תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
הגאון רבי יעקב פרץ פרידמן זצ"ל
אלפי בני ישראל ובראשם מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א ליוו בשבוע שעבר למנוחות במסע הלוויה רווי כאב את הגאון רבי יעקב פרץ פרידמן זצ"ל, רבה של שיכון ה' בבני ברק וראש כולל "מעלות קדושים", שהתבקש לב"ע לאחר מחלה קשה במיטב שנותיו.
הגאון רבי יעקב פרץ פרידמן זצ"ל נולד בי"ב מרחשוון תש"ד לאביו הגאון רבי נתן צבי זצ"ל שהיה רבה של שיכון ה' במשך עשרות שנים ומהתלמידי חכמים המפורסמים בב"ב, בבית גדול זה התעלה וגדל בתורה והיה למופת בין כל מכיריו. בצעירותו נכנס לישיבת פוניבז' ויצק מים על ידי רבותיו ראשי הישיבה, קשר מיוחד היה לו עם מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ומרן הגרמ"י ליפקוביץ שליט"א שאף למד חברותא עם חתנו הגר"ב קורלנסקי זצ"ל ושקד בעמל התורה בהתמדה ובכשרון רב, כל זאת עם צניעותו האופיינית שכיסתה רבות מקומתו הגדולה.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו שתבלח"א בת הגאון רבי יהושע חנן טורצ'ין זצ"ל רבה של שכונת הרצליה בחיפה, יחד בנו את ביתם הגדול והעמידו דור מפואר של תורה ויראה.
לאחר נישואיו למד אצל מרן הגרי"מ פיינשטיין זצ"ל ר"י בית יהודה שנתחבב ונתקרב אליו במיוחד ואף למד עמו חברותא לעיתים מזומנות.
בשנת תשנ"ב עת הסתלק אביו הגרנ"צ זצ"ל נקרא לכהן כרבה של שיכון ה', תפקיד אשר מילא בנאמנות ובמסירות כאשר צעד מידי יום מביתו המרוחק לתפילת שחרית, וכן במסירת השיעורים, וכל זאת בצניעות וענוות חן שהיו עטרה לראשו. בנוסף לזאת הקים לפני שנים רבות את הכולל "מעלות קדושים" בגבעת רוקח בב"ב ועמד בראשו והעמיד תלמידים הרבה.
תלמידיו מספרים כי לפני קרוב לשלושים שנה טרם היו "ישיבות בין הזמנים" דבר מקובל ומצוי, הרי שאז כל ישיבה כזאת שהוקמה היה הוא הראשון שהוזמן לשאת דברים, והלהיב את הציבור בשיעורים ושיחות מתוקים מדבש שסחפו אחריהם את כל הלומדים והיוו גרעין בסיסי לכל המשך קיומם של ישיבות בין הזמנים. אולם למרות שיעוריו הרבים היה בורח מכבוד ופרסום כמו מאש, תמיד היה מצטנע בקרן זוית והוגה בתלמודו.
לפני מספר חודשים תקפה אותו המחלה הנוראה באופן קשה, בהיכלי התורה נישאו תפילות רבות לרפואתו. כל ימי מחלתו התעלה מעל ייסוריו הנוראים ועסק בתורה באופן שלא יתואר, כל מי שנכנס לבקרו ראה עליו מיד את שקיעותו בשרעפיו, ועד ימיו האחרונים ממש אחז ב"רייד אין לערנען" כלשונו. עד מוצאי שבת שחלה הרעה משמעותית במצבו, ובשעות הבוקר השיב את נשמתו לבוראה מתוך יסורים קשים.
במסע ההלוויה שיצאה ביום ראשון שעבר מהיכל ביהכנ"ס הגדול של שיכון ה' השתתפו המוני בני תורה, בראשם מרנן ורבנן וראשי הישיבות שליט"א, רבנים ויושבי על מדין. קודם ההספדים הודיע גבאי ביהכנ"ס בשם המתפללים ותושבי השכונה כי בהתייעצות שהתקיימה עם גדולי ישראל וביניהם עם מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א וראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א, הוחלט כי נזר הרבנות וההנהגה של השכונה יהיה על חתנו של הרב זצ"ל - יבלח"א הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א מראשי ישיבת ברכת יצחק אור יהודה, ומעתה יהא הוא להם לעיניים בכל הנהגת השכונה, ובירכו בהצלחה מרובה בתפקידו החדש, כמו כן הודיע על מינוי בנו של הרב – יבלחט"א הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א למו"צ בשכונה מטעם ביה"ד של מרן הגר"נ קרליץ שליט"א.
את שורת ההספדים פתח מרן הגר"נ קרליץ שליט"א אשר עמד על גודל האבידה בהיותה קרבן ציבור וגדול כוחה לבטל גזירות רבות וצרות רח"ל.
ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א אמר בדבריו שמובא בגמ' במנחות שחנה אמרה לפני אברהם אבינו 'אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות', להקריב תלמיד זה נורא כמו להקריב בן, בן שהיה יקיר ומיוחד ומוכתר בכל מידה נכונה, קשה עד מאד עמוד לפני מיטתו של תלמיד ולהספידו. בהמשך דבריו בירך את תלמידו הגרמ"ב זילברברג שליט"א כי יצליח בתפקידו הרם בכל ענייני ההנהגה.
הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א רבה של רמת השרון, סיפר כי היה בקשר עמוק עם הגאון רבי יעקב פרץ זצ"ל והיה עומד משתומם מפעם לפעם על גדלותו ורוממותו, וגדולה האבידה עד מאד.
חתנו הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א רבה של שיכון ה' געה בבכי ממושך וזעק "תורה תורה חגרי שק", על גאון בתורה גאון בחסד וגאון בענווה. בדבריו הדגיש כיצד היה בורח מכל אפשרות של כבוד או פרסום, בזמן שהיה אחד מהמיוחדים שבדור בגדלות בתורה, בידיעה, בהבנה ובעמקות, היה חי את התורה והיא הייתה משוש חייו. בין הדברים הזכיר כי לפני זמן קצר כששכב בבית החולים אפוף ביסורים קשים שאלוהו בנידון בסוגיא קשה ועל אתר השיב מתוך עירפול חושים 'מראה מקומות' מדוייקים לכל הנושא. כמו כן, זעק הגרמ"ב שליט"א, היום יש איזה יצירה שנקראת "אוצר החכמה" בה אפשר למצוא כל נושא ונידון במרחבי התורה, לנו היה את מורי חמי זצ"ל שהיה "אוצר חכמה" כפשוטו, כל חכמה הייתה אצורה בו והיה ניכר זאת בכל שיחה עמו, כיצד היה משיב על אתר על כל שאלה. וזה דבר שאנו מורגלים בו כבר שנים רבות שבכל קושיא או נידון אפשר להרים אליו טלפון תמיד ומיד היה אומר את כל ה'רייד' בעניין והכל באופן פשוט ומובן מאליו, כאילו ממש כעת קם מן הספר. כל זאת אבדנו היום, וברוב צניעותו וענוותנותו הפלאית אינני יודע אם יודעים להעריך כמה חסרנו.
בהמשך דבריו הודה לכל הסועדים את הרב זצ"ל בימי חליו, ובפרט בני המשפחה ובראשם הרבנית תבלחט"א שחיזקה ועודדה את כל בני המשפחה בביטחון ואמונה. כן בירך את גיסו הג"ר יצחק אייזיק שליט"א לרגל התמנותו כמו"ץ במקום, והביע את משאלתו כי בעז"ה המקום יגדל ויפרח ויתפתח בתורה וביראה כשאיפת הרב זצ"ל.
כמו כן הספידו הרבנים הגאונים, רבי אברהם יצחק ברזל שליט"א מר"י מיר בברכפלד, רבי יוסף חממי שליט"א, גיסו הגר"י טורצין ובנו רבי יצחק אייזיק שליט"א מו"ץ בשכונה.
הותיר אחריו דור מפואר, זרע ברך ה', בנין וחתנין רבנן כולם הולכים בדרך התורה ושכולה אין בהם, צועדים לאורו וממשיכים בדרכו.
תמונה מחתונת בנו מימין: הגר"צ דרבקין ר"י גרודנא, בנו, הגרמ"ה הירש ר"י סלבודקא, הגרמ"צ ברלין ר"י רבנו חיים עוזר והרב הנפטר
הגאון רבי יעקב פרץ פרידמן זצ"ל נולד בי"ב מרחשוון תש"ד לאביו הגאון רבי נתן צבי זצ"ל שהיה רבה של שיכון ה' במשך עשרות שנים ומהתלמידי חכמים המפורסמים בב"ב, בבית גדול זה התעלה וגדל בתורה והיה למופת בין כל מכיריו. בצעירותו נכנס לישיבת פוניבז' ויצק מים על ידי רבותיו ראשי הישיבה, קשר מיוחד היה לו עם מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ומרן הגרמ"י ליפקוביץ שליט"א שאף למד חברותא עם חתנו הגר"ב קורלנסקי זצ"ל ושקד בעמל התורה בהתמדה ובכשרון רב, כל זאת עם צניעותו האופיינית שכיסתה רבות מקומתו הגדולה.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו שתבלח"א בת הגאון רבי יהושע חנן טורצ'ין זצ"ל רבה של שכונת הרצליה בחיפה, יחד בנו את ביתם הגדול והעמידו דור מפואר של תורה ויראה.
לאחר נישואיו למד אצל מרן הגרי"מ פיינשטיין זצ"ל ר"י בית יהודה שנתחבב ונתקרב אליו במיוחד ואף למד עמו חברותא לעיתים מזומנות.
בשנת תשנ"ב עת הסתלק אביו הגרנ"צ זצ"ל נקרא לכהן כרבה של שיכון ה', תפקיד אשר מילא בנאמנות ובמסירות כאשר צעד מידי יום מביתו המרוחק לתפילת שחרית, וכן במסירת השיעורים, וכל זאת בצניעות וענוות חן שהיו עטרה לראשו. בנוסף לזאת הקים לפני שנים רבות את הכולל "מעלות קדושים" בגבעת רוקח בב"ב ועמד בראשו והעמיד תלמידים הרבה.
תלמידיו מספרים כי לפני קרוב לשלושים שנה טרם היו "ישיבות בין הזמנים" דבר מקובל ומצוי, הרי שאז כל ישיבה כזאת שהוקמה היה הוא הראשון שהוזמן לשאת דברים, והלהיב את הציבור בשיעורים ושיחות מתוקים מדבש שסחפו אחריהם את כל הלומדים והיוו גרעין בסיסי לכל המשך קיומם של ישיבות בין הזמנים. אולם למרות שיעוריו הרבים היה בורח מכבוד ופרסום כמו מאש, תמיד היה מצטנע בקרן זוית והוגה בתלמודו.
לפני מספר חודשים תקפה אותו המחלה הנוראה באופן קשה, בהיכלי התורה נישאו תפילות רבות לרפואתו. כל ימי מחלתו התעלה מעל ייסוריו הנוראים ועסק בתורה באופן שלא יתואר, כל מי שנכנס לבקרו ראה עליו מיד את שקיעותו בשרעפיו, ועד ימיו האחרונים ממש אחז ב"רייד אין לערנען" כלשונו. עד מוצאי שבת שחלה הרעה משמעותית במצבו, ובשעות הבוקר השיב את נשמתו לבוראה מתוך יסורים קשים.
במסע ההלוויה שיצאה ביום ראשון שעבר מהיכל ביהכנ"ס הגדול של שיכון ה' השתתפו המוני בני תורה, בראשם מרנן ורבנן וראשי הישיבות שליט"א, רבנים ויושבי על מדין. קודם ההספדים הודיע גבאי ביהכנ"ס בשם המתפללים ותושבי השכונה כי בהתייעצות שהתקיימה עם גדולי ישראל וביניהם עם מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א וראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א, הוחלט כי נזר הרבנות וההנהגה של השכונה יהיה על חתנו של הרב זצ"ל - יבלח"א הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א מראשי ישיבת ברכת יצחק אור יהודה, ומעתה יהא הוא להם לעיניים בכל הנהגת השכונה, ובירכו בהצלחה מרובה בתפקידו החדש, כמו כן הודיע על מינוי בנו של הרב – יבלחט"א הגאון רבי יצחק אייזיק שליט"א למו"צ בשכונה מטעם ביה"ד של מרן הגר"נ קרליץ שליט"א.
את שורת ההספדים פתח מרן הגר"נ קרליץ שליט"א אשר עמד על גודל האבידה בהיותה קרבן ציבור וגדול כוחה לבטל גזירות רבות וצרות רח"ל.
ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א אמר בדבריו שמובא בגמ' במנחות שחנה אמרה לפני אברהם אבינו 'אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה מזבחות', להקריב תלמיד זה נורא כמו להקריב בן, בן שהיה יקיר ומיוחד ומוכתר בכל מידה נכונה, קשה עד מאד עמוד לפני מיטתו של תלמיד ולהספידו. בהמשך דבריו בירך את תלמידו הגרמ"ב זילברברג שליט"א כי יצליח בתפקידו הרם בכל ענייני ההנהגה.
הגאון רבי יעקב אדלשטיין שליט"א רבה של רמת השרון, סיפר כי היה בקשר עמוק עם הגאון רבי יעקב פרץ זצ"ל והיה עומד משתומם מפעם לפעם על גדלותו ורוממותו, וגדולה האבידה עד מאד.
חתנו הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א רבה של שיכון ה' געה בבכי ממושך וזעק "תורה תורה חגרי שק", על גאון בתורה גאון בחסד וגאון בענווה. בדבריו הדגיש כיצד היה בורח מכל אפשרות של כבוד או פרסום, בזמן שהיה אחד מהמיוחדים שבדור בגדלות בתורה, בידיעה, בהבנה ובעמקות, היה חי את התורה והיא הייתה משוש חייו. בין הדברים הזכיר כי לפני זמן קצר כששכב בבית החולים אפוף ביסורים קשים שאלוהו בנידון בסוגיא קשה ועל אתר השיב מתוך עירפול חושים 'מראה מקומות' מדוייקים לכל הנושא. כמו כן, זעק הגרמ"ב שליט"א, היום יש איזה יצירה שנקראת "אוצר החכמה" בה אפשר למצוא כל נושא ונידון במרחבי התורה, לנו היה את מורי חמי זצ"ל שהיה "אוצר חכמה" כפשוטו, כל חכמה הייתה אצורה בו והיה ניכר זאת בכל שיחה עמו, כיצד היה משיב על אתר על כל שאלה. וזה דבר שאנו מורגלים בו כבר שנים רבות שבכל קושיא או נידון אפשר להרים אליו טלפון תמיד ומיד היה אומר את כל ה'רייד' בעניין והכל באופן פשוט ומובן מאליו, כאילו ממש כעת קם מן הספר. כל זאת אבדנו היום, וברוב צניעותו וענוותנותו הפלאית אינני יודע אם יודעים להעריך כמה חסרנו.
בהמשך דבריו הודה לכל הסועדים את הרב זצ"ל בימי חליו, ובפרט בני המשפחה ובראשם הרבנית תבלחט"א שחיזקה ועודדה את כל בני המשפחה בביטחון ואמונה. כן בירך את גיסו הג"ר יצחק אייזיק שליט"א לרגל התמנותו כמו"ץ במקום, והביע את משאלתו כי בעז"ה המקום יגדל ויפרח ויתפתח בתורה וביראה כשאיפת הרב זצ"ל.
כמו כן הספידו הרבנים הגאונים, רבי אברהם יצחק ברזל שליט"א מר"י מיר בברכפלד, רבי יוסף חממי שליט"א, גיסו הגר"י טורצין ובנו רבי יצחק אייזיק שליט"א מו"ץ בשכונה.
הותיר אחריו דור מפואר, זרע ברך ה', בנין וחתנין רבנן כולם הולכים בדרך התורה ושכולה אין בהם, צועדים לאורו וממשיכים בדרכו.
תמונה מחתונת בנו מימין: הגר"צ דרבקין ר"י גרודנא, בנו, הגרמ"ה הירש ר"י סלבודקא, הגרמ"צ ברלין ר"י רבנו חיים עוזר והרב הנפטר
