובעיניים נוצצות מדמעות אמר לי: "אנשים לא יודעים כמה חשוב לתת הערכה וכבוד אמיתי לתלמידי חכמים. לא אחת אני אומר בישיבות הנהלת 'ועד הישיבות' שיש לדאוג לא רק ל"כולל געלט" וכסף לאברכים, אלא להעריך את העמל התורה הגדול, ההקרבה והמסירות שבתוך הבית לתורה. ולפרסם את שמם וד"ת, ולך ר' יוסף אני מוסיף, אתה מתעסק בספרים, ולבי אומר לי שתזכה להוציא ספרים רבים, בכל ענייני פרסום חדו"ת של תלמידי חכמים, ובספיקות העולות, כף המאזנים תמיד צריכה לנטות לפרסם, כי הדבר תורם מאד הן לעידודו הפרטים של הת"ח והן לעידוד משפחתו". ואכן, אחת מתכונותיו הבולטות של הרב בוקסבוים היה הכבוד הגדול שרכש לכל אדם בכלל, ולתלמידי חכמים בפרט.
אכן, נדמה שאין תחום תורני שבו לא היה הרב בוקסבוים מעורב, במרץ בלתי נדלה, יוזם ופעיל, מארגן ומסדר. ואת כל העבודה הזו ריכז תחת המפעל הגדול שהקים, "מכון ירושלים" ושלוחותיו הרבות בכל רחבי הארץ, מפעל שהניב פירות ספרותיים תורניים בהיקף עצום. "מכון ירושלים" נחשב כיום כאחד מגדולי מכוני המחקר התורניים ברחבי תבל, עם רשת שלוחות במקומות שונים בארץ, כגון חולון, תל אביב, נתניה ועוד, המקיפות את מיטב כוחות היצירה התורניים. במכון צוות גדול של חוקרים ורבנים המונה כמאה וחמישים איש, התורמים מכשרונותיהם למפעל היצירה. ויודגש, כי הרב בוקסבוים היה איש אמונם וסודם של גדולי הדור, ובכל דבר קטן כגדול היה מתייעץ עם דעת תורה. בקשר מיוחד עמד בקשר מיוחד עמד עם רבו הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך שעמד בראש ונשיאות המכון, והיה מתייעץ עמו בכל פרט ופרט. רבי שלמה זלמן מצדו העריך מאד את הרב בוקסבוים, החשיב אותו כבנו, כן, עמד הרב בוקסבוים בקשר מתמיד עם הגאון רבי יצחק הוטנר, בעל ה"פחד יצחק", הגר"י אברמסקי והגרי"ב זולטי, ששימשו כנשיאי "מכון ירושלים", תמכו בו וייעצו לו לכל אורך הדרך.
רבים מגדולי הדור הדגישו את זכותו הגדולה שנפלה בחלקו של הרב בוקסבוים לדובב שפתי ישנים. במסיבה שנערכה בתל אביב לרגל הוצאת ספר מנהגי מהר"ש, אחד מתלמידי המהרי"ל, נעמד הגאון רבי חיים קריזווירטה זצ"ל ותיאר בפאתוס אופייני: כאשר מגיע כל אחד מגאוני הדורות לעולם העליון מקימים בשבילו בית מדרש מיוחד ובו הוא מוסר "שיעור כללי". כיצד נקבע מתי ייאמר השיעור? כאן בארץ קובעים זאת. כאשר תלמידיו לומדים ומביאים דברי תורה בשמו, אז שפתותיו דובבות בקבר, ואז קוראים לו למסור את שיעורו בהיכל הגדול והמואר שנבנה לכבודו. בכל פעם שאי מי לומד בספריו ובכתביו, קוראים לו למסור שיעור. בתחילה השיעורים נערכים בתדירות רבה. אך לאט לאט עם השנים נשכח זכרו, והוא נקרא לשיעור לעתים רחוקות. ברבות הדורות נותר היכלו כבוי ושקט לעתים מזומנות, תדירות השיעורים יורדת ולעתים אף מפסיקה. עד שבא הרב בוקסבוים, אמר אז הרב קריזווירטה, ומוציא את ספרו של אותו גאון לאור מחדש ומעלה אותו על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, והנה בבת אחת חוזרת תורתו להאיר, היכלו שוב מואר ומלא, השיעורים מתחדשים, ולנשמת הצדיק יש נחת רוח גדולה מכך. כל זאת בזכות הרב בוקסבוים, איזו זכות עצומה נפלה בחלקו.
במסגרת "מכון ירושלים" הקים הרב בוקסבוים מפעלים שונים המחולקים לפי אזורים. כגון "מפעל מורשת יהדות הונגריה", "מפעל חכמי פולין", "מפעל חכמי אשכנז", "אור המזרח" – להוצאת כתבי רבני ספרד וצפון אפריקה, "תורת חכמי ליטא", ועוד. בכל אחד מהמפעלים הללו יצאו לאור עשרות ספרים של מגאוני שכמעט נשכחו. בחכמתו הרבה הפקיד על כל אחד מהפרוייקטים האלו אנשים המומחים בתחום וקרובים אליו מבחינה מוצאם, כך וידא שהעבודה תבוצע על הצד היותר טוב ובצורה מקצועית ביותר. בראש כל מפעל כזה עמדו גדולי תורה שמוצאם מאותו חבל ארץ, לדוגמא כאשר הקים את "מפעל מורשת יהדות הונגריה" עמדו בנשיאותו גאב"ד העדה החרדית הגרי"י וייס זצ"ל, הגר"י גרינוולד גאב"ד פאפא זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית הגרי"מ דושינסקי זצ"ל, ויבלח"א גאב"ד זכרון מאיר הגר"ש הלוי וואזנר שליט"א. קשר מיוחד שמר גם עם רבני עדות המזרח, כשבראש מפעל "אור המזרח" העמיד הרב בוקסבוים את הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א.
הרב בוקסבוים הלך לעולמו כשמאחוריו מפעלי ענק שגרמו למהפכה תורנית רבתי בכל הקשור ליצירה תורנית, שנים גדושות ועמוסות בעשייה תורנית, וזכויות רבות בהחזקת דורות של אברכים תלמידי חכמים ויוצרים תורניים. אין ספק כי זכרו ותרומתו לעולם התורה ייזכרו לעד, ומפעליו הברוכים ימשיכו לשגשג ולפרוח, להאיר את עולם התורה בעוד כהנה וכהנה חיבורים תורניים מאירי עינים ומשובבי נפש.
***
ואם ניתן לסיים בנימה אישית, באחד הימים, עת ישבנו לשוח שיח ארוך, ואני עומד נפעם למול מעצמת על שעומדת מאחורי שולחנו של הרב בוקסבוים. הרהבתי עוז ושאלתי, האם עתה לאחר עשרות שנות פעילות, עדיין חסר לכם דבר מה בשדה היצירה התורנית, לבטח תחושת הסיפוק מכל הפירות ופירי הפירות מושלמת בשיא תפארתה.
הרב בוקסבוים בענוותנות אופיינית משיב כדרכו במעשה מאלף: היה זה לפני שנים רבות לאחר נישואיי, ישב כאן סוחר עתיקות והציע לי לרכוש את ספר 'הכריתות' של בעל ההפלאה על כל מסכת גיטין, עברתי על הספר ועמדתי נפעם, אלא שהסכום אותו ביקש היה גבוה, והוא דרש זאת מיידית, אחזתי בכרך וסירבתי ליפרד הימנו, הן המקנה וההפלאה הינם אבני יסוד ללומדי המסכתות הללו, ואיך אוותר לההדיר את תורתו על מסכת גיטין שהיא גדולה ועצומה, לאחר מסע שכנוע ניאות הסוחר להותיר זאת בידיו יומים ואני שיגרתי מברק בהול לחמי הרב פינס שייאות לגייס בעבורי סכום זה שנוכל לרכוש זאת, אחר יומים כעת חיה, דופק הסוחר ושואל אם הכסף ישנו, הגבתי שזה כבר בדרך ובקשתי שימתין יום נוסף, הוא עזב את ביתי ושב לשכונתו, לאחר שעה קלה הגיע המברק הבהול ובתוכו הסכום הדרוש, רצתי בחופזה לאותו סוחר, אך הוא הגיב כי לפני דקות אחדות רכש זאת אדם שביקש בתנאי גמור שלא אתן את פרטיו לאיש, ואני עומד בדיבורי... אם אתה שואל מה אני עדיין מבקש ומחפש – את הכריתות של ההפלאה על מסכת גיטין!!
רק כשמביטים על אדם מבורך, שכל יישותו ורצונו הוא ההדרת התורה בשיא תפארתה, וכל עוד לא השיג כל מבוקשו אין הוא שש ושמח על מעשיו הברוכים, ניתן להבין איך הצליח להותיר חותמת כה מפוארה של מעצמת על בשדה הספר התורני, שאת פירותיה, חשים אלפי לומדי התורה די בכל אתר בוקר צהריים וליל, יהיה הדבר לזכותו הרבה לעולם ועד.
כיום, לאחר החלל הרב שהותיר הרב בוקסבוים, נטלו על עצמם בניו המסורים את ניהול המכון, הרב מרדכי המרכז את פרוייקט הטור והשו"ע, הרב משה מנהל המכון, הרב אריה שעורך קבצי המוריה ואחראי פרוייקט המנח"ח ובשולי המנחה, הרב שלמה מרכז המערכת ומעורכי מוריה, הרב יעקב עורך הרמב"ן על התורה, והרב אליהו שמרכז פרוייקט מנחת סולת, כשפניהם אל העתיד להרחיבו ולרוממו עד כמה שניתן.
שאלנו את בנו הרב משה בוקסבוים שליט"א - מנהל המכון, את השאלה המסקרנת יותר מכל, מה הביא את אבא בהיותו אברך צעיר לימים, לבוא ולהקים מכון כה ענק באופן עצמאי?
'אבא זצ"ל' - הוא משיב לנו - 'ראה כי מן השמים מסייעין בעדו, ובכוחות אלו הלך לפתח את הממלכה המרוממת, היה זה כשנה לאחר נישואיו, היה ברור לו כי חפץ הוא לעסוק בתחום הקשור לספרות וליצירה התורנית. מחוסר מקום ראוי לכך, פנה למכון המשפט העברי בירושלים, וביקש להשתלב בפרוייקט המפתחות אשר נערך שם באותם ימים לספרות השאלות ותשובות במפרשי הדורות. אולם כיון שהרב בוקסבוים היה מחוסר תעודות רשמיות, ולא שירת שירות צבאי לא זכה להתקבל למכון.
יצא אבא מן המקום ואמר לעצמו - "אם אני לא הצלחתי להתקבל למקום זה, כנראה מקום הועידו לי משמים שאבנה לבדי מכון לשם ולתפארת" - ואכן מיני אז זכה אבא במגדלור תורתי מפעים, שזיכה אף את דורינו למצא בנקל את מבוקשם בתלמודם.
מה יצא ויוצא דרך המכון המפואר, בראשו אתם עומדים כיום?
אבא, היה גם החלוץ בהוצאת ספרי יסוד לאור במהדורות חדשות ומשוכללות, עם עשרות תיקונים והוספות, על פי השוואה מדוקדקת של כתבי יד ודפוסים ראשונים, ובתוספת הערות וחיבורים מגאוני הדורות שנתחברו על ספרי היסוד האלו, שנדפסים לראשונה על סדר הדפים מתוך כתבי יד. כדוגמא יש לציין את ספר ה"מנחת חינוך", אשר מאז ומעולם הוכר כספר הספרים של מתיקות התורה, בשל היקפו המדהים, חקירותיו הלמדניות, קושיותיו ותירוציו. אך למרבה הצער בגלל לשונו המקוצרת של המחבר, ראשי התיבות והמרובים וטעויות הדפוס הרבות, הלך הספר והוקף במרוצת הדורות במחיצות מעיקות ומכבידות. מהדורת "מכון ירושלים" פתחה לרווחה את שערי ה"מנחת חינוך" בפני כל הלומדים, וכבשה את ליבותיהם של כל אוהבי התורה ושוחריה. רבבות טעויות ושיבושים סוקלו, אלפי מראי מקומות נוספו, ההשמטות שובצו במקומם, ראשי התיבות פוענחו, הקטעים הארוכים חולקו לקטעים ובצידם נוספו כותרות משנה, הערות וציונים נוספו בשולי החיבור, והספר הודפס במהדורה מאירת עיניים. שיפורים אלו ואחרים נעשו בספרים רבים והשילו את המסווה מעל החיבורים החשובים, וכך הולך אורם הטבעי והמקורי וזורח מעתה באספקלריה הראויה.
עד היום יצאו במסגרותיו השונות של "מכון ירושלים" כ-800 ספרים, ובהם יצירות מופת מגאוני הדורות שהפכו לספרי יסוד בכל ספריה תורנית. בין הספרים הללו ניתן למנות את "אוצר מפרשי התלמוד" (16 כרכים) "שולחן ערוך השלם" (11 כרכים) כשהכרך ה12 על מלאכות שבת יוצא בימים אלו, "הטור השלם" (22 כרכים), מפעל "תשובות הראשונים" (13 כרכים), "ילקוט שמעוני השלם" (6 כרכים), ספרי המהר"ל מפראג (24 כרכים), "מנחת חינוך השלם" (3 כרכים), "נודע ביהודה השלם" (4 כרכים), ועוד רבים. מתוך מחלקת כתבי יד מיוחדת של המכון יצאו לאור לראשונה מכתב יד: "תשובות הרשב"א" מכת"י (400 תשובות חדשות), "פני שלמה" לר"ש גנצפריד מח"ס "קיצור שולחן ערוך" (5 כרכים), מהר"ם שיק (9 כרכים), רבי מרדכי בנעט (3 כרכים), מהר"ל מפראג על בבא מציעא, "מקור חיים" מבעל חוות יאיר (3 כרכים), ועוד מאות ספרים נוספים ממשנתם של גדולי חכמי אשכנז, ליטא, הונגריה, טורקיה, צפון אפריקה, ואחרים. ועוד היד נטויה ב"ה.
אבא עשה כה הרבה, שרק בשביל לשמור על הקיים ולהמשיך הלאה במפעליו יש להשקיע מאמצים עילאיים, אך אנו כדרכו ניצוק את היין הישן בכלים חדשים, וקיימות יוזמות להפיק שו"ע השלם ואוצר מפרשי התלמוד במדיות אלקטרוניות ועוד. מיד לאחר שקמנו מהשבעה יצא לאור התשב"ץ המפואר, ואנו חשנו כי אבא עוד עמנו שמח בשמחת התורה, ברכנו שהחיינו ובכינו, בכינו וברכנו...
***
הרב בוקסבוים הלך לעולמו כשמאחוריו מפעלי ענק שגרמו למהפכה תורנית רבתי בכל הקשור ליצירה תורנית, שנים גדושות ועמוסות בעשייה תורנית, וזכויות רבות בהחזקת דורות של אברכים תלמידי חכמים ויוצרים תורניים. אין ספק כי זכרו ותרומתו לעולם התורה ייזכרו לעד, ומפעליו הברוכים ימשיכו לשגשג ולפרוח, להאיר את עולם התורה בעוד כהנה וכהנה חיבורים תורניים מאירי עינים ומשובבי נפש, שאחד מהם ניתן לו ביטוי הולם בדמות 'הגדה של פסח - אוצר מפרשי התלמוד' שיצא לאור זה עתה, שאין כמוהו לסמל את מפעלי חייו ומורשתו התורתית.
